חפש בבלוג זה

יום שלישי, 15 באוקטובר 2013

THE ROCK

גיברלטר (Gibraltar) היא טריטוריה של בריטניה הנמצאת בקצה הדרום מערבי של חצי האי האיברי וכן של אירופה.
גיברלטר ממוקמת בנקודת הכניסה של האוקיינוס האטלנטי לים התיכון ומשקיפה על מבצר גיברלטר.
גודלה של הטריטוריה-7קמ"ר והיא חולקת גבול משותף עם ספרד בצפון ובשאר כיווניה גובלת בים התיכון.


                                                                         צוק גריבלטר

צוק גיברלטר נכבש ע"י חיילי הכתר של בריטניה מידי ספרד בשנת 1704.
בשנת 1713 העבירה ספרד באופן רשמי את צוק גיברלטר באופן רשמי ומוסכם לידיד בריטניה, במסגרת אמנת אוטכרט.

בסעיף 10 לאמנה, נקבע והוסכם כי במקרה שבריטניה תחליט לוותר על שליטתה בצוק גיברלטר, זכות ראשונים לרכישת השליטה תינתן בכול עת לממלכת ספרד.

במבוא לפקודת "חוק גיברלטר", משנת 1968, נכתב כי ממשלת הוד מלכותה לא תהיה לעולם צד להסדר שיעביר את תושבי גיברלטר לריבונות של מדינה אחרת, בניגוד לרצונם החופשי, כפי שיבוא לידי ביטוי באופן דמוקרטי.

בשנות ה-60 העלתה ספרד דרישה להשבת גיברלטר לריבונותה, בהתבסס על החלטת עצרת האו"מ מס' 1514 בדבר עצמאותה של שטחים המצויים בשליטה קולוניאלית, אשר קבעה כי פגיעה באחדות הלאומית ובשלמות הטריטוריאלית של מדינה נוגדת את מגילת האו"מ.

משאל עם זה גונה ע"י האו"מ בהחלטה מס' 2353, בהיותו נוגד החלטות קודמות שקראו לממשלת בריטניה וספרד להביא לידי סיום את השליטה הקולוניאלית בגיברלטר, בדרך של הידברות בין ממשלות בריטניה לספרד תוך "שמירה על האינטרסים של האוכלוסייה".

העצרת של האו"מ העדיפה בעניין זה, הכרעה של מו"מ בין שני המדינות ולא ייחסה כול מעמד שהוא למשאל שנערך בין התושבים.

צוק גריבלטר

במהלך שנות ה-80, לאחר הפיכתה של ספרד לדמוקרטיה ולנוכח השיפור ביחסים בין ספרד לבריטניה, עלו מחדש רעיונות לסיום השליטה של בריטניה בגיברלטר, שנידונו בהליך הדברות רשמי בין שתי המדינות (הליך זה נקרא בשם "הליך בריסל").

ב-12 ביולי 2002 פרסם שר החוץ הבריטי ג'ק סטורו בפרלמנט, על הסכמה המתגבשת בדבר שליטה משותפת של ספרד ובריטניה בחצי האי.
בתגובה הודיעו השלטונות המקומיים בגיברלטר, על עריכת משאל עם נוסף בקרב התושבים-רעיון שנדחה מכול וכול ע"י ממשלת בריטניה.
המשאל נערך בחודש נובמבר 2002 ו-98.97% מהמשתתפים בו דחו את רעיון השליטה המשותפת שהוצגה ע"י השר סטרו.

אף שממשלת בריטניה חזרה והודיעה כי מדובר ב"יוזמה מקומית".
נדמה כי קיימת הסכמה רחבה שמשאל העם הביא לידי עיכוב ממושך במו"מ בין בריטניה לספרד, שהתחדש רק שנתיים מאוחר יותר ואשר ניתן בו מעמד עצמאי לממשלת גיברלטר הנבחרת.
זאת ועוד, נציגי בריטניה נאלצו להדגיש חזור והדגש כי כאשר יגובש ההסכם הכולל בדבר עתידה של גיברלטר, הוא יובא למשאל עם כמתחייב מחוקת גיברלטר משנת 1969.

כיום ברור כי גורל הריבונות בצוק גיברלטר יוכרע במשאל עם בין תושבי גיברלטר, לאחר שתגובש טיוטת ההסכם בין ממשלת בריטניה לבין ממשלת ספרד.
המקור למחויבות זו כפולה: ראשית חוקת גיברלטר, הכולל כאמור התחייבות כזו מצד בריטניה ושנית התחייבות פוליטית של הממשלה, בין היתר בעקבות קמפיין ציבורי ותקיף, שערכו ממשלת גיברלטר ותושביה.

עמדה זו ממחישה את היתרונות הציבוריים הגלומים בעריכת משאל-עם .
אך בשום שלב לא נטען כי המשפט הבינלאומי מטיל חובה לקיים משאל.

ספרד שטוענת לריבונות על מיצרי גיברלטר שהינה חלק מהאי האיברי, בתמיכת האו"מ, אינה רואה בעיה כלל בשליטתה בחלקים מצפון אפריקה שגובלים בממלכת מרוקו שקרויים בשם "מרוקו הספרדית" וכוללים בין השאר ערים כמו: סיאוטה, (Ceuta), שהיא מובלעת ספרדית בשטח של 28 קמ"ר, העיר מלייה (Melilla), ששטחה משתרע על 12.4 קמ"ר ובעלת כשני קילומטר של חופים, פרחיל (Prejil) שהוא אי זעיר במצר גיברלטר שאורכו כ-800 מ' ורוכבו כ-300 מ'.

האי אינו מיושב והצמחייה בו דלילה מאוד וכוללת בעיקר שיחים וממוקם כ-200 מ' מחופי מרוקו .
 
מרוקו הספרדית ומיצרי גיברלטר

ערים עתיקות אלו הוקמו ע"י הפיניקים באלף הראשון לפנה"ס , הפכו אחר כך לחלק מהאימפריה הרומית ובמאה ה-7 לספירה נכבשו ע"י הערבים ובמאה ה-15, עברו לידיים פורטוגזיות וספרדיות, כחלק מהניסיונות של ממלכת פורטוגל וספרד לשלוט בכניסה לים התיכון מהאוקינות האטלנטי ובכך לרסן את פעילות שודדי הים באזור.

מאז עצמאות שקיבלה מרוקו עצמאות ב-1956, מסרה ספרד שטחים שהיו תחת חסותה ב"מרוקו הספרדית", אך הותירה ערים אלו בשליטתה, שמרוקו רואה בערים אלו אדמות שנכבשו ע"י ספרד מידי ממלכת מרוקו.
מאז נלחמים המרוקנים להשיב לידיהם את הערים האבודות.

המלחמות היו רבות וקשות אך הערים הצליחו לאורך זמן לשרוד אותם.
הספרדים מצידם, מייחסים גם הם חשיבות רבה לריבונות שלהם בערים אלו.
מרוקו מעוניינת שנושא האיים והמובלעות הספרדיות על חופה יובא למשא ומתן.

כבר בשנת 1978, דרש המלך חסן, אביו של מוחמד השישי, להחזיר לידי ממלחת מרוקו את העיר סיאוטה ומלילה, כשהוא מצהיר ש"רק אדם עיוור יכחיש את הזכויות של מרוקו בשתי הערים".לא במקרה, באותה הזדמנות טען חסן שאין הבדל בין הנוכחות הספרדית על חופי מרוקו לבין הנוכחות הבריטית בגיברלטר.

האי פרחיל

עליית החיילים המרוקנים על האי הזעיר פרחיל, ב11 ביולי, שנת 2002, 24 יום לפני פתיחת השיחות המדיניות בין ספרד לבריטניה, בניסיון ליישב את המחלוקת בניהם סביב המובלעת הבריטית בגיברלטר, נועדה להביך את הספרדים ולערער את הסטטוס-קוו.

ניתן למצוא יותר מדמיון בין הסכסוכים בין ספרד למרוקו ובין ספרד לבריטניה בהקשר לסכסוך הישראלי –ערבי באזורינו שלנו ובוויכוחים שמתנהלים בינינו לבין הרשות הפלסטינית.

בשנים האחרונות מרכזת מלייה מאמצים, בניסיונות שכנוע של אונסק"ו ומוסדות בינלאומיים אחרים, שיכירו בהם כאתר מורשת לאומי ספרדי כמובן.
במסגרת הפעילויות הללו, התקיים בחודש יולי 2004, פסטיבל "חמשת התרבויות" במלייה.

מזכיר במשהו את הניסיונות שנחלו הצלחה, כשהרשות הפלסטינית התקבל כחברה בארגון אונסק"ו , ב5 באוקטובר 2011 וזאת כדי לקבל בעלות, על מה שהרשות הפלסטינאית בראשות היו"ר אבו מאזן מכנה כאתרי "מורשת פלסטינאית", על מנת לחזק את מעמדה במזרח ירושלים.

כידוע אתרי העיר העתיקה בירושלים נכללים ברשימת אתרי מורשת העולמית אונסק"ו משנת 1981 וסעיפים של האמנה חלים על אתרי העיר במלואם, כולל הר הבית.


חאבייר סולנה

הקשר בין הסכסוך בחצי האי האיברי ובערים הספרדיות שבצפונה של ממלכת מרוקו, לבין הסכסוך במזרח התיכון קשור בדיפלומט ספרדי, שהתמנה ב4 ביוני 1999 למזכ"ל מועצת השרים ומזכ"ל למדיניות החוץ של האיחוד האירופאי וכמה שנים מאוחר יותר ב -29 ביוני 2004 לשר האיחוד לענייני חוץ" הראשון של האיחוד האירופי ושמו "חאבייר סולנה (Javier Solana).

לישראלי הממוצע שיחפש חומר על חאבייר סולאנה, יתקשה למצוא חומר, למרות חשיבותו הרבה וטביעת חותמו שהשאיר לאחר פרישתו מתפקידו והעברת התפקיד לקתרין אשטון.

קרלוס פסקואל, עמיתו של חאבייר סולנה, כינה אותו:
"חבייר סולאנה הוא לדעתי גלגולו איש המוסד היעיל ביותר בעולם של ממשל הגלובלי, כלומר הוא עצמו"פרנסיסקו חביאר דה, נולד ב-14 ביולי 1942, הוא ספרדי פיזיקאי ופוליטיקאי בעל השקפת עולם סוציאליסטית.

בשנת 1965 הוא נסע לארה"ב, שם הוא בילה שש שנים בלימוד באוניברסיטאות שונות: הוא ביקר באוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו ולאחר מכן למד בבית הספר למוסמכים לאומנויות ומדעים של אוניברסיטת וירג'יניה בצ'ארולוטאסויל, שם קיבל את הדוקטורט שלו בפיזיקה בשנת 1971 על תזה של הספקטרום היסודי .הארכת השהות המתוכננת שלו בארה"ב בשנה קשורה לטענתו להמשך מחקריו במסגרת לימודיו.

עם שובו לספרד בשנת 1976, עבר חביאר סולנה, לפעילות פוליטית שבמסגרתה נבחר, במסגרת הקונגרס הלאומי של המפלגה הסוציאליסטית PSOE, למזכיר ועד ההנהלה הפדראלי של המפלגה וגם מזכיר למידע ועיתונות ונותר בתפקידו במשך חמש שנים.
הוא היה ידיד אישי וקרוב של מנהיג המפלגה "פיליפה גונזלס" שהפך לאחד ממנהיגי מפלגת PSOE.

ב-28 באוקטובר 1982, מפלגת ה-PSOE זכתה בניצחון היסטורי, עם 202 מתוך 350 מושבים בבית התחתון בפרלמנט הספרדי.ב-3 בדצמבר, סולאנה נבחר להתמנות לשר התרבות של ספרד, שם נשאר בתפקידו על שעבר למשרד החינוך בשנת 1988 וב-5 ביולי 1985, הוא גם נעשה הדובר של הממשלה לשלוש השנים הבאות.

גדר במובלעת הספרדית סאוטה

ב-22 ביולי, בשנת 1992, הוא התמנה לשר החוץ, במקומו של שר החוץ פרנסיסקו פרננדס, שחלה במחלה סופנית.

חאבייר סולנה היה היוזם להקמת מערך האבטחה במובלעת סאוטה ומרילה שבצפונה של ממלכת מרוקו, שכלל גדר תיל חשמלית עם מצלמות, שמאובטחת ע"י חיילים .
הקמת הגדר הייתה תגובה לוויכוח הנוקב בין ספרד למרוקו, סביב השאלה מי מהן אחראי לשטף המהגרים הבלתי חוקיים ומטרתה הייתה להגן מפני עובדים בלתי חוקיים מרוקאים מדרום סהרה, המנסים לחדור לטריטוריה הספרדית, על מנת לחדור לספרד החברה באיחוד האירופאי ובכך לזכות באזרחות אירופאית.

הזרימה הבלתי פוסקת של מהגרים בלתי חוקיים, אילצה את הספרדים להקים בסיאוטה מרכזים לקליטת המהגרים הפוטנציאליים.

בתפקידו כשר החוץ של ממשלת ספרד דבק בו המוניטין כפוליטיקאי דיסקרטי ודיפלומט גדול.
לא דבק בו השערוריות הפוליטיות והשחיתות שאפיינו את ממשלתו האחרונה של גונזלס, שנקשרה ב"מלחמה המלוכלכת" של ממשלת ספרד במחתרת אט"א בחבל הבסקים בספרד.

במסגרת "מלחמה מלוכלכת" שהתפתחה באמצעות הקמת יחידת "GAL" ע"י ממשלת ספרד- שהייתה קבוצה צבאית אשר מחויבת למלחמה כנגד הטרור וכינויה"קבוצות שחרור למלחמה בטרור" .


בשנים 1983-1987, גל ביצעה התנקשויות, חטיפות ועינויים לא רק של חברי אט"א, אלא גם של אזרחים שהועלה חשד שהם קשורים למחתרת אט"א.27 אזרחים נהרגו ע"י חברי ארגון "גל".
פעילויות GAL היו דומות לחוליות מוות, שנתמכו באופן פעיל ע"י אנשי כוחות הביטחון הספרדים והשירות החשאי.

אחת מהתוצאות של פעילותו של ארגון GAL בצרפת הייתה החלטה בשנת 1984, של שר הפנים פייר זוקס, להסגיר את חברי ETA לספרד.


בשנת 1990, חשף כתב העת הספרדי EL את דבר פעילות ארגון GAL, מטעם המדינה, למה שזכה לכינוי "טרור של המדינה".בתום חקירה סוערת שכלל מעצרים של פקידי ממשל ע"י המשטרה, נערך משפט.

בשנת 1997, בית המשפט הספרדי סיים משפט שנערך כנגד חברי ארגון GAL, שהסתיים בהרשאת ומאסרים לכמה מחברי ארגון GAL כולל עובדי מדינה שהיו ברמות הגבוהות ביותר של הממשלה וחברים במפלגת הPSOE, כמו השר לבטחון פנים, לשעבר ז'וזה בורניו.
את לקחי המשבר הזה, חאבייר סולאנה, יישם בהמשך, כשיקבל תפקיד מרכזי בתיווך במזרח התיכון...


לקראת סוף שנת 1995 הוזכר שמו של חביאר סולנה, בכלי התקשורת כמועמד אפשרי להחליף את פליפה גונזלס כיו"ר מפלגת POSE בבחירות הבאות.
במקום זאת הוא עשה את הקפיצה לפוליטיקה הבינלאומית.

ב-5 בדצמבר 1995, הפך סולנה למזכ"ל ברית נאט"ו והחליף בתפקידו זה את קלאסי ויל שנאלץ להתפטר בגלל שערוריית שחיתות.
מינויו יצר מחלוקת באיחוד האירופאי, כיוון שבעברו התנגד למוסד זה.
סלונה כתב חוברת בשם "50 סיבות להגיד לא לנאטו" .

ספרד הצטרפה לנאטו בשנת 1982 וכאשר מפלגתו של סלונה עלתה לשלטון בספרד, מאוחר יותר באותה השנה, סלונה ומפלגתו שינו את העמדות שלהם כנגד הצטרפותם לברית האטלנטית.

במהלך תפקידו כמזכ"ל נאט"ו, סלונה המשיך לשחק תפקיד פעיל בפוליטיקה של מפלגת PSOE הספרדית.
בשנת 1998, יצא חאבייר סלונה עם תכנית "Lbarretxe", שבמסגרתה קיבלו הבסקים בחבל הבסקים בספרד אוטונומיה וזכות למנות נשיא עצמאי לחבל הבסקים עם מערכת משפטית משלה וייצוג עצמאי באיחוד האירופאי.
חוסה לואיס רודריגס שעמד בראש מפלגת השלטון בספרד (PSOE), התנגד למדיניותו של חבר מפלגתו, חביאר סלונה, שחתר תחתיו ודחף את תוכנית "Lbarretex יי שבמסגרתה יינתן ייצוג לחבל הבסקים באיחוד האירופאי.
אין ספק שחאבייר סולנה יכול בקלות לקטוף את התואר- "חתרן בלתי נלאה".


מיד עם היכנסו לתפקיד מזכ"ל נאט"ו, נאלץ חביאר סלונה להתמודד עם מלחמת הבלקן.
במהלך המלחמה, בשנת 1996, כוחות נאטו תחת פיקודו, הפציצו מטרות נבחרות בבוסניה והרצגובינה.

הכוחות פתחו במתקפה אווירית על מטרות אזרחיות וצבאיות ביוגוסלביה, ב-24 במארס 1999, לאחר מחלוקת שהתגלתה בין כוח השלום מטעם נאט"ו, שנשלח למשימת שיטור בקוסובו ובין יגוסלביה השכנה לה. 

סולנה הצדיק את ההתקפה על בסיס הומניטארי ועל אחריות נאט"ו כדי לשמור על השלום באירופה ולמנוע הישנות של טיהור אתנית ורצח עם.


ב23-24 באפריל, המועצה הצפון אטלנטית (נאט"ו), נפגשה בוושינגטון, במסגרת מפגש זה, ראשי המדינות החברות בארגון הסכימו עם הרעיון האסטרטגי החדש של סלונה, אשר שינה את האופי ההגנתי של הארגון ואפשר לו ליזום, ללא צורך באישור הפרלמנט האירופאי, התערבויות במגוון גדול של סכסוכים פוליטיים  בעולם שהיה גדול יותר וחסר תקדים ביחס למה שהיה בעבר.


התקיפה יוגוסלביה, בידי כוחות נאט"ו

ההחלטה לתקוף את יוגוסלביה הייתה הראשונה בהיסטוריה שנעשתה ללא אישור של מועצת הביטחון של האו"ם וההוראה ניתנה לגנרל וסלי קלארק, מפקד בעלות הברית, באופן ישיר על ידי חוויאר סולאנה.
מאוחר יותר, בספרו "ניהול המלחמה מודרנית", קלארק גילה כי תוכניות לתקיפות האוויריות נגד יוגוסלביה היו בעיצומם, כבר החל מאמצע חודש יוני 1998 והושלמו בסוף אוגוסט באותה שנה.
יוגוסלביה הותקפה באמתלה של כישלון השיחות על מעמדו העתידי של מחוז קוסובו, שנערך ברמויליט ופריז,
לאחר ההחלטה על אי קבלה של כוחות זרים שאושררה על ידי הפרלמנט הסרבי, הפרלמנט הציע שכוחות האו"ם יפקחו על יישום הפתרון לסכסוכים בקוסובו.

ב10 ביוני 
הסתיימה הלחימה בקוסובו, לאחר שכוחות סרביים נסוגו מקוסובו ונאט"ו הפסיקה את התקפותיה. 
החלטת האו"מ 1244, התירה לכוחות נאט"ו בשיתוף עם חיל קוסובו להשלים את כיבוש מחוז קוסובו.
הכיבוש המחוז הסתיים ב12 ביוני 1999.

ב-6 באוקטובר 1999, חאבייר סולאנה עזב את נאט"ו, כחודשיים לפני המועד המתוכנן והוחלף ע"י ג'ורג' רוברטסון.
חאבייר סולנה מונה לתפקיד מזכ"ל מועצת האיחוד האירופאי ונציג העליון למדיניות חוץ וביטחון (CFSP), בתפקיד זה הוא ייצג את האיחוד האירופאי בחו"ל .

ב29 ביוני, 2004, חאבייר סולאנה מונה להיות השר הראשון של האיחוד "לענייני חוץ", עמדה שנוצרה ע"י אמנת החוקה האירופאית המשלבת את ארגון CFSP, עם תפקיד הנציב האירופאי לקשרי חוץ.
בתפקידו החדש של סולאנה, זכה לכינוי "הצאר של הצבא האירופאי למדיניות חוץ."
כלי התקשורת בסרביה, כינו את האיחוד בלעג, בשם "מדינת סלונה".

שגריר ארה"ב לנאט"ו, אלכסנדר וירשבו, אמר עליו: "הוא אדם שנבנה מקונצנזוס יוצאת דופן, שעובד מאחורי הקלעים עם מנהיגים משני צדי האוקיינוס ​​האטלנטי, כדי להבטיח שנאט"ו תתחשב באינטרסים של ארה"ב.

ממשל קלינטון טען במהלך חודש מאי 2000, שמינוי סלונה לתפקיד זה היה הגשמת חלומו של הנרי קיסינג'ר שרצה אדם שיוכל להרים אליו טלפון בתקשורת ישירה בין ארה"ב לאירופה.

לדברי מפקד נאט"ו וסלי קלארק, שלטונו של סולאנה התבצע תחת האג'נדה: "אל תעשה לך אויבים ואף פעם אל תשאל את השאלה שאתה לא יודע או לא תאהב את התשובה."

המנדט של חוויאר סולאנה מהפרלמנט האירופאי היה להתחרות עם ארצות הברית
בהשפעתה בעולם.לכן, כשזה הגיע לידי ניסיונות לפתרון הסכסוך הערבי ישראלי, האני מאמין של סולאנה היה "כל דבר שאתה יכול לעשות, אני יכול לעשות טוב יותר".

סולנה ייצג את האיחוד האירופי במדיניות חוץ וביטחון, שהקנה לו המון כוח בידיו.
יותר כוח מכל אחד אחר באירופה.סולאנה נהנה בתפקידו מתקציב של 26 מיליארד יורו שיועד למימון פעילותיו, יותר מהתקציבים של רוב המדינות בעולם.

בחודש מרץ 2002, הוא התעמת עם ישראל, ובעיקר עם ראש ממשלת ישראל, באותה תקופה, אריאל שרון, שסירב להיפגש עמו, בעת ביקורו בישראל.
בתגובה, אמר סולנה כי, אם שרון אוהב את זה או לא, גם הוא וגם האיחוד האירופאי יישארו פעילים בישראל ומעורבים בתהליך קבלת החלטות  אצל הפלסטינים .

כאחראי באיחוד האירופי למדיניות חוץ וביטחון הראשי, סולאנה היה חוד החנית של האיחוד האירופי למדיניותו בארץ.

העובדה ששרון מנע מסולנה להיפגש עם יאסר ערפאת ואילו לשליח ארה"ב, אנתוני זיני, כן אפשר, הייתה מבחינת סולנה, השפלה שלא יוכלו להשלים אתה...
במהלך חודש אפריל 2002, התכנס הפרלמנט האירופאי כתגובה למהלך שעשה שרון כנגד חאבייר סולנה והעביר החלטה לאמברגו נשק, כנגד "ישראל ופלסטין" .
בתגובה לאמברגו, גרמניה ובלגיה, השעו מכירה של ציוד צבאי לישראל.

לישראל היה הסכם עם האיחוד האירופאי, לספק יחס מועדף לייצוא הישראלי.
ההסכם העניק פטור ממס, למוצרים הישראלים ואפשר להם להתחרות בשווקים באירופה.
על פי נתונים של המשרד למסחר ותעשייה, הייצוא של ישראל לאיחוד האירופאי, הסתכם באותה שנה בכ-7.7 מיליארד דולרים, נכון לשנת 2001, שהיווה כ-31% מהייצוא הישראלי.

ואילו הייבוא מהאיחוד האירופאי, הסתכם ב 13.9 מיליארד דולר שהיווה כ-41% מהייבוא הישראלי.

כמובן החלטה זו לא מנעה מחאבייר סולנה להעביר ליאסר ערפאת 50 מיליון יורו, למטרת מימון המשטרה הפלסטינית...


פעולה נוספת שיזם סולנה בשנת 2002, היה כינוס וועידה במדריד לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי במזרח התיכון.כתוצאה מכינוס זה, הוקם הקוורטט, (הרבעיה), שחבריו היו הפרלמנט האירופאי, רוסיה, ארה"ב וארגון האו"מ ומטרתו הייתה לכפות פתרון בסכסוך הערבי ישראלי, שלדעת חאבייר סולנה, על פי תפיסת עולמו, היא שורש האלימות במזרח התיכון.
חאבייר סולאנה, ראה בקווארטט, חלק מהממשל העולמי העתידי שיוכל ליישב סכסוכים בעולם, בדרך של כפיית פיתרונות 'צודקים' לטעמו.



אליסטייר קרוק (Alastair Crooke) לשעבר קצין ה-MI6, כיהן מ1997 ועד ספטמבר 2003 כיועצו הביטחוני של חאבייר סולאנה והיה מעורב במשימות תיווך בין ישראל לארגון החמאס כמו הפסקות האש ב-2002 וההודנות עם החמאס.

במהלך שנת 2004-2003, נפגשה סולאנה עם ארגון החמאס בחשאי כדי לדון
תפקיד הארגון במדינה פלסטינית עתידית.
האיחוד האירופי עצמו רואה בארגון החמאס מחבלים.בשנת 2003, תחת לחץ אמריקאי, האיחוד האירופי הכניס את החמאס לרשימת ארגוני טרור שלה.אבל סולאנה דאג לכך שההחלטה לא תיושם לעולם.

ש לי קשר ישיר עם החמאס, אך לא בימים האחרונים", סולאנהבראיון לחברת השידור הבריטית BBC.
 "פגישות אלה לא היו ארוכות. הם היו רק כדי להעביר מסר ברור של עמדת הקהילה הבינלאומית"
סולאנה לא ציין מתי המפגשים התקיימו.
הוא אמר שהפגישות היו בחודשים ספטמבר-אוקטובר ב-2004 , בזמן שהיה נראה כי יש סיכוי לפריצת דרך פוליטית.

במסגרת מדיניותו ל"פתיחות למזרח התיכון", ובמיוחד במדינות הים התיכון, הוא חזר אחרי דיקטטורות ובעיקר אחרי סוריה.
סולאנה האמין כי האו"מ הוא ארגון לא יעיל, אבל בעל לגיטימציה בינלאומית.
לעומת זאת ארגון הסחר העולמי היה יעיל, אבל חסר לגיטימציה.
מה היה הפתרון של סולאנה?ארגון הסחר העולמי צריך להיעשות חלק מהאו"ם.
סולאנה הכשיר ושלל חששות שהועלו ע"י בריטניה, צרפת וגרמניה כי סוריה נותנת חסות לטרור ונשק להשמדה המונית ובמשא ומתן שהושלם בדמשק, צרף את הסורים לעמותת האיחוד האירופי.

סולאנה אישר בחודש נובמבר 2004, מענק של איחוד אירופי בסך 937 מיליון דולרים למדינות במזרח התיכון, שנועד על פי מדיניות שהתווה, כדי לקדם את יצירתו של סדר בינלאומי חדש, שהיא חלק מרכזי של תורת הביטחון החדשה של סולאנה, הסופר-מן החדש של האיחוד האירופי.לאן הכסף הלך ?אף אחד מברי פרלמנט האיחוד האירופי לא הפנים ולא האמין שהכספים יופנו אל מימון הטרור של הרשות הפלסטינית.

ב "דו"ח שהוצא על ידי הקרן להגנה על הדמוקרטיות נכתב:
"היו דיווחים עקשניים שהפלסטינים השתמשו בכספי סיוע זרים, בפרט מהאיחוד האירופי, למימון טרור.

האיחוד האירופי סיפק את לרשות הפלסטינית מאז 1993  € 2,000,000,000 [2.7 מיליארדים דולרים] והפך לתורם הגדול ביותר של תקציבים ישירים לרשות הפלסטינית!!!
בין ינואר 2003 ליוני 2004, ניתן סיוע בסך 112,000,000 € [149 מיליון דולרים] לרשות הפלסטינית.
האיחוד האירופי הכחיש בתוקף שכספי האיחוד האירופי שנוצלו על ידי מחבלים, למרות שבאותה שעה השתיק חקירה פנימית בנוגע לטענות ".



אבל סולאנה, שתודרך על ידי ישראל בפעילות חמאס, לא הייתה בעיה עם פעילותו בקרבת ארגוני הטרור.מקורות באיחוד האירופי אמרו שהמנדט של סולאנה היה לשכנע את חמאס להסכים להפסקת אש באמצעות סדרה של תמריצים..?!
אחד התמריצים היה המשך של גיוס הכספים של חמאס באירופה!

התנהלותו של חאבייר סולאנה מול החמאס רומזת יותר מכול על תפיסת עולמו של סולאנה, בשימוש בחוליות רצח למטרת קידום מטרות פוליטיות , כמו השימוש שממשלת ספרד עשתה בארגון הטרור "GAL" שהוקמה ע"י ממשלתו...

ארצות הברית הביעה אכזבה ממדיניות האיחוד האירופי כלפי הרשות הפלסטינית. פקידים אמריקאים אמרו לאיחוד האירופי, שהאיחוד אפשר במהלך שנת 2003, לחמאס לגייס כספים ואף סייעה לו.

התפארותו של סולאנה בפגישותיו עם החמאס, יצרה מבוכה עבור שר חוץ בריטי, ג'ק סטרו.במהלך ביקורו בישראל, ביקש אישור ישראלי למעורבות מורחבת של האיחוד האירופי בסוגיות ביטחוניות ביהודה ושומרון וברצועת עזה.
כשנשאל על דבריו של סולאנה, ג'ק סטרו, סרב לומר אם פגישותיו של נציג רשמי של האיחוד האירופי עם חמאס מייצגת את המדיניות של בריסל.

שעות אחרי הראיון של סולאנה ברשת BBC, במשרדו של סולנה ניסו למזער נזקים תדמיתיים ורק חזרו על הראיון.המשרד אמר כי לא האיחוד האירופאי נפגש עם החמאס, אלא רק סולאנה .
אנשי משרדו של חאבייר סולאנה אמרו: "ד"ר סולאנה ביקש לרמוז כי מגעים ישירים בין החמאס נעשו על דעתו בלבד ".

בחודש אפריל של שנת 2003, ביוזמתו של חאבייר סולאנה, הוצגה תוכנית מפת הדרכים ע"י נציגי הקוורטט, בפני אריאל שרון.
חאבייר סולנה, כמהלך לקידום יוזמת "מפת הדרכים" נפגש ב2003, עם ראש הממשלה הפלסטינית, אבו מאזן – ויו"ר הראשות הפלסטינית, יאסר ערפאת.
סבב הפגישות נועד לסלול את הדרך לוועידה בין אבו מאזן וראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, אבל הפגישה של שרון עם מר סולאנה לא התקיימה .
אריאל שרון, אמר שהוא היה עסוק מדי כדי לראות אותו.
ראש ממשלת ישראל, הבהיר כי הוא מסרב לראות את מר סולאנה כי הוא התעלם ממדיניותה של ישראל בניסיונה  לדחוק יאסר ערפאת.

שרון רצה שדיפלומטים זרים כמו סולאנה, יחרימו את יו"ר הראשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, שאותו הוא ראה כ"לא רלוונטי" שלא מוכן לוותר על האלימות כאמצעי להשגת המדינה הפלסטינית.
חאבייר סולנה, התנגד להחרמתו של יאסר ערפאת ונפגש איתו בכול פעם שערך את ביקוריו בארץ.

רק ב -22 ביולי 2004 הסכים אריאל שרון להיפגש עם חאבייר סולאנה בישראל.

יש דמיון רב בין החלטת אריאל שרון בשנת 2002, להעביר החלטה בממשלה, לבנות את חומת ההפרדה לאורך הקו הירוק, לבין החלטת חאבייר סולנה, בתפקידו כשר החוץ הספרדי לבנות חומות וגדרות תיל חשמלית עם מצלמות, שמאובטחת ע"י חיילים במובלעת סאוטה ומרילה וזאת אף על פי שחאבייר סולאנה, התנגד להחלטה זו של שרון, משום שהיא נבנתה מעבר לקו הירוק בתוך שטחי יו"ש.

העיר סיאוטה במרוקו הספרדית

דמיון נוסף, ניתן למצוא, בין פניית סולאנה בתפקידו כשר החוץ הספרדי לאונסק"ו, בבקשה שיכירו בערים שבשליטת ספרד במרוקו: סיאוטה ומלייה, כאתרי מורשת עולמית, לצורך חיזוק האחיזה של השלטון הספרדי בערים אלו לבין הפניה של הראשות הפלסטינאית, לארגון אונסק"ו, ב2011, כדי שיכירו באתרים ביהודה ושומרון, כאתרי מורשת פלסטינאים וזאת כדי לחזק את דרישתם לשליטה של הרשות הפלסטינית באזורים אלו.

הסיבה לקושי בחיפוש אחר ההוכחות לקשרים אלו, היא האסטרטגיה של חאבייר סולנה..
בתיאור קצר על סולאנה, העיתונאי הספרדי, איל פיס כותב, כי במהלך טיסתו של סולנה בעולם, הוא תמיד מצטייד במחברת האישית והבלתי נפרדת שלו.
המחברת מכילה יותר מ -300 מחשבות והצעות שלו.
יש לו יכולת קליגרפיה, סדר וניקיון מעוררת קנאה.
לא ידוע דבר על חייו של חאבייר סולאנה, גם רוב החומר שנכנס לויקיפדיה באנגלית, נערך ע"י אנשיו...
הוא אדם אטום, שאוכל את הדיווחים ושומר את סודותיו בקנאות קיצונית .

האסטרטגיה מבוססת על נסיעות ההכנה האינטנסיבית שלו מעל פני הקרקע.
יש לו טלפונים של אנשי קשר רבים שהיו השותפים הקודמים שלו, שרבים מהם בסופו של דבר הפכו להיות החברים שלו.

סולאנה הוא אמן בקשירת קשרים אישיים ומקצועיים, אומר אחד מעמיתיו לשעבר.
הוא גם דורש מעצמו כמו מחבריו ומשותפיו הקרובים, שנאמנים לו עשרות שנים, להיות אכזריים לפעמים עד כאב.

לאחר שהגיע ליעד, הוא מתחיל ראיונות עם השותפים שלו, שתמיד בסופה של השיחה עולה השאלה הקבועה: "איך אנחנו יכולים להישאר בקשר?"
לפני כמה ימים הוא עזב, את שר החוץ הסיני, ג'חי יאנג, נדהם, כששאל את סולנה: "באמצעות הערוצים הרשמיים""לא, לא," סולאנה התעקשה, "אני רוצה את הטלפון שלך, הדואר האלקטרוני הפרטי שלך, אנחנו צריכים לשמור על קשר."

עקשנותו בנויה ומבוססת על צוות מקצועי שבחר לו, שמורכב מהשחקנים החשובים ביותר בפוליטיקה בינלאומית.
בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, מסעו של סלונה כלל פגישות פרטיות עם נשיא לבנון, פואד סניורה, עם סעד חרירי, בנו של ראש הממשלה לשעבר שנרצח, ונביל ברי, שמקורב למיליצית של החיזבאללה.

בישראל, היה לו פגישה ארוכה עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, וביהודה ושומרון עם נשיא הרשות הלאומית הפלסטינית, מחמוד עבאס.תמיד הולך לכולם.
זוהי הרשת החברתית של סולאנה, רשת חברתית צפופה כמו קורי עכביש של אנשי קשר שמובילה אותו לרמות בלתי צפויות ביותר.



חאבייר סולנה מסוגל להביא סבב של קרבות בין החמאס בעזה לבין מדינת ישראל כשסבב עימותים אלו מכונים על ידו: "מריבות קטנוניות", לידי הפסקת אש בתוך ימים ספורים ואף שעות...

סולאנה תואר כ"רבוע של מעגלי"..
הוא הפך את ביקוריו התכופים אצל מדלן אולברייט, מזכירת מדינה לשעבר, להרגל.
הוא שומר על יחסים קרובים מאוד עם ביל והילרי קלינטון וגם ביקר בתדירות גבוהה אצל מזכיר המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר.
בוושינגטון נהג סולאנה לבקר פחות בתקופת כהונתו של שר ההגנה, דונלד רמספלד .מאוחר יותר, השתפרו יחסיו במידה ניכרת, עם סגנו, רוברט גייטס, ומזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס"

האיש שלו באו"ם, היה כינוי למזכיר הכללי לשעבר, קופי אנאן.במזרח התיכון, האנשים שהיו קרובים אליו,היו: שמעון פרס ויאסר ערפאת שנעלם לתמיד...הרשת החברתית של סולאנה מכסה גם את רוסיה: שר החוץ לשעבר איגור איבנוב הוא בין ידידיו הקרובים ביותר, והנשיא, ולדימיר פוטין, כבר הוביל אותו לדאצ'ה שלו ....

חוויאר סולאנה, היה חבר פעיל בוועדה המשולשת.הוועדה המשולשת היא קבוצת דיון לא ממשלתית, לא מפלגתית שנוסדה על ידי דוד רוקפלר ביולי 1973, כדי לעודד שיתוף פעולה הדוק יותר בין צפון אמריקה, מערב אירופה, ויפן.

בניין המועצה ליחסי חוץ בניו יורק

למרות שחאבייר סולנה לא היה אזרח אמריקני, היה נואם תדירות ונהנה מקשרים מצוינים עם חברי המועצה המבוססת והיוקרתית בארה"ב - מועצה ליחסי חוץ (CFR), הוא גם היה פעיל באגודה למדיניות חוץ (FPA),
הCFR היא מועצה אמריקנית ליחסי חוץ, ללא מטרות רווח, שמוציאה לאור כתב עת דו חודשי, פרי מחקרים וחשיבה על מדיניות החוץ ויחסים בינלאומיים של ארצות הברית.
הCFR נוסד בשנת 1921 ומרכזו בניו-יורק, עם משרדים נוספים בוושינגטון.
הCFR נחשב לגוף הכי משפיע על מדיניות החוץ של ארצות הברית.

כמו כן הוא היה חבר במועדון "רומא" . מועדון רומא, הוא צוות חשיבה שעוסקת במגוון רחב של נושאים פוליטיים בינלאומיים.
השקפת העולם של המועדון, מבוסס על שלושה דברים:ראשית יש לו פרספקטיבה גלובלית בהצגת מצבים שונים, עם מודעות לכך שקיימת תלות הדדית הולך וגדל של מדינות.
שנית הוא נדרש לפתרונות הוליסטיים והבנת האינטראקציות השונות בבעיות עכשוויות.לבסוף, במועדון יש פתרונות בפרספקטיבה ארוכת טווח ...



ביולי 12, 2009 נפגש חאבייר סולנה עם חברת הכנסת ציפי ליבני ששמשה באותה תקופה כיו"ר האופוזיציה.
בסיום הפגישה עם ציפי לבני, חאבייר סולאנה, קרא על פי דיווחים, למועצת הביטחון של האו"ם להכיר במדינה פלסטינית גם ללא הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים.סולנה אמר שהאו"ם "יקבל את המדינה הפלסטינית כחברה מלאה באו"ם והגדיר שנה ליישום מטרה זו".

בשנת 2010, לאחר שעזב את משרדו, הוא חתם על עצומה, יחד עם 25 מנהיגי האיחוד האירופי אחרים, שהופנו למחליפתו, קתרין אשטון ובו קרא לאיחוד האירופי להטיל סנקציות על ישראל בתגובה להמשך הבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון.

בחודש דצמבר 2009, חאבייר סולאנה הצטרף לבית הספר למנהל עסקים ESADE כנשיא המרכז לכלכלה עולמית וגיאופוליטיקה.
פלטפורמה טובה עבורו כדי שיוכל להמשיך ולהשפיע בעולם.בפבואר 2010, הצטרף חאבייר סולאנה כעמית חוקר במרכז סבן, שהעומד בראשו הוא מרטין אינדיק.




.
מקורות:

1. ויקיפדיה: גריבלטר

2. העברת ריבונות בשטחים מאוכלסים מישראל למדינה פלסטינאית. ליאב אורגד, יורם רבין, רועי פלד. 195-198

3. אתר הרישמי של מיללה (melilla)

4. ויקיפדיה- סיאוטה



8. ויקפדיה- חאבייר סולאנה

9. THE BROOKINGS INSTITUTION, PLAN FOR ACTION , WOSHINGTON DC

10. ויקפדיה- מחתרת אט"א

11. מימון מחתרת גל, בידי ממשלת ספרד

12. ויקיפדיה: ראש הממשלה הראשון של חבל הבסקים בספרד-Juan José Ibarretxe

13. ויקיפדיה- חוסה לואיס רודריגז, ראש ממשלת ספרד

14. IMRA-For top EU diplomat, terrorists are not so terrible

15. SPECTATORInside Hamas: my journey to its secret heart

16. EU chief holds secret Hamas talks- Red Cafe.co.il

17. אודות לשכת שליח הקוורטט - אתר הקוורטט

18. ויקיפדיה-ארגון הסחר העולמי

19. What Herb Thinks - The Sharon/Solana War

20. BBC NEWS- EU pushes for Mid-East roadmap

21. NEWEUROPE- PSolana cancels visit to Israel after Sharon refusal to meet

22. Watchman Bible Stady- חאבייר סולנה

23. שבוע ה-70- כוחו של סולנה

24. ויקפדיה-הוועדה המשולשת

25. Watchman Bible Student- תולדות חייו של חאבייר סולנה

26. ויקיפדיה- CFR

27. ויקפדיה- מועדון רומא 

28. ויקיפדיה- קתרין אשטון

29.  אתר בית הספר למנהל עסקים ESADE

30. קמפיין להחרמת ישראל - אליס שומן

31. B92- סרביה מציין את יום השנה ה -14 להפצצת נאט"ו

32. פגישת  חאבייר סולאנה עם יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני בשנת 2009

33. Solana wants UN to establish 'Palestine'- 12/7/2009

34. 9/2/2010- Javier Solana joins Brookings






תגובה 1:

  1. Doctor Anwar Asaad Al-Shukairy.

    Born: Circa 1910 - murdered: June 8, 1939.

    Perpetrators of his murder: Mufti Haj Amin al-Husseini's gang, with help from Anwar's own brother Ahmad Shukeiri.

    (Ahmad Shukeiri did this crime around a year before he and his surroundings were cheering, praying for Hitler [as he wrote in his 1969 book] then actively helping Hitler [as testified in Congress in the 1960s] and who justified the Holocaust in 1946 [B'nai B'rith, July.12.46] and had endorsed Neo Nazis at UN on Nov.30.62 [on UN records and reported by ADL and others, with JTA and B'nai B'rith reported Shukeiri was fired over this].
    Earlier, on Oct.17.61, he invented the apartheid slur.
    Infamous for his genocidal urge when he uttered in June 1967 that "none of them will survive."

    __

    דר. אנואר שוקיירי. נולד בערך ב-1910- נרצח ב-8 ביוני-1939.

    מבצעי הרצח שלו: הכנופיה של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, בסיוע אחיו של אנואר, אחמד שוקיירי.

    אחמד שוקיירי ביצע את הפשע הזה בערך שנה לפני שהוא וסביבתו הריעו, התפללו להיטלר [כפי שכתב בספרו ב-1969], ואז עזר באופן פעיל להיטלר [כפי שהעידו בקונגרס בשנות ה-60] ומי שהצדיק את השואה ב-1946 ['בני ברית', ביולי 12.46] וקידם ניאו-נאצים באו"ם ב-30.62.11 [על פי רישומי האו"ם ודווח על ידי ה'ליגה נגד השמצה' ואחרים, כאשר 'סוכנות הידיעות היהודית' ו'בני ברית' דיווחו ששוקיירי פוטר בשל כך].

    מוקדם יותר, ב-17.10.61, הוא המציא את השמצת האפרטהייד.
    ידוע לשמצה בדחף הההשמדה שלו, כאשר אמר ביוני 1967 כי "אף אחד מהם לא ישרוד".

    __


    أنور الشقيري.

    مولود: حوالي عام 1910 - قُتل: 8 يونيو 1939.

    مرتكبو مقتله: عصابة المفتي الحاج أمين الحسيني بمساعدة شقيق أنور أحمد الشقيري.

    ارتكب أحمد الشقيري هذه الجريمة حوالي عام قبل أن يهتف هو ومحيطه ، يصلي من أجل هتلر ثم يساعد بنشاط هتلر والذي برر الهولوكوست في عام 1946 وأيد النازيين الجدد في الأمم المتحدة في 30 نوفمبر / تشرين الثاني.

    في وقت سابق ، في 17/10/61 ، صاغ افتراء الفصل العنصري.
    اشتهر بحملته للإبادة ، قائلاً في يونيو 1967 "لن ينجو أي منهم".


    ____________

    [nli.org.il/he/newspapers/mar/1949/10/21/01/article/22]

    אריה דיסנצ'יק, 'לילה בבית שוקיירי בעכו' , מעריב, יום ו' כ"ח תשרי תש"י, 21 באוקטובר 1949:
    "שני הרוצחים נתפסו ובעת המשפט הודו, כי נשלחו בידי המופתי לרצוח את שוקיירי הצעיר.
    חקירה נוספת העלתה, כי יד אחיו, אחמד שוקיירי, ברצח הד"ר אנוור שוקיירי."

    Aryeh Disenchik, 'Night at Shukeiri's Home in Acre', Maariv, Friday, October 21, 1949, pp.2,11:
    "The two murderers were apprehended and at trial confessed that they had been sent by the Mufti to murder the young Shukeiri.
    Further investigation revealed that the hand of his brother, Ahmad Shukeiri, was involved in the murder of Dr. Anwar Shukeiri."

    השבמחק