רכבת בין אילת לאשדוד

תעלת סואץ הפכה למלכודת מוות ביטחונית לספינות, בגלל המלחמה של הצבא המצרי בתנועות אסלאמיות קיצוניות.

ב-2 בספטמבר, 2013, הודיעה רשות תעלת סואץ המצרית כי בלמה ניסיון של ארגון טרור המזוהה עם אל קאידה, אנסר בית –מקדיס , לפגוע בתנועת הספינות בתעלה, באמצעות מטול אר.פי.ג'י.

צפו בג'יהאדיסטים יורים טילי כתף לעבר ספינה בתעלת סואץ

הצורך של מדינות כמו: סין הודו, קוריאה ויפן בתעלה היבשתית שלנו, הופך להיות קיומי עבורן.

כמובן שאנו נרוויח מכך מיליארדי דולרים, דמי מעבר..

הסחר העולמי גדל ב-15% לשנה ובכול כ-8 שנים הסחר מכפיל עצמו.

תהליך דומה קרה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, דבר שמחייבת התארגנות מאוד גדולה של כול המערכות , שכוללת אניות והובלה יבשתית, התארגנות, בלתי פוסקת להתאמת תשתיות לביקוש בסחר.

האוקיינוס האטלנטי בין אירופה לארה"ב, בעקבות המהפכה התעשייתית, הפך להיות עיקר הסחר העולמי ובהדרגה עם התפתחות הגלובליזציה, מרכז הסחר עובר לאוקיינוס השקט.

המרחק בין מקום ייצור הסחורות: טקסטיל מחשבים, טלוויזיות, לבין מקומות הביקוש למוצרים אלו, באירופה וארה"ב, גדל ולכן המציאות דורשת ייצור צי ספנות, גדולות יותר ובכמויות רבות יותר.

ישנם שינויים טכנולוגיים בענף הספנים, שמחייב בניית נמלים מודרניים יותר וגדולים יותר .

נושא הספנות הוא בינלאומי ויש הרבה חברות בינלאומיות  שמעורבות בהפעלת נמלים וחברות ספנות.

תשתיות מורכבות, שבהובלה היבשתית צריכה להתמודד עם כמויות רבות של הובלת סחורות.

יש גידול בסחר העולמי באופן הכללי, למרות התנודות שמבטאות משברים כלכליים בנושאים פיננסים, אבל לטווח הרחוק חל גידול במסחר העולמי.

אבל התלות הגדולה של העולם באוניות תתרום להתחדשות וגידול במסחר.

היצואנית הגדולה בעולם היא סין כרגע- 26%, רבע מכמות הסחר העולמי, מקורה בסין, ייצוא של ביגוד הנעלה, מחשבים וכו'..

יחד עם סין, אם מצרפים את שאר מדינות הייצוא במזרח כמו יפן, צפון קוריאה וכו',  אנו מגיעים לכך שהמזרח הרחוק, מייצא כ42% מהסחורות בעולם.

כלומר, ישנה דומיננטיות של המזרח הרחוק בייצוא הסחורות שלהם.

במשך  15-20 השנים האחרונות חל מהפך, בתחום הנמלים.

 את הנמלים הגדולים של אירופה וארה"ב תפסו הנמלים הגדולים במזרח הרחוק.

כשנמל סינגפור הוא הגדול שבהם, שעוברים בו כ-25 מיליון מכולות בשנה. 
אחרי סינגפור, נמל בסין ונמל הונג-קונג שבסין ונמל שנחאי שבסין.

כשנמלי אירופה נמצאים בדירוג, בתחתית הטבלה : נמל הולנד ונמל המבורג בגרמניה ובתחתית הרשימה , נמל אחד בארה"ב.

וזו עדות לשינוי בסחר העולמי .

המסחר עובר בין המזרח הרחוק לאירופה, דרך מפרץ סואץ ולכך ישנה חשיבות אסטרטגית, למקומה של מדינת ישראל שממוקמת קרוב לתעלת סואץ.

תעלת סואץ מחברת בין האוקיינוס ההודי והשוק הגדול של המזרח הרחוק והים התיכון.

אוניות נפט מהמפרץ הפרסי, כול כך גדולות שאינן יכולות לעבור במפרץ סואץ ונאלצות לשוט סביב אפריקה ולא דרך מפרץ סואץ.

כיום מנסים לשפר את תעלת סואץ, כדי לאפשר כניסתם של אוניות גדולות.

בין 300 אלף דולר ל- 400 אלף דולר, עולה להעביר אוניה בתעלת סואץ. 

השיט בתעלה עורך בין 11 שעות ל16 שעות.

ביום אחד, עוברים בה כ-80 אוניות: שתי שיירות מדרום לצפון ושיירה אחת בכיוון ההפוך.

מדי שנה עוברים בתעלה כ-20 אלף ספינות בנפח מטען של כ-400 מיליון טון המהווה כ-10% מתנועות הספינות בעולם.

תעלת סואץ מאפשרת מעבר ספינות במשקל 150,000 טון בהדחק.

עומק התעלה מותאם למעבר ספינות עם עומק של עד 20 מ'.

בקצה העליון של התמונה- הנמל הישן ובתחתית התמונה- הנמל החדש

תפקוד הנמל להובלת קצה של ספנות לעיר, התפקוד הזה משתנה.

הנמל משמש עורף למדינה כולה:

נמל מסורתי בסן פרנסיסקו, רציפי עגינה לאוניה  ואת הסחורות הובילו למחסנים.

המבנה המסורתי הזה אינו מתאים לנמלים מודרניים

נמל סיאטל: את הנמל המסורתי בסיאטל, ניתן להבחין בו בחץ למעלה...

נמל מודרני

הנמלים הישנים שכולם בחזית העיר, הפכו להיות: פרקים לשעשועים או מוזיאונים.

והנמל עצמו (אתם יכולים לראות על איזו כמות שטח אנו מדברים..) הפך להיות מסוף מכולות, אחד גדול.

בארה"ב כמו בעולם כולו הנמלים עברו שינוי תפקודי, שנקרא מערכת משולבת.

 רכבות מובילות את הסחורות מהנמל אל פנים ארה"ב.

כול רכבת היא באורך של שני קילומטר של קרונות.

למעלה ממאה רכבות בשבוע, יוצאות מהחוף המערבי של ארה"ב, לכוון פנים היבשת ומזרחה.

ישנה גם אפשרות להובלת סחורות ברכבת דו-קומתיים, שגם היא באורך קרונות של שני קילומטר .....

ניתן כך להעביר סחורות למרחק של 5 אלף קילומטר..

צבעים שונים,של המכולות, הם  בגלל חברות ספנות שונות ובאחרונה גם סללו רכבת מסין להמבורג, מרחק של 10,214 ק"מ...

הרכבת נוסעת במשך 15 יום עם 51 מכולות

נמל אילת, הוא נמל קטן שעובר בו כיום כ-2.5 מיליון טון בשנה, אבל חשיבותו היא רבה.

הנמל היה חשוב כשתעלת סואץ נחסמה, כיוון שהימצאותו של הנמל, אפשר גישה למפרץ סואץ, לים האדום ולמזרח הרחוק...

כיום הנמל עוסק בעיקר בייבוא מכוניות ומייצא פוספטים ואשלגן למזרח הרחוק.

במכרז שערכה מדינת ישראל לפני כשנה, זכתה חברת פפו ספנות שבבעלות האחים נקש, במכרז הממשלתי להפעלת נמל אילת למשך 15 שנה, במסגרת זו, החברה תשלם לממשלה 105 מיליון ₪ ועוד כ-15 מיליון ₪ שייגזר מהכנסותיה העתידיות.

כמה אלפים בודדים של אניות מגיעות לנמל אילת בשנה.

נמל סינגפור הוא דוגמא לנמל מעבר שסחורה בו עולה מאוניה אחת ויורדת לאוניה אחרת...

הנמל יכול להוות השראה למדינת ישראל, למה יכול להפוך נמל אילת לאחר חיבורו ברכבת לנמל אשדוד...

בנמל חיפה עוברים 1.2 מיליון מכולות ובאשדוד 800 אלף מכולות.

 ומי שקובע זו חברת הספנות והיא תקבע לפי הנמל הגדול והנוח יותר לצרכים שלה והתוצאה היא שבנמל חיפה מתרכזים יותר מכולות.

 בעבר הצטברו מכולות צוואר כמו פוספטים ואשלג, שירדו באחרונה...

כמה אלפים בודדים של אוניות בודדות בשנה מגיעות לנמל אילת.

סינגפור הוא דוגמא לנמל מעבר שסחורה בו עולה מאוניה אחת ויורדת לאוניה אחרת...

בהתאם להחלטת הממשלה (מס' 4223, מיום 5.2.2012) מקודמת תכנית לאומית להקמת קו רכבת מהיר ממרכז הארץ לאילת, למטרת הובלת נוסעים ומטענים.

בתאריך 3/7/2012, חתם שר התחבורה, על הסכם היסטורי עם הסינים, על הקמת רכבת שתחבר את נמל אילת עם נמל אשדוד.

מדינת ישראל רוצה להעניק את ביצוע הקמת הרכבת בין אילת לאשדוד, לסינים בגלל מהירות ההקמה של מסילות רכבת, שבהם מצטיינים הסינים. 

הסינים הקימו במאה ה-19 את מסילת הרכבת החוצה את ארה"ב מחוף לחוף בקצב של 18 קילומטרים ליום וציין לפי תחשיב זה יידרשו להם "רק עשרה ימי עבודה" על-מנת לסיים את הקמת הפרויקט בישראל.

תוואי הרכבת בין אשדוד לאילת  אושר ע"י המועצה הארצית לתכנון ובניה ויהיה לנוסעים ומטענים.

הוא אושר ע"י ועדת שרים לענייני פנים ושירותים, בתאריך 6/10/13.

רכבת משא בישראל

מהירותה המרבית של הרכבת תהיה 250 קמ"ש.

קו הרכבת יושלם בתוך חמש שנים.

תהיה מסילת רכבת כפולה, בקטע שבין אילת לבאר שבע,  באורך של 260 ק"מ,

תוואי הרכבת יכלול צמד מנהרות באורך של 9.2 ק"מ.

תוואי המסילה שבין צין לאילת, כולל63 גשרים באורך של 4.5 ק"מ.

המסילה בין אילת לתל אביב יהיה באורך של 350 ק"מ.

עלות משוערת של המיזם, כ 7.5 מיליארד ₪. 

סין מסוגלת לבנות את המיזם בעלות של כ 4.25 מיליארד ₪.

חברת מודלים כלכליים, הגיע למסקנה, כי העברת המכולות במקום דרך מפרץ סואץ, דרך נמל אילת ופריקתו בנמל אשדוד, תוזיל את ההובלה ב90$ למכולה.

(מודלים כלכליים. 2009. הכדאיות הכלכלית של נמל תעלה באילת - בדיקה ראשונית. טיוטה ראשונה לדיון פנימי. הוגש לעיריית אילת.)

כדי לכסות את עלות ההשקעה בתשתית המסילתית של הרכבת שתבנה בין אשדוד לאילת, יהיה צורך ב-6.4 מיליון נוסעים בשנה או 3.6 מיליון מכולות בשנה שיובלו בקו מסילה זה.

בשנת 2012, נסעו לאילת ובחזרה 1.3 מיליון נוסעים ובאותה תקופה בנמל פורט סעיד שבקצה תעלת סואץ, טופלו בכ- 3.6 מיליון מכולות.

במשך שנים טענו כי מדינת ישראל תרוויח מהסחר העולמי רק כיגיע השלום.

הסכם אוסלו והסכמי מפת הדרכים נבנו על בסיס אותה אג'נדה שביסודה, האפשרות שישראל תהפוך לצומת מסחר בינלאומי.

נמל חיפה יוביל נפט מעירק לאירופה דרך התשתית שנבנתה עוד בתקופת הבריטים.

כבר כיום מובילים מכלות מישראל לירדן ובחזרה.

ירדן יכולה להוות מעבר אל המזרח הרחוק.

האפשרות כי מדינת ישראל תתעשר מהמסחר הבינלאומי עוד לפני שקם ה"שלום" הבינלאומי טורף את הקלפים מידי התנועות  והעמותות, שרוצות לכפות על מדינת ישראל פשרה טריטוריאלית...

עמיר פרץ מהתנועה, שלוחה של התנועה הירוקה, מיסודה של הקרן החדשה לישראל, טוען שאין מה להיחפז...

תנועה ירוקה נוספת שהביע את התנגדותה למהלך, היא החברה להגנת הטבע, שהעומד בראשה הוא ג'ומס, חיים אורון, שבעבר היה יו"ר תנועת מרץ בכנסת.. 

זו אותו גוף שנאבק בעבר  כנגד הפרויקט לסלילת כביש 6, בטענה שסלילת רכבת עדיפה: פחות עשן של מכוניות ומשאיות, פחות זיהום, פחות רעש ופגיע מינימלית בנוף.

החברה להגנת הטבע, הזמינה חוות דעת מאפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר .

בחוות הדעת טען אפרים הלוי, כי יש לבדוק את כוונתה של ממשלת סין, הזהיר מקשריה הענפים עם איראן ומהעברת שליטה בעורק תחבורה אסטרטגי זה, בין אילת לאשדוד לידיה, וכן התריע מפני פגיעה במרקם היחסים שבין ישראל לארה”ב.
חוות דעתו של הלוי גררה התייחסות גם מהצד הסיני.שאול ביטרמן, המייצג מזה שנים את חברות התשתית הסיניות בישראל

שאול הגיב ואמר כי הסינים לא יתפעלו את הרכבת בין אילת לאשדוד אלא רק יבנו אותה.

וכי האמריקנים כבר נתנו את ברכתם לפרויקט.

מוזר שהסינים שבנו פרויקט מסובך כמו מנהרות הכרמל אינן יכולות לבנות מסילת רכבת בין אילת לאשדוד..?!

בסימפוזיון שארגנה החברה להגנת הטבע , העלו מומחים את דעתם כנגד בנית מיזם הרכבת.

כמה דוגמאות לטיעונים שהועלו היו:

עמדת סדן לובנטל בע"מ, בבעלותו של פרופסור סדן בלומנטל, היא כי מדובר במיזם גירעוני ולכן הוא לא יקום....

לדעת דוד רוזן, יועץ ומרצה לספנות: הטיעון שבו תעלת סואץ תיחסם לתנועת אניות בגלל השתלטות גורמים אסלאמיים קיצוניים, משולל כול יסוד ואין להתייחס אליו...

תוכנית מסילת הרכבת

אנו נמצאים רק בראשיתו של המאבק לבניית מסילת הרכבת בין אשדוד לנמל אילת ועוד נכונו לנו מאבקים שלא יהיו שונים כלל מהמאבקים של אותם תנועות וארגונים, כנגד ייצוא הגז הישראלי, שהתגלה ליד חופי ישראל לחו"ל.

המאבק של העמותות, הוא אותו מאבק, כנגד התחזקותה של מדינת ישראל...

מסילת הרכבת בין אשדוד לאילת תהווה תחרות למסחר הבינלאומי במפרץ סואץ

אם התחזקות הגורמים האסלאמיים במצרים והטלת טרור על השיט בתעלה, יכול המעבר היבשתי ברכבת בין אילת לאשדוד, להוות תחליף לתעלת סואץ.

במצב זה האיום של הרקטות מעזה על הובלת הסחורות לנמל אשדוד,יהיה קריטי.

בניגוד למצב כיום לממשלה יהיה אינטרס למנוע הישנות של מקרים אלו, בהם החמאס יחליט לשבש את תנועת הרכבות ע"י ירי טילים מהרצועה...וזאת בגלל האינטרסים של מדינת ישראל , להגן על רווחיה....

ובאותו נושא בדיוק, כדי להימנע מבזיזת הסחורות שישונעו ברכבת ע"י כנופיות בדואיות, ששולטות כיום בנגב, מדינת ישראל תצטרך להכיל את הריבונות שלה בנגב ומזה בדיוק, הקרן החדשה, שמקדמת את השתלטות הבדואים, על אדמות הנגב, חוששת מאוד!

מקורות:

1. רשת ב'- המצרים חשפו תכנית לפגוע בספינות בתעלת סואץ

2.  Gplanet- תעלומת כתב חרטומים ומצרים שניסתה להשתמש בנו כדי להינצל אך קרסה/ ד"ר גאי בכור

3. ויקפדיה- נמל סינגפור

4. האתר הרשמי של חברת תעלת סואץ המצרית

5. ויקפדיה- תעלת סואץ

6. PORT2PORT- מסין לגרמניה ב15 יום

7. כלכליסת- האוצר הודיע: חברת פפו ספנות זכתה במכרז להפעלת נמל אילת

8. גלובס נדל"ן- נחתם: שת"פ ישראלי-סיני בהקמת הרכבת לאילת

9. PORT2PORT- אושר תוואי הרכבת תל אביב-אילת

10. RAILWAY TECHNICAL WEB PAGES- RAILWAY FINANCE

11- רכבת לאילת- עמדת החברה להגנת הטבע, מרץ 2013

12- The Marker- הסינים יכולים להקים רכבת לאילת, כמו שהם יכולים לשפץ את בית ראש המוסד

13. אקולוגיה וסביבה- רב-שיח בנושא הקמת קו רכבת מהיר בין מרכז הארץ לאילת

טסלה- רכב חשמלי

שמעתם שחברת טסלה הכתה את התחזיות ?

יצרנית המכוניות החשמליות עברה לרווח תפעולי והמניה זינקה ב-13%...!!

מייסד , יו"ר החברה, אילון מאסק אמר כי טסלה סיימה את הרבעון האחרון עם רווח של 750 מיליון $!

מאסק טוען כי החברה מצפה להאיץ את הפיתוח את המודל X שלה, כמו גם גרסה נוספת של מודל S .

מודל X

אף אחד לא ידווח על הסובסידיות שהממשלה האמריקני מממן את רכבי טסלה: הממשל האמריקני מממן ב7,500$ כול רכב של טסלה שאזרח אמריקני רוכש על חשבון משלם המיסים.

עוד דבר חשוב שחברת טסלה מסתירים מהציבור והיא העובדה שחברת טסלה לא מרוויחה ממכירת רכבים חשמליים, אלא ממונופול שמושל מדינת קליפורניה  אפשר לה על מסחר "בגזי פחממה"  שרכבים פולטים במדינת קליפורניה, בעזרת "נקודות זכות"...

איך זה עובד? 
בעזרת מיסוי הרכבים ב"מס ירוק" שעל פי חוקי מדינת קליפורניה, המס מועבר לחברת "טסלה".

מס זה הסתכם ברבעון האחרון ב-68 מיליון $!

באותו רבעון, בה חברת טסלה דיווחה כי הכפילה את רווחיה, היא מכרה בסך הכול 5,000 רכבים חשמליים שלא כיסו את עלות הייצור שלהם וללא הלוואה בסך 150 מיליון שגולדמן זקס הלוותה לחברת טסלה, גם רבעון זה היה מסתיים בהפסד! 

המימון של חברת טסלה ע"י התאגיד הבנקאי גולדמן זקס, מגיע בתמורה לכך שהממשל האמריקני הקטין את מס החברות על רווחי התאגיד הבנקאי ל1% בלבד!! 

ומי הוא המממן של פסטיבל החובות של תאגיד הבנק "גולדמן זקס" ?

לא אחר ממיודעינו ג'ורג' סורוס....

בנק גולדמן זקס, היה אחד התורמים הגדולים למסע הבחירות הראשון של ברק אובמה, לפי דיווח CNN, בשנת 2008, לנשיאות ארה"ב.

תלמדו כך הממשל האמריקני מריץ מניות של חברה שהוא רוצה בעיקרה בארה"ב.

מקורות:

1. The Marker- טסלה היכתה את התחזיות; המניה זינקה ב-13%.

2. Forbes - If Tesla Would Stop Selling Cars, We'd All Save Some Money

3. THE WALL STREET JOURNAL- Soros Takes Stakes In J.P. Morgan and Goldman Sachs

4. CNN- Goldman Sachs was top Obama donor

ביטוח ישיר- מורה נבוכים

ביטוח ישיר  מוסרים לנו שעדיף לעשות אצלם ביטוח מאשר אצל שוקה .

בשביל מה לשלם כול כך הרבה על סוכן ביטוח כשניתן לחסוך את עמלת הסוכן ולעשות את הביטוח ישירות אצלם.

חברת ביטוח ישיר וחברת תשע מיליון, הם אותה חברה , איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, שמופיעות תחת שני שמות שונים.

הפרסומים שלהם שונים, אבל המוקד הטלפוני שלהם הוא אותו מוקד.

בעלת השליטה בביטוח ישיר , או  תשע מיליון , היא משפחת שנידמן..

המפקח על הביטוח דרש  מחברת אי.די.אי . להדגיש שהם אותה חברת ביטוח והם אכן מציגים זאת בסימון קטן בתחתית הפרסומים שלהם.

יש בכך הטעייה של הצרכנים.

צרכן שמעוניין להשוות מחירים פונה לשני החברות שהם בעצם אותה חברה.

בשם סוכני הביטוח פנה בחודש מרץ , 2011 , מנכ"ל "ביטחה סוכנות לביטוח", אבי גולן, במכתב לממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, ולממונה על שוק ההון,  ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, בקריאה לעצור את במה שכינה בשם  "אחת מהונאות הצרכנים הגדולות של ימינו בישראל".

תשובתו של היועץ המשפטי של הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד אלעד מקדסי, לגולן , הייתה שעל-פי חוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988, ניהול שני מותגים במקביל אינו מעלה חשד של "הסדר כובל" בלשון החוק, כלומר חוקי וכשר לחלוטין.

התחרות שבפרסומיה של חברת ביטוח ישיר עם סוכני הביטוח, היא הטעייה בפני עצמה, שכן חברת ביטוח ישיר היא חברה שמייצרת את הביטוחים וגם משווקת אותם ואילו סוכן הביטוח הוא אינו יצרן הביטוח אלה מהווה משווק של חברות הביטוח .

אם כך, נשאלת השאלה, כיצד המפקח על הביטוח ושוק ההון מאפשר לחברת הביטוח אי.די.אי. להתחרות  בסוכני ביטוח במקום להתחרות בשאר חברות הביטוח כמו: מגדל חברה לביטוח , הראל חברה לביטוח וכלל חברה לביטוח ?

בשנת 2000 , מגדל חברה לביטוח , הקימה את חברת "איחוד ישיר סוכנות לביטוח", שתשווק פוליסות של חברת הביטוח מגדל, ישירות ללקוח ללא תיווך של סוכני ביטוח.

עם מינויו של יונל כהן למנכ"ל מגדל, בשנת 2008 ,  הוחלט  לסגור את סוכנות הביטוח "איחוד ישיר", החל מחודש מרץ 2013.

לחברות הביטוח הישירות , יש את הפריבילגיה לבחור את הלקוחות שלהם, במילים אחרות, הם יכולות להחליט איזה רכב הם מוכנות לבטח ואיזה לא, על פי הנתונים , שהלקוח מוסר להם בשיחה הטלפונית, כמו: הדגם וסוג הרכב .

לעומת זאת כשסוכן פועל מול חברת הביטוח ,לעתים חברת הביטוח 'נאלצת' לבטח רכב שאינה חפצה בו ורק בגלל  סך הפרמיות שהלקוח משלם לחברת הביטוח , עבור פוליסות שונות שהוא מבוטח...

המפקח על הביטוח ,אייל בן שלוש , פרסם בשנת 2004, הוראה מחייבת, לכלל חברות הביטוח , להקים אתרי אינטרנט שיעניקו שירות למבוטחיהם.
רענן סעד,המשנה למנכ"ל אי.די.אי. אמר בראיון לעיתון גלובס כי 30% מביטוחי הרכב נעשים היום דרך האינטרנט והמובייל.

אתרי האינטרנט, הובילו מבוטחים של חברת הביטוח וגם כאלו שרצו לעשות סקרי שוק, לפנות בצורה ישירה לחברות הביטוח , דרך אתר האינטרנט שלה.

במקביל קיצוץ בעמלות לסוכנים, בהוראת המפקח על הביטוח שבמשרד האוצר, יחד עם הרפורמות שנוצרו לאורך השנים, חייב את חברות הביטוח , לתת מענה לשרות לקוחות ישיר ויעיל ללקוח.

יחד עם זאת, חברות הביטוח, שעובדות עם סוכני ביטוח, מטפלות בפניות של המבוטחים שלה שהגיעו דרך סוכני הביטוח ולקוחות חדשים, שפנו בצורה ישירה אליה, מפנה לסוכנויות הביטוח ונמנעות מלבטחם באופן ישיר.

חברות הביטוח הישירות, למרות מלחמתם בסוכני הביטוח , מעסיקות  אף הם סוכני ביטוח בשכר.

חברת אי.די.אי. ביטוח מעסיקה 'נציגי ביטוח' , שהם משווקי ביטוח בשכר , כדי שישווקו את  ביטוחי החיים  של החברה.

גם חברת  AIG, משווקת את ביטוחי החיים שלה דרך סוכנויות ביטוח גדולות שעימה היא מצויה בהתקשרות חוזית.

נתח השוק  של כלל המבטחים הישירים  מכלל  הביטוחים הם כ-12% בלבד.

חברות הביטוח הישירות, טוענות כי הביטוחים שלהם יותר זולים  מהביטוחים שמשווקים סוכנויות הביטוח וסוכני הביטוח , בגלל העדר עמלת סוכן ביטוח.

אף על פי כן, נתח השוק  של כלל המבטחים הישירים  מכלל  הביטוחים הם כ-12% בלבד.

כ-80% מסוכני הביטוח מקבלים עמלות מחברות הביטוח, עבור אחוזים מהפרמיות שהלקוחות  שלהם משלמות לחברות הביטוח בהיקף של פחות מחצי מיליון שקל בשנה.

 מהן נגזרים שלל הוצאותיהם, שהם הוצאות הנהלה ושיווק.

חלק נכבד מסכומי העמלות המשולמות לסוכני הביטוח ע"י חברות הביטוח, הולך לסוכנויות הביטוח הגדולות (מנהלי ההסדרים) שנמצאות בבעלות חברות הביטוח עצמן.

חלוקה העמלות בין סוכנויות ההסדר לסוכנים הפרטיים, אינם כלולים בדוחות הכספיים שמפרסמות חברות הביטוח השונות ומכאן הטעות בהשוואת  הפרמיות ביחס לעמלות שמשלמות חברות הביטוח לסוכניה.

בצורה זו התקשורת אוהבת להציג בצורה דמגוגית כי יותר מ-23% מהפרמיות מועברות כעמלות לסוכני הביטוח, למרות שכשחברת הביטוח מעבירה כספים לסוכנות הסדר שבבעלותה, היא למעשה מעבירה כסף מכיס אחד למשנהו. 

חברות הביטוח הישירות, כלל לא מבליטות את ההוצאות שלהם על פרסום בדוחות הכספיים שלהם.

לפי הדוחות הכספיים לשנת 2011 , חברת ביטוח AIG מוציאה כ-23%  מהפרמיות שמשולמות לה ע"י לקוחותיה, למפרסמים. 
ואילו חברת אי.די.אי מציינת בדוחות מקבילים לאותה שנה כי היא מוציאה כ-25% מהפרמיות שהיא מקבלת מלקוחותיה על פרסום.

כול זאת בנוסף להוצאות על העסקת נציגים, שמוכנת לתוך סעיף הוצאות הנהלה ו/או שונות...

נשאלת השאלה מה ההבדל בין הוצאות שיווק  של חברות  הביטוח, עבור עמלות לסוכנים, לבין הוצאות של חברות הביטוח עבור פרסום, כשבשני המקרים, המטרה  היא אותה מטרה, היינו החתמת לקוחות חדשים לביטוח ?

מקורות:

1. נענע 10- הפתעה: "ביטוח ישיר" ו-"תשעה מיליון" הן אותה החברה.

2. אתר המפקח על הביטוח במשרד האוצר- הוראה מחייבת לחברות הביטוח, בנוגע לבניית אתר אינטרנט

3. עיתון גלובס- "30% מביטוחי הרכב נעשים היום דרך האינטרנט והמובייל"

4. YNET- עמלות סוכני הביטוח: 5.2 מיליארד ש'  ב 2011.

5. הדוחות הכספיים של AIG  לשנת 2011

6. הדוחות הכספיים, של חברת הביטוח ADI, לשנת 2011

טילים- כמה זה עולה ?

יש עדיין כאלו שחושבים שבעידן הטילים הבליסטיים אין משמעות לעומק אסטרטגי..

לטילים בליסטיים יש מגבלות שמונעות מהם להיות אמצעי לחימה מכריע ולכן אין זה מיקרי שבשום מלחמה לא הצליחו טילים בליסטיים להשיג הכרעה.

טיל בליסטי הוא נשק יקר והמחיר של טיל בליסטי עולה בצורה תלולה ככול שהטווח שלו ארוך יותר .
דיוק הפגיע של הטיל במטרה קטן ככול שמרחק השיגור של הטיל למטרה, גדל.הסיבה לכך בולטת לעין: ככול שלטיל יש טווח ארוך יותר, כך הוא גדול יותר.
לכן סד"כ הטילים שיכולים להגיע לטווח של 1500 ק"מ יהיה לרוב קטן בהרבה מסד"כ הטילים של 300 ק"מ.

טיל סקאד תוצרת צפון קוראה, שעולה 4 מיליון $

טיל סקאד בליסטי מתוצרת צפון קוראה שיישא ראש נפץ גרעיני וישוגר מאיראן, יעלה לאיראנים לשגרו משטחה, כ-8 מיליון $ לכול טיל.

אם תחליט איראן, לשגר טיל סקאד מאזור עיראק, המחיר של שיגור טיל בליסטי, ירד ל-4 מיליון $, בגלל טווח השיגור, שיתקצר.

לעומת זאת אם איראן תחליט לשגר את טילי הסקאד משטח דרום לבנון, אותו צה"ל פינה ומסר ליד החיזבאללה בת בריתה של איראן, מחיר עלות שיגור הטיל יורד בצורה תלולה ל-200 אלף $ לכול שיגור של טיל סקאד .

לצורך השוואה למערכת ההגנה שברשות מדינת ישראל: טיל חץ עולה כ-3 מיליון $.
כדי ליירט טיל סקאד מלבנון, צריך 2 טילי חץ שישוגרו אל המטרה.
כלומר, כנגד 3,000 טילי סקאד ישראל צריכה להעמיד נגדם 5,000 טילי חץ, וזה יותר מתקציב המדינה כולה; בעוד 3,000 טילי סקאד עולים פחות מחצי יום של הפקת נפט בסעודיה.

גם הפתרונות "הזולים יותר", עולים ביוקר ואינם מבטיחים הגנה הרמטית:

מחיר טיל שרביט קסמים (בפיתוח) הוא 1 מיליון $, מחיר טיל פטריוט פאק 3 הוא 3 מיליון $ ומחיר טיל חץ 3 (בפיתוח) הוא 2-3 מיליון $.

אפשר למוטט את ישראל אך ורק באמצעות ייצור בלתי פוסק של סקאדים והמסקנה היא שמההיבט הכלכלי אין כאן כדאיות כלכלית לפיתוח טילים שנועדו ליירט טילים שישוגרו ע"י האויב.

אבל איראן יכולה גם לשגר מעזה, וסיני לאחר שוויתרנו על שליטתנו באזורים אלו, במחיר עלות אפסית, של כ-800$ בלבד, לכול טיל קאסאם !

המימון מגיע מאיראן.

לצורך ההשוואה: מערכת "כיפת ברזל" עולה כ 100 מיליון $ לסוללה אחת, בנוסף לכך כול טיל שמשוגר ע"י המערכת עולה כ-50 אלף דולר, כך שנשאלת השאלה, האם המערכת משתלמת מבחינה כלכלית.
שיגור של 1,000 טילי קסאם מרצועת עזה, יעלה למדינת ישראל, 50 מיליון $ ואילו לעזתים זה יעלה 800 אלף $ בלבד.

שיגור טיל ממערכת כיפת ברזל, מול רצועת עזה

מחיר העלות של שיגור טיל לעבר מדינת ישראל, ע"י האויב, כדוגמת איראן, קטנה באלפי מונים, כשמדובר בטיל כימי, או כול טיל חל"כ אחר, לעומת העלות של ההגנה של מדינת ישראל, על אזרחיה גדלה, או במילים אחרות, הפערים גדלים בין העלות ההתקפית של האויב מול הדרישה להתגוננות של מדינת ישראל:

עלות הפקת ק"ג אחד של גזי עצבים סארין או טאבון היא 15$ בקירוב.
עלות תכולת ראש נפץ של טיל סקאד (300 ק"ג של חומר פעיל) היא 4,500 $

מחיר חומר נפץ רגיל במשקל זה גבוהה ב-300% בערך.
מחיר ההפקה הזול משתלם עשרות מונים אם מודדים את האפקטיביות של חומר לחימה כימי מול חומר חומר נפץ.

טיל סקאד הנושא 300 ק"ג חל"כ הנופל על עיר שצפיפות אוכלוסייתה כמו ת"א (3.5 נפש לדונם) יגרום בין 200 ל3000 הרוגים ומספר דומה, נפגעים קשה.
לעומת זאת טיל הנושא חומר נפץ במשקל דומה יגרום לחמש אבדות בנפש ועוד 13 פצועים.

מספר הזעום של הנפגעים מהתקפת הטילים בחורף 1991, היא דוגמה מוחשית לכך.
אם כך לא רק שהנשק הכימי זול יותר, אלא שהאפקטיביות שלו גדולה פי 40 עד 700 מנשק קונבנציונלי באותו משקל.
כלומר- עלות המתת אדם תהיה 5,000 $ בחומר נפץ, לעומת 7 $ עד 125 $ בנשק כימי.

  כאשר מחשבים את העלויות הנובעות ממלחמה ללא הגנה מתאימה יש לקחת בחשבון את הדברים הבאים:
• חישוב הנזק הכלכלי הישיר למדינה כתוצאה ממלחמה כוללת (מול החיזבאללה, לדוגמה): פגיעה בתיירות, פגיעה בכלכלה עקב אי יציאה לעבודה באזורים שונים בישראל, פגיעה ישירה בחברות, במבנים, בתשתיות.
• פגיעה באנשים.
• פגיעה פסיכולוגית בשכבות שונות של החברה הישראלית. 

פרופ' אשר טישלר, דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, בסיכום הרצאתו בכנס איומים אוויריים בעידן המודרני, שיתקיים השבוע במכון למחקרי ביטחון לאומי:
"בחישוב עלויות הנובעות ממלחמה ללא הגנה מתאימה – חישוב הנזק מתיירות בלבד הוא כ-3 מיליארד דולר לשנה, השבתה של מערכת החינוך וחלק ניכר מהמערכת הכלכלית האחרת במשך כחודש – 8 מיליארד דולר לשנה.

לכן, אם ההסתברות למלחמה כוללת מול החיזבאללה, בהיעדר מערכת הגנה מתאימה, היא 50%, כדאי להוציא, רק משיקולים כלכליים, 5 מיליארד דולר על מערכת הגנה מתאימה!"

ישנה סברה שחיל האוויר יוכל לנטרל כול איום של שיגור טילים לעבר מדינת ישראל.
מטוס יקר הרבה יותר מטיל, אבל הוא פלטפורמה רב שימושית, כלומר העברת 100 טון חומר נפץ למרחק של מאה קילומטר יותר זול עם מטוס מאשר עם טילים. (מפני שאם יש טון חומר נפץ בטיל, תצטרך מאה טילים, שיכולים להיות יותר יקרים ופחות מדויקים מעשרים גיחות של מטוס קרב).

במלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, חשב הרמטכ"ל דן חלוץ, שניתן להכריע את מלחמת הטילים באמצעות חימוש מונחה מדויק שנורה מהאוויר, ללא תמרון קרקעי של חי"ר ושריון שיכבשו תאי שטח.

וכך הוא כתב בהערכת מצב שנעשתה ביום השביעי למלחמה (19 ביולי 2006): "בהערכת המצב היומית...ניתנו סקירה והערכה באשר להישגים עד כאן. ירי הרקטות נמשך בקצב הרגיל של כ-150 רקטות ליום. אין ספק כי זאת הייתה הבעיה המרכזית, אם לא היחידה, בדפוס הפעולה הנוכחי. האש שלנו לא הביאה לירידה בקצב השיגור. רק לאחר שהגענו לחלק מאזורי השיגור, הבנו שלא הייתה דרך לפגוע במשגרים שנחפרו באדמה או כאלה שהוצבו תחת הסוואה הטבעית של החורש הלבנוני"

מלחמת לבנון השנייה נמשכה 34 יום וירי הרקטות נמשך עד לסיום המלחמה.
הציפיות מרחיקות הלכת של הרמטכ"ל מהחימוש המונחה והמדויק (חמ"ם) הן מפתיעות-בין היתר משום שהן סתרו את התו"ל של צה"ל.

פגיעת טיל סקאד בבית בראשל"צ בעת מבצע עמוד ענן.

לאור נתונים אלו אין וויכוח כי מסירת לב הארץ, יהודה ושומרון לשליטת אש"ף ולשליטת החמאס, יוזיל לאיראן עלויות של שיגור הטילים לתל אביב וחיפה...

נשק ההגנה הכי זול למדינת ישראל, ששימש במשך שנים רבות את קברניטי המדינה, הייתה ההרתעה, שנשחקה עד דק, בגלל הימצאותם של מערכות ההגנה השונות, שמונעות מאתנו ליזום התקפת מנע שתיצור הרתעה אצל האויב.

.

מקורות:

1. האמת על סכנת הטילים- חיים רוזנברג

2. גלובס- "כיפת ברזל עולה מיליארדים; אדם מת יעלה 1.2 מ' דולר"

3. נשק כימי וביולוגי בידי ארצות ערב ואיראן- דני שהם

שימוש במידע ככלי מלחמה

שימוש בכלי המידע לצורך תעמולה, שימש את המדינות כנגד האויב וגם לצרכים שליטה בעם .

השימוש בתעמולה מתבצע בצורה מתוחכמת יותר, במדינות דמוקרטיות.

וולרו וילסון נבחר לנשיאות ארה"ב, לאחר מסע הבחירות ב-1916 עם הסיסמה "שלום בלי ניצחון".

הוא אמר שמה שארה"ב צריכה זהו קץ למלחמת העולם ה-1 ואף אחד מהצדדים  במלחמה, לא ראוי לתמיכתנו.

אוכלוסיית ארה"ב גם לא הייתה מעוניינת להיכנס למלחמה, הניטרליזם, הרצון העמוק להישאר מחוץ למלחמה שלט בתעמולת הבחירות ובנשיא ווילסון בצורה נלהבת.

וולרו ווילסון, במסע הבחירות לנשיאות ארה"ב

בתוך כמה חודשים הנשיא ווילסון, דיבר על "ניצחון בלי שלום" והוא איכשהו הניע את אוכלוסיית ארה"ב אל עבר השינוי החד הזה במדיניותו, ההפך ממה שאוכלוסיית ארה"ב הצביע עבורו ושם נכנסה ועדת קריל.

ג'ורג' קריל תיאר את עבודתו בהתלהבות גלויה: "זו הייתה הצעה פרסומית רגילה. יוזמה רחבה בתחום המכירות. ההרפתקה הגדולה ביותר בעולם בתחום הפרסום."

ג'ורג' קריל, שעמד בראש ועדת קריל

שבעים וחמישה אלף מנהיגים אזרחיים שנודעו בשם "אנשי ארבע דקות", נאספו כדי להעביר מסרים בעד המלחמה לאנשים בכנסיות, תאטראות וקבוצות אזרחיות.

כתבי עת נשלחו ל-600,000 מורים.

חניכי צופים מסרו העתקים של כתובותיו של וילסון למשקי בית ברחבי ארה"ב.

זה היה בקצרה קמפיין התעמולה הגדול ביותר בזמן מלחמה, בהיסטוריה של ארה"ב.

במרכז התעמולה של הוועדה היו שני רעיונות  בסיסיים:

1- המולדת האמריקנית הייתה בסכנה מידית מהאויב האכזרי, צמא הדם.

2- זה היה גורלה של האומה האמריקנית, במילותיו של הנשיא וילסון "להפוך את העולם למקום בטוח לדמוקרטיה".

הדבר הראשון היה טקטיקה עתיקת יומין, שננקטה כבר זמן בארה"ב ומדינות אחרות-להשמיץ בגלוי אויבים זרים, עמים ילידים ועבדים.

המנהיגים שנודעו בשם "אנשי ארבע דקות"

במהלך מלחמת העולם ה-1, ה"אינדיאני הפראי" ו"תת האדם הכושי" נהפכו ל"ברברי ההוני".

הקריקטורה של ההוני צמא הדם חוזקה ע"י סדרה של דיווחים חדשותיים מזויפים, שהודלפו ע"י תעשיית התעמולה החדשה והופצו לציבור.

ביניהם, שלתינוקות בבלגיה כרתו את הידיים ושופדו על כידונים ובמקרה אחד, מוסמרו לדלת.

שקנדי נצלב ע"י חיילים גרמנים ושגופות מתים הורתחו במה שנקרא "מפעלי גופות", לשמש כתחמושת ומזון לחזירים.

הגרמנים נהפכו ל"ברברי ההוני"

כרמז מקדים לתקרית "טוגני החופש", כרוב כבוש שונה ל"כרוב חירות".

סיפורי זוועה שקריים יהפכו למרכיב מרכזי עבור מדינות בזמן מלחמה, במהלך שנות ה-20.

דוגמה עדכנית התרחשה לפני מלחמת המפרץ הראשונה:

לפני פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה, הופיע אחות מכווית בפני מסיבת עיתונאים בארה"ב וסיפרה על כעדה ראשונה למה שמתרחש בכווית, תחת הכיבוש העירקי: "בזמן שהייתי שם, ראיתי חיילים עירקים באים לבית החולים עם רובים. הם לקחו את התינוקות מתוך האינקובאטורים...לקחו את האינקובאטורים והשאירו את הילדים למות על הרצפה הקרה. "

כפי שהתברר, טבח העוללים מעולם לא התרחש.

הנערה הצעירה הייתה למעשה בת למשפחת המלוכה בכווית והיא הודרכה ע"י חברת יחסי הציבור "היל ונולטון", לתת עדות שקר משכנעת.

האחות: ראיתי חיילים עירקים באים לבית החולים עם רובים..

הניסיון לעורר שנאה נגד הגרמנים כדי לתמוך במאמץ המלחמתי היה מוצלח ביותר.

אבל היה היבט נוסף חשוב באותה המידה למסע התעמולה המקומי.

אם כול סיפור הרפתקה צריך נבל, הוא צריך גם גיבור...

קריל העריך ש-72 מיליון עותקים של 30 חוברות שונות על האידאלים האמריקניים נשלחו ברחבי ארה"ב, כאשר מיליונים נוספים נשלחו לחו"ל.

בנוסף להשפעה על תודעתם של האירופאים, המטרה הייתה להגדיל מחדש עבור האוכלוסייה בבית, את המושג של מה זה אומר להיות אמריקני.

האמריקני החדש לא יפרש אירועים ממה שקריל כינה מנקודת מבט מעמדית או סקטוריאלית  אלא כקולקטיב אחיד ובדרך זו,  האנשים יוכלו להיות מובלים אל "אינסטינקט המוני אחד חם ולבן"

בעבר, פעולה  צבאית של ארה"ב הוצדקה בתואנה של שמירה על הסדר, הגנה על האינטרסים האמריקניים והבאת התרבות אל הפראים.

כעת, המילה "תרבות" הוחלפה ל"דמוקרטיה".

מרשל מקלוהן, תאורטיקן התקשורת אמר פעם: "אם דג יכול היה לדבר ויכולתם לשאול את הדג מהו האלמנט הבולט ביותר של סביבתך?, הדבר האחרון שהדג  ואמר יהיה "מים".

זה הדבר האחרון שהדג יבחין בו וזה נכון לגבי כול תרבות.

הדברים שהם הכי חזקים ביותר והבולטים ביותר לעין מבחוץ, לא מובחנים ע"י האנשים ששוחים במים האלה.

מרשל מקלוהן

"אמריקה היא העם הנבחר של האל."

זה לא מקרי שבקמפיין העימותים ונאומי הבחירות של המועמדים האחרונים, ברק אובמה אמר בעצם: "אנחנו עיר על גבעה", כמו גם שרה פיילין, רונלד רייגן אמר זאת בנאום ההשבעה שלו.

"אנחנו עיר על הגבעה" ולכן המשימה שלנו היא הדמוקרטיזציה של שאר העולם.

יש לנו את המערכת הכי טובה שאפשר ובאופן כללי, אנשים צריכים לשים לב אלינו, כי אנחנו יודעים.

זה התחיל עוד מ-1630 היכן שג'ון וינטרופ על הארבלה, מגיע מאנגליה לארה"ב, אמר "אנחנו עיר על הגבעה".

הרעיון של מדינה מסוימת בתפקיד המושיעה של העולם, נלקח לגבהים חדשים בארה"ב.

אבל זו לא הייתה המצאה אמריקנית.

מוטיב ה"מושיע" שימש כהצדקה לכמעט כול התערבות אימפריאליסטית במהלך התקופה הקולוניאלית.

מנהיגים צרפתיים דיברו על "השליחות התרבותית" במושבות החדשות שלהם.

מנהיגים בריטיים דיברו על הבאת הקדמה וממשלה מתורבתת להודו.

יפן הקיסרית, דיברה על שחרור גן-עדן עלי אדמות באסיה.

בזמן שהרייך השלישי חלם על אוטופיה כלל עולמית.

 מארק טווין

עשור לפני מלחמת העולם ה-1, מארק טווין הצהיר כי: "סוג הנאמנות שלי הוא נאמנות למדינה שלי, לא למוסדותיה, או לנושאי המשרה שלה." 

עשרות שנים מאוחר יותר, הגיע ג'ורג' אורוול למסקנה דומה, כי: " הפטריוטיזם הוא מסירות למקום ואנשים מסוימים בניגוד ללאומיות, שהיא חלק בלתי נפרד מתאוות השלטון."

התפיסה הזו של פטריוטיזם נותרה חמקמקה.

ג'ורג' אורוול

חברי וועדת קריל במהלך מלחמת העולם הראשונה, הפיצו את שיטות התעמולה ששמשה את ממשל ארה"ב כדי לגייס את דעת הקהל הציבורי, כדי לגייס את העם למלחמה בכול  ארה"ב וגם מחוצה לה.

שיטות התעמולה שממשל ארה"ב ערך שימוש בה, במהלך מלחמת העולם הראשונה, היוותה את  את הבסיס ללוחמה פסיכולוגית שהתפתח מאז ועד היום.

.
מקורות:

1. ויקיפדיה- מרשל מקלוהן

2. ויקיפדיה- מארק טווין

3. ויקיפדיה- ג'ורג' אורוול

4. מתוך הסרט- Spay War Movie- Heb Subs