אחד הפעמים
הראשונות שנחשפתי לפרסומים של האתר תל שילה, באזור מועצה אזורית בנימין, היה
בעיתון "מקור ראשון" שנשלח אלי.
זה הופיע בפרסום
צדדי על כנס מחקרים שנערך מדי שנה בשילה.
תל שילה
רציתי כברת זמן,
לבוא ולבקר בתל שילה והחג הזה, חופשת חג הפסח, התאפשר לי להגשים זאת .
נסעתי לתל שילה התל
מקיף שטח של כ-30 דונם, שער הכניסה לתל העתיק הוא מכיוון דרום.
התל נמצא למרגלות
הישוב שילה על גבעה סמויה מעל לכביש 60, היא דרך האבות העתיקה.
תל שילה, מעל כביש 60
הגעתי בשעות אחר הצהרים,
בשעה 16:00 מתוך חשיבה שאין הרבה למה לצפות מהממצאים בתל.
הופתעתי לראות עד
כמה מפותח המקום ועד כמה רבים הם הממצאים, כמו גם השירות באתר שמתופעל ברמה.
מדשאה מקדמת את
פנייך ולאחריו לובי כניסה מפואר לאתר .
בשטח רחבת התל, יש
שטח רחב, מיוער שניתן לעשות בו קמפינג.
הדרכות יוצאים בכול
רגע מנקודת מאסף, מסומנת בפרק.
תל שילה מתחילת המאה ה-20
יש בתל שילה, מגוון
אתרים מכול התקופות: מהתקופה הכנענית המאוחרת ועד לתקופה הביזנטית.
הישוב הראשון נוסד
בתקופת הברונזה התיכונה, בשנת 1650-1740 לפנה"ס.
בשכבה השנייה של
האתר , בתקופת הברונזה המאוחרת, שמכונה בשם התקופה הכנענית, (1550-1650) העיר
הוקפה בביצורים אדירים, שהכילו מגדלי שמירה וחלקלקה שעשויה מארבע שכבות של עפר,
שיצרו לתל את המדרון התלול מכול עבריו.
העיר שילה הכנענית התפרסה על שטח של 17 דונם.
החומה הכנענית
בשכבה מעליה,
שמיוחסת לתקופת ההתנחלות, שטח העיר קטן לכ-12 דונם בלבד.
נמצאו קנקני
"שפת הצווארון" שמאפיינים את תקופת ההתנחלות, ממגורות לאגירת גרגרי חיטה
ומבני ארבעת המרחבים שמאפיינים את התקופה.
קנקן שפת צווארון
בית בד מהתקופה הרומית
נמצאו גם מפעלים
מהתקופה הרומית, כמו בית בד, להפקת שמן זית וגתות להפקת יין
נחשפו פסיפסים
מרשימים המעוטרים במוטיבים יהודים כמו גפן ומגן דוד .
גם ממצאים מתקופת
הביזנטית נחשפו כמו כנסיית הבזיליקה ששוחזרה במלואה.
פסיפס ביזנטי
מגן דוד, שתבוע בפסיפס מהתקופה הבזנטית
כול הממצאים
הארכאולוגיים שנגלו לעיני, הביאו אותי למחשבה שיש פער עצום בין מה שמציע האתר למבקר לבין התדמית
של האתר בקרב הישראלים שתרם ביקרו בו .
קנקן בפסיפס מעוטר וממנו יוצאים עלי גפן
נשאלת השאלה , אם
הושקע המון כספים בהקמת האתר, היכן נמצא מערך השיווק של המקום..?
לשאלתי, נעניתי
ע"י חלק מעובדי האתר במקום, כי מוקם בימים אלו מרכז מגדל תצפית חדש ומיצג
מולטימדיה ייחודי, שיקודם והוא זה שיביא מבקרים לאתר.
מגדל התצפית החדש, שנחנך במקום
מפתיע שאתר מורשת שהוא למעשה מקום משכנו של המשכן, שבתוכו שכן ארון הברית, ששימש עיר הבירה של שבטי ישראל במאה ה-13 לפני הספירה, לפני כ-3200 שנה, שבו על פי המסורת, חילק יהושע בן נון את הנחלות של ארץ ישראל לשבטים, אינו זוכה לפופולאריות בקרב הקהל הישראלי.
משה, המדריך מהישוב עלי
למדריך קראו משה, תושב הישוב עלי, כול מסלול ההדרכה היה מצגת של סיפור ההיסטוריה של שילה המקראית לכול המשפחה, בשילוב שחקנים שהיוו אטרקציה לתיירים במקום.
הופעות לילדים בתל שממחיש את העבר
מדגימים, את מנהג ה"מחוללות בכרמים"
מלבד מספר חפירות שנועדו, רק לצורך בדיקה מדגמית של האתר, לא התבצעו הרבה חפירות ארכיאולוגיות במטרה לחשוף את העיר שילה הקדומה, מתקופת המקרא ואת המשכן.
בשנים 1926-1932
נחפר, התל ע"י משלחת ארכיאולוגים מגרמניה.
בשנים 1981-1984,
נחפר האתר ע"י משלחת חופרים מאוניברסיטת בר-אילן בראשותו של פרופסור ישראל
פינקלשטיין.
אבני מייל מהתקופה הרומית
במסגרת מיזם,
שמהווה את אחד מתוכניות הדגל של ממשלת נתניהו לחפירת אתרי מורשת בארץ, קידם צבי
האוזר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, במהלך שנת 2012, פרויקט לשיקום עשרה אתרי
מורשת ואתר שילה זכה להיכלל ביניהם.
אתר החפירות בשילה זכה
לתקצוב של מיליוני שקלים, על מנת שיהיה ניתן לבצע חפירות ארכאולוגיות במקום
ולהפכו לאתר תיירות.
הכנסייה הביזנטית המשוחזרת
הופעות של זמרים, בתוך הכנסייה הביזנטית
המשרדים של מרכז החפירות בתל
החפירות בתל שילה
התחדשו בשלהי שנת 2012.
עדיין לא פורסמו
המחקרים מעונת החפירות האחרונה בתל ורוב הפרסומים הם ממצאים שפורסמו בכלי התקשורת,
כמו, מנורת שמן מתקופת החשמונאים, או מטבעות מהמרד הגדול ברומאים.
חלק מהממצאים, ניתן
לראות בפרסומים של הבלוגר ישראל מידד, תושב שילה, שמפרסם אותם מעת לעת.
מנורת שמן מהתקופה החשמונאית
מטבעות מתקופת המרד הגדול
ההדרכה במקום,
עדיין מנותקת מהממצאים, שעוברים תהליך של שימור ושיחזור.
כאן התנהלו
המאורעות המכוננים במהלך תקופת ההתנחלות , בשלהי המאה ה-13 לפנה"ס, כמו קרב
אבן העזר וסיפור עלי הכהן הגדול וחנה, כפי שמסופר בספר שמואל.
יש כאן ממצאים
מהתקופה הרומית, פסיפסים מפוארים, שאינם
נגישים לתייר במקום נכון להיום וכנסייה ביזנטית שהיא היחידה בארץ, ששוחזרה במלואה,
עד לטפחות.
פסיפסים שעוברים שיחזור
לא יכול להיות שאתר
כמו תל שילה לא יקודם, בצורה דומה לדרך שיווקו של אתר מצדה או אתר מגידו ?
אין אתר שיותר מסמל
את ההתיישבות המתחדשת בגב ההר, ביהודה ושומרון מתל שילה.
מבדיקה שעשיתי אין עדיין
אסטרטגיה שיווקית לאתר תל שילה, שתשולב במיזמים אחרים שמשווקים גופים אחרים באזור
יו"ש.
כבר בתחילת הסיור
באתר, אתה נפגש עם שלט ועליו האיקון של פייסבוק, שמאפשר להצטלם בתוך תמונה
ממוסגרת.
הבעיה היא שהקשר
בין הדף של האתר בפייסבוק למיצג, הוא מקרי ביותר.
פייסבוק
אתר האינטרנט שמייצג
את הגן הארכאולוגי, תל שילה ברשת, מושקע מאוד.
את אתר האינטרנט
יכולתי לאתר, רק הודות ללינק שנשלח אלי למייל כיוון שהאתר נבנה בפלש ולא נסרק
ע"י גוגל.
האתר אינו מכיל
ממצאים והובלט בו הפירוטכניקה, למרות שהמבקר באתר פחות מתעניין בפירוטכניקה ויותר
בחומר אינפורמטיבי והסיבה לכך ככול הנראה, בגלל שהארכאולוגים שחופרים במקום, תרם
פרסמו את ממצאיהם מעונת החפירות האחרונה.
מקום הימצעותו של המשכן, לדעת בעלי האתר
לסיכום האתר, הוא
אתר חוויתי לכול המשפחה, אתר מורשת של ערש התרבות הישראלית, אתר שעדיין תרם הגיע למיצוי
מירב הפוטנציאל שבו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה