הכוח לעובדי הקרן בישראל

כוח לעובדים - ארגון עובדים, שהוקם ב-30 במאי 2007, ע"י עמותת שתי"ל שהיא הזרוע הביצועית של הקרן לישראל חדשה.
הכוח לעובדים מאגד עובדים ממגוון תחומים במגזר הפרטי והציבורי.
הארגון אף מסייע, ברמה הארגונית והמשפטית, לקבוצות עובדים לא מאורגנות להתאגד ולהקים במסגרתו ועדי עובדים.
נכון לינואר 2014 מאוגדים בארגון כ-13,000 חברים המשלמים דמי חבר והוא מייצג כ-20,000 עובדים.

ארגון "הכוח לעובדים", הוא עוד מנוע לחץ שמופעל בשטח, ע"י הקרן החדשה במסווה של וועד עובדים, כדי לארגן את העובדים ככוח מחאה שישלוט בסקטור הפרטי וייצור את המחאה החברתית שהקרן החדשה שואפת אליו.
ועיקרה: לקדם את קיומה של עבודה מאורגנת במשק הישראלי.
לצאת למאבק חסר פשרות בהגנה על זכויותיהם של העובדים והשיפור בשכר ותנאי עבודה שלהם.
לקדם מציאות של של צדק חברתי וכלכלי, מדינת רווחה והדמוקרטיה תעשייתית.


ארגון "הכוח לעובדים", פועל לצד ארגון העובדים מען, שהוא עוד ארגון שהוקם בשנת 1999, בשם "מען העמותה לסיוע לעובדים" ופעילה  בקרב ערביי יהודה ושומרון, שמועסקים במפעלים ביהודה ושומרון ובקרב ערביי ארץ ישראל.

ארגון העובדים בנוי באותה צורת מבנה עלייה מבוסס ארגון "הכוח לעובדים" שהוקם אחריו והתורמים העיקריים שלו , היא הכנסייה המתודיסטית, שהוא ארגון שחבר בארגון BDS, שפועל למען החרמת מדינת ישראל. האו"ם והאיחוד האירופאי.

העמותה דוגלת במדינת רווחה ובביטחון תעסוקתי; מתנגדת למדיניות הממשלתית של ייבוא עובדים זרים; וקוראת לאפשר העסקת עובדים פלסטינים. הארגון תומך במאבק נגד אפליה של האוכלוסייה הערבית בישראל, בסיום הכיבוש, ובהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.

בנובמבר 2004 החליט רשם העמותות לפרק את העמותה, אלא אם תסכים ליישום תכנית הבראה ולמינוי חשב מלווה חיצוני שיהפוך בפועל למנהל העמותה.
החלטה זו הסתמכה על ממצאי דו"ח של רו"ח יום טוב בילו שחקר את העמותה במשך שלוש שנים.
דו"ח בילו מצא ליקויים חמורים, בתפקודה של מען ובמרכזם העובדה שהעמותה אינה ממלאת את היעוד שלשמו הוקמה – קרי סיוע לעובדים.
לטענתו העמותה שימשה צינור להעברת משאבים וכספים למפלגה פוליטית – מפלגת דעם.
החלטה זו טורפדה בינתיים ע"י משרד המשפטים...

שני עמותות אלו , כמו עמותות אחרות, משתלבים באסטרטגיה של פעילות הקרן לישראל חדשה בישראל.
העמותות מגדילות את כוחם בארץ על חשבון מצוקת העובדים.
בשונה מעמותות אחרות של הקרן החדשה- ארגון הכוח לעובד, מתבסס על הכנסות מדמי חבר ולא מתרומות, אף על פי שכול עובדי ארגוני הקרן החדשה, מאוגדים בארגון "הכוח לעובד"..
 פעילות "הכוח לעובד" ,משתלבת בפרויקט IVN של הקרן החדשה, שאותה מוביל שר החינוך שי פירון.
כששר החינוך מונע תקציבים ממוסדות החינוך החרדיים, כדי ללחוץ עליהם להכניס את לימודי הליבה, עמותת "הכוח לעובדים", שמאגדת את עובדי רשת רשת החינוך החרדי, דואגת להשבתת סגל ההוראה, בגלל תקציבים שלא מגיעים ממשרד החינוך .

קשיים כלכליים שאליהם נקלעה עמותת 'לב החינוך', שמפעילה את בית הספר יחד עם כשמונה מוסדות חינוך נוספים ואמור להיות ממומן, במלאו ע"י משרד החינוך, הושבת ע"י עמותת "הכוח לעובד".
במשך קרוב לארבעה חודשים לא שולמו משכורותיהם של כ-320 מבין עובדי העמותה.
רוב המורות והסייעות הן נשים חרדיות, אימהות למשפחות מרובות ילדים ומפרנסות עיקריות.
השר שי פירון שפועל  לכפות את פעילות הקרן החדשה במגזר החרדי, מפעילה את הקרן החדשה דרך עמותה אחרת שלה, "הכוח לעובד", כדי להכניע את העדה החרדית מתוך השטח.

כך פועלת השיטה

הקרן גם משתמשת בארגוני העובדים שהקימה כדי לגבות כספים מהחברות שבהם היא פעילה לפעילות השוטפת שלה: כך לדוגמה ג'וליס טראמפ, שארגון "הכוח לעובד", מאגד את עובדי מפעל "חיפה כימיקלים", הקים את קרן טראמפ, לטובת פעילות הקרן החדשה, בתחום ההוראה...

דוגמה נוספת מובאת באתר "הכוח לעובד":
סניף "נשי חרות" , החזיר למנהלות,  את שני הימים שהורידו להם מהמשכורת, בלחץ ארגון העובדים.
אלא שהארגון דואג לציין שרק 50% מהכסף, הגיע לכיסם של העובדות וזאת למרות שמצוין בפרוש שהארגון השיב את כול הכסף לעובדות..

ארגון נשי חרות בישראל הוקם על ידי בשנת 1935 כמענה לארגון אימהות עובדות של ההסתדרות הכללית ונקרא בתחילה "ברית נשים לאומיות".
הארגון הסב את שמו ל"ברית נשות חירות בישראל" עם הקמת תנועת החרות והפיכת הארגון לחלק ממנה.
נשאלת השאלה מה הקשר בין ארגון נשי חרות, שסמלה הוא סמל התנועה הרוויזיוניסטית, לבין ארגון הכוח לעובד מבית היוצר של הקרן החדשה.
מובן מאליו, מה האינטרס של הקרן החדשה, בתנועת החירות...

בשבוע האחרון אנו עדים לשני מאבקים של עמותת הכוח לעובד שקשורים לפעילות הקרן החדשה:
סכסוך עבודה בחברת התחבורה קווים, שעובדיו התאגדו בכוח לעובד,
וסכסוך עבודה של ועד המרצים מהחוץ במכללה האקדמית תל אביב-יפו שהכריז על סכסוך עבודה.

האינטרס של העובדים בחברת קווים הוא רצון לשפר את השכר, התנאים הסוציאליים והביטחון התעסוקתי.העובדים קובלים גם על שלילת בונוסים שרירותית בלי יכולת הנהג להגיב ולערער על תלונות נגדו, שינוים חד-צדדיים בסידורי העבודה ופיטורים ללא שימוע.

האינטרס של הקרן החדשה, היא פעילות ענפה שלה במגזר התחבורה הציבורית שממומנת ע"י תעשיית הרכב כמו חברת דלק, חברת פורד, גנרלס מוטור, שפועלות להשגת שליטה בגופי קבלת ההחלטות , כגון "הרשות לבטיחות בדרכים") ועמותות כגון "אור ירוק" (הלובי המובהק של חברות הרכב, הדלק והכבישים, המציג עצמו כעמותה נגד תאונות דרכים.
המימון מוענק תוך שיתוף פעולה בין המזהמים הגדולים, העמותות הירוקות, התקשורת והאקדמיה.

הסכסוך של ועד המרצים מהחוץ במכללה האקדמית תל אביב-יפו , חופף לאינטרסים של הקרן החדשה, לשלוט על חינוך ילדי ישראל וזאת עושים ע"י שליטה על סגל המרצים שמלמדים, כפי שמתבטא בפרוייקט IVN, שהשר פירון מוביל במשרד החינוך...

כך או כך, ברור שבפעילות ארגוני העובדים מטעם הקרן החדשה, חברו אינטרסים פוליטיים, עם אינטרס של העובדים, כשהמרוויחים הגדולים, הם לא העובדים, כי אם וועדי העובדים שגורפים כספים מצרות של אחרים וכספים אלו הם השמן שמניע את מכונת התעמולה של הקרן החדשה.

מהפכה חברתית בקרנות הפנסיה

בשנים האחרונות, ארגוני שמאל רדיקאלי, פרו פלסטינאים, הקשורים לתנועת BDS (ראשי תיבות באנגלית של Boycott, Divestment and Sanction "-חרם, הימנעות מהשקעות ועיצומים" )
החלו לבקר את חברת קטרפילר בארה"ב, על כך שהיא מספקת דחפורים לישראל, שלדעתם משתמשת בהם כדי להרוס את בתיהם של האוכלוסייה הערבית, המתגוררת ביהודה ושומרון ולא רק זאת, אלא גם הורסת את הגידולים ואת הקרקע החקלאית שלהם, כדי לבנות את הישובים שמיועדים ליהודים בלבד.

זו הייתה רק חברה אחת מני רבות, שארגונים אלו תקפו, כמו חברת מוטורולה, HP וכיו"ב..
הכנסייה הפרסביטריאנית בארה"ב, שהיא האליטה החברתית בתוך הכת הנוצרית הפרוטסטנטית, שמונה כ שני מיליון חברים בארה"ב וחברה בארגון BDS,
ניסתה לנהל באמצעות קרן ההשקעות שברשותה, MRTI, שהייתה מושקעת בחברת קטרפילר, משא ומתן עם החברה ולשכנעם להיצרף להחרמת מדינת ישראל.
אך מאמציה לא נשאו פרי.

בשנת 2004, ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הפציר בחברת קטרפילר לנקוט בפעולה בתגובה לשימוש המתועד של הדחפורים שלה שלדבריה מפרים את החוק הבינלאומי ביו"ש וכן ציינה בדוחותיה כי "אלפי משפחות שבתיהם ורכושם נהרסו תחת הלהבים של הצבא הישראלי ארה"ב דחפורי קטרפילר עשה ".

גם ארגון Human Righat Watch ,הנציב העליון לזכויות אדם, הוציאו דו"חות שנשאו המלצות דומות, לחברת קטרפילר, אך ללא הועיל.
קטרפילר לא יכלה לוותר על השוק הישראלי משום שמי שמכר את הטרקטורים של החברה לישראלים, היה הממשל האמריקני שתיווך בעסקאות אלו ולכן לחברת קטרפילר, לא הייתה שליטה על כך.

ב2003 נפל דבר,
דחפור קטרפילר מונע על ידי צה"ל הרג בטעות את הפעילה האנרכיסטית, רייצ'ל קורי שהגיע עם קבוצה, כדי למחות כנגד הרס בתי מחבלים בעיר רפיח, שברצועת עזה.

מותה של רייצ'ל קורי, דרבן את תנועת BDS, לנצל את הפרשה הזו כדי ללחוץ על חברת קטרפילר להחרים את מדינת ישראל.

מדד ESG - MSCI, הוא מדד חברתי שנסחר בבורסה.
מדד זה מראה על החברות הנסחרות בו על האחריות הסביבתית הגלובלית MSCI ומורכב מחברות גדולות בקנה ובינוניות על פני 21 שווקים מתעוררים ברחבי העולם (EM).
המדד מבסס את ההשקעות, בחלקו על סוגיות של צדק חברתי, ובכלל זה דאגה לסביבה, הטיפול ובטיחות של העובדים ומעורבות החברה בהפרת זכויות אדם.
אחת מהחברות שנסחרו במדד זה, הייתה חברת קטרפילר.
חברת קטרפילר בתחילת 2012, נסחרה במדד MSCI-ESG, בדרוג נמוך, בגלל חילוקי דעות שנתגלו בין בעלי החברה לעובדיה, שגררו מאבקי כוח בתוך החברה.
בחודש פברואר 2012, החליטו במדד MSCI, למחוק את חברת קטרפילר מהמסחר במדד זה.

כתוצאה מהחלטה זו, קרן הפנסיה למורים ואקדמאים- TIAA-CREF שמנהלת כ-72 מיליון דולר בקופות הפנסיה שלהם, החליטה למשוך את ההשקעות שלהם בחברת קטרפילר .
לטענתם, הסיבה לכך הייתה מחיקת הדרוג שלהם ממדד MSCI-ESG.

בחודש יוני של אותה שנה, פורסם ע"י פקידים במדד MSCI, כי הסיבה האמתית למחיקת חברת קטרפילר מהמסחר במדד זה, היה לחץ של תנועת BDS .

אחת מהשותפות לתנועת BDS למאבק בחברת קטרפילר, הייתה ארגון "הקול היהודי לשלום- JVP , בהנהגת הישראלית רבקה ויקוצרסון , ארגון עדאלה ניו-יורק, שהוקם ע"י הקרן לישראל חדשה וארגונים נוספים...

משיכת כספי ההשקעה של קרנות הפנסיה מחברת קטרפילר, הובילה לירידת המניות שלה ולהפסדים לבעלי המניות, שגרם לה להתנצל לפני כלי התקשורת כי אין ביכולת החברה, למנוע את מכירת הטרקטורים לישראל, שמבוצעת דרך הממשל האמריקני.

הסיפור כיצד מאבק פוליטי כלכלי, יכול להשפיע על מדיניות ההשקעות, לא נעלם מעיניה של אחת מהשחקניות המרכזיות בתחום זה והיא הקרן לישראל חדשה, שהייתה שותפה למאבק בחברת קטרפילר.

בשנת 1998, הוקמה "מעלה" שהנה עמותה המקדמת את נושא האחריות החברתית של עסקים בישראל- עסקים מנהיגים אחריות .
לפי עמותת מעלה, לעסקים יש אחריות לפעול באופן שיטיב עם הסביבה והחברה בטווח הארוך :פיתוח בר קיימא.

לפי "מעלה", האחריות החברתית של עסק נחלקת למספר היבטים, חלקם חופפים או משיקים זה לזה: אתיקה בעסקים; שיווק ופרסום; סביבת עבודה וזכויות אדם; דיווח ובקרה; מעורבות בקהילה ואיכות הסביבה.

מאז 2003, נערך בכל שנה "דירוג מעלה", המדרג את החברות הגדולות במשק בהיבטים של אחריות חברתית.
הדרוג הנו למעשה שאלון רחב-היקף שנוסח ונבדק על ידי וועדה ציבורית, הכוללת אישים מתחומי התעשייה והאקדמיה.
ב-2005 הושק מדד מעלה, הכולל את עשרים החברות במקומות הראשונים של דירוג מעלה.
מדד מעלה נסחר בבורסה - הן כתעודת סל של קסם (אקסלנס), והן כחלק מקרן נאמנות של פריזמה (פסגות), ומהווה אפיק למעוניינים להשקיע על פי קריטריונים אתיים.

ב7 לחודש נובמבר 2013, התכנס כמדי שנה, בשנים האחרונות, כנס קיסריה ע"ש אלי הורביץ. 
קרן רוטשילד בשיתוף עם ארגון הקרן החדשה, ייסדו את כנס אלי הורביץ לכלכלה שנוהל בידי ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וכיום פעיל בעמותת שתי"ל.
כנס אלי הורביץ על שמו של יו"ר חברת טבע , שהוא המשכו של כנס קיסריה, שנוהג להתכנס מדי שנה מאז 1992.

מקבץ מייצג של נושאים שדנו בו, היו: רגולציה על הבריאות, הפרטה במערכת הבריאות, הפיקוח על הסטרטאפים בתחום ההייטק, ההתאגדויות השונות, כמו התאגדות התעשיינים, בתי הספר לפיקוח והדרכה, על היחסים בין הרשויות לשלטון המרכזי בתחום הבריאות, פערים בחינוך, פיתוח שירות ציבורי, שינוי בתפיסת שירות המדינה, יחסי עבודה בשירות הציבורי ועוד נושאים בסגנון הזה...

כול המשותף לנושאים שנדונו בכנס היה: מציאת דרכים חדשות להשתלטות על הרגולציה ופיקוח על השוק הפרטי שבמטרת הקרנות להשתלט עליו, על מנת מימוש מטרותיה הפוליטיות של קרן שתיל, שהשלימה בימים אלו השתלטות על הרשות המחוקקת , הרשות השופטת, האקדמיה ועתה פונה לנסות להשתלט על השוק הפרטי.

אחד הדרכים כדי להשיג את המטרה, היא להיעזר בסיוע ביתי המשפט שנמצאים בשליטת הקרן לישראל חדשה, לצורך השלטת רגולציה.
כיצד עושים זאת?

ראשית, יש צורך להקים וועדי עובדים, בסיוע בית הדין לעבודה, כפי שכבר נקבע, בפסיקה תקדימית, כי מספיק הסכמה של 30% בלבד מהעובדים להתאגד, כדי להקים איגוד עובדים ולכפות זאת על שאר העובדים.

בהמשך, כדי לשלוט בכול שאר המגזרים במשק, בו העובדים לא מאוגדים, כמו ענף ההייטק וענף המזון, יש לכפות רגולציה ממשלתית מכבידה, כדי ליצור ועדי עובדים.
ונשאלת השאלה, איך נעשה זאת?

פשוט מאוד בסיוע של תביעה ייצוגית....
כך לדוגמה, בימים אלו, החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר, פרופ' ירון זליכה, הגיש בסוף השבוע למחוזי בירושלים בקשה לתובענה ייצוגית נגד תנובה בסכום של כחצי מיליארד שקלים....
תנובה היא תאגיד המזון הגדול בישראל שמונה כ-6,630 עובדים ולכן שליטה עליו תקל על השתלטות על מגזר המזון.

ומה העילה לכך?
לטענתו, ניצלה תנובה לרעה את מעמדה המונופוליסטי וגבתה מחיר מופרז על גבינה לבנה 5% ועל שמנת מתוקה 38%, לפני שאלו נכנסו לפיקוח ומחירן ירד.

נראה לכם טיעון מופרך? הזוי?
לא בדיוק...

פרופסור ירון זילכה, אינו טיפש, הוא יודע מה הוא עושה...
הוא מרים כדור להנחתה, עבור בג"ץ ומאפשר לבג"ץ לכפות על הממשלה, להקים רגולציה על שוק המזון .
בהמשך יהיה קל יותר דרך הרגולציה, לאפשר התאגדות של עובדים.

כול זאת נועד למטרה הסופית והיא להיעזר במדד מעלה, כדי לשלוט בהתנהלות המשק הפרטי, כפי שקרה במקרה של חברת קטרפילר.
כיצד ניתן לעשות זאת?

ע"י הכפפת מדיניות ניהול קרנות הפנסיה לוועדי העובדים, שינהלו את ההשקעה של כספי העובדים, על פי מדד מעלה...
והופההה, הגענו למצב בו הייתה מצויה חברת קטרפילר בארה"ב...

נשמע לכם קונספרטיבי מידי?
מספיק לשמוע את ההתקפה שנשמעת על המוסדיים שמנהלים את קרנות הפנסיה, תוך מניעת תחרות בענף.
במקום זאת, מטילים רגולציה ועוד אחת...

שאול אממסטרדמסקי, כתב כלכליסט כבר נרתם למשימה בסדרה של כתבות שכללו גם סרטו ביו-טיוב

שבבסיסה חוזר הטיעון, כי כדי להציל את הפנסיה שלנו, צריך להוציא את ניהול כספי הפנסיה מהאנשים ה"זרים"..

שר האוצר, יאיר לפיד מינה את דורית סינגל , במהלך חודש אוגוסט 2013, למפקחת החדשה על שוק ההון , הביטוח והחיסכון במשרד האוצר.
המפקחת על שוק ההון , הגיע לא מענף הביטוח כי אם, תתפלאו מענף דירוג חברות במשק...
סלינגר כיהנה עד שנת 2011 במשך כ-13 שנה כמנכ"לית מעלות S&P ומאז מכהנת כדירקטורית וכיועצת פיננסית לגופים שונים
בניגוד לעמותת מעלה, חברת הדירוג מעלות S&P , מדרגת חברות, ע"י איתנותם הפיננסי ולא ע"י המוביליות החברתית שלהם.

עכשיו כשיש לנו מפקחת, שמבינה את החשיבות של בניית תיק השקעות על פי דרוג החברות, והדרך להכפפת העובדים לארגוני ועדי עובדים סלולה, נותר רק לקשור את הקצוות...

המפקחת הוציאה לאחרונה הוראה, להקטנת דמי הניהול בקרנות הפנסיה לתקרה כוללת מקסימלית של 0.15% מסך הסכום שנצבר בקרן הפנסיה של העמית לפנסיה .
הוראה זו תדרוש מחברות קרנות הפנסיה לצמצם את כוח האדם שמתפעל את קרנות הפנסיה כדי לצמצם הוצאות.

זה ימנע אומנם כניסתם של חברות חדשות לשוק ויצור מונופולים והתכנסות המוסדיים למספר חברות מצומצם, אך מצד שני, המוסדיים, ייאלצו להוציא את ועדת מדיניות ההשקעות שלהם ל"אאוט סורסינג" כדי לצמצם הוצאות.
מי יוכל לנהל את ועדת ההשקעות של קרון הפנסיה, ביעילות ושקיפות, מול העמיתים?
כמובן- ועדי העובדים!

דורית סלינגר: "מופעלים עלי לחצים של הון-שלטון"

לאחר מכן, נגלה ארגוני עובדים, שמנהלים סכומים גבוהים של כספי עמיתי הארגון שבכוחם להשפיע על מדיניות החברות, ממש כפי שקרה בסיפור שעתו פתחנו- חברת קטרפילר!.

אחד הדרכים שיהווה כלי עזר חשוב לוועדי העובדים, יהיה איך לא- מדד מעלה, שיבסס את ההשקעות שלהם על בסיס סוגיות של צדק חברתי, ובכלל זה דאגה לסביבה, הטיפול ובטיחות של העובדים ומעורבות החברה בהפרת זכויות אדם

ואכן רק לאחרונה אנו מגלים יוזמה חדשה של אתר  של העמותה "פורום החוסכים לפנסיה", שהוקמה ע"י הקרן לישראל חדשה.
הפורום רואה בסוכני הביטוח את האויב העיקרי שלו ורואה צורך להגן על ציבור החוסכים, מפניו ומפני החלטות של ממשלת ישראל והכנסת, או העדר החלטות, שעלולות לפגוע בחסכון.

מטרתם להקים "פנסיה חברתית סביבתית"....
מה מסתתר מאחורי השם הזה?
הם לכאורה מצהירים באתר שלהם:

"מידי פעם אנו מקבלים פניות בסגנון "מדוע הפנסיה שלנו אצל הטייקונים, אנחנו רוצים קרן פנסיה שתושקע לפי האינטרסים שלנו, ולא של דנקנר ותשובה." לאחר שבחנו גישות שונות להשקעה, הגענו למסקנה שהפתרון הוא בהתארגנות קבוצה שתקים מסלול בקרן פנסיה, בשיתוף עם גוף מוסדי קיים, שיתבסס על שלושה עקרונות:
1. מדיניות "השקעות אחראיות" - מדיניות השקעה שתתייחס לא רק לפרמטרים פיננסיים, אלא גם לפרמטרים של מימשל תאגידי, אחריות חברתית ואחריות סביבתית בגופים המושקעים.2. הנחה קבוצתית בדמי ניהול, שלא תותנה במקום העבודה או בסוכן שאליו שייך החוסך.3. השתתפות ופיקוח של החוסכים על קביעת מדיניות ההשקעות, באמצעות חברות נציגי החוסכים בוועדת ההשקעות של המסלול החדש.בכך שונה המסלול הזה מהסדרים קבוצתיים קיימים בענף, שבדרך כלל מטפלים רק בנושא דמי הניהול, אך משאירים את ניהול ההשקעות הכספים כפי שהוא, ללא השפעה וללא מעורבות ופיקוח של החוסכים.מאז יוני 2013, פועל פורום החוסכים לפנסיה במשותף עם ארגונים שונים להקמת המסלול החדש."

עוד פרטים על קרן הפנסיה החברתית, כאן.

שוד הפנסיה הגדול

עתה נותר רק לשכנע את המשקעים החדשים, ששליטה ביהודה ושומרון, אינה חלק מה"צדק החברתי", האולטימטיבי ולכן חברות שמעוניינות בכספי הפנסיה של המוסדיים שמנוהלים על פי מדיניות ועדי העובדים, צריכים לחשוב טוב אם הם מסייעים למתנחלים או מחרימים אותם....