יש מקום, על הר במרכז הארץ, בו אסור ליהודים להיכנס, אלא באישור בלבד, בשעות הבוקר בלבד, למשך כשעה וחצי, מיום ראשון ועד ליום חמישי.
אסורה על היהודים, הנפת דגל ישראל בשטח האתר ואסורה אפילו תפילה, להשתחוות או כול תנועה כמו נדנוד הגוף לצורך תפילה, אסור לקרוע קריעה, ואם תעשה זאת, אתה צפוי למעצר מהיר בידי שוטר שמלווה אותך בסיורך על ההר.
זהו הר שמעט ישראלים מגיעים אליו, כיוון שככול הנראה הוא אינו נמצא על המפה, זהו מקום סודי כנראה שהשתיקה יפה לה.
למרות זאת החלטתי לשבור את קשר השתיקה ולחשוף בפניכם את האתר.
קבוצות פוליטיות רבות, ניסו למחות ולהיאבק באיסורים וההגבלות, כמו משה פייגלין שנעצר כמה וכמה פעמים ע"י המשטרה בעבר ולעיתים אף מנעו את עלייתו למקום.
גם השר אורי אריאל, הצליח להגניב דגלון לאתר ובכך לייצר כותרת לתקשורת.
עדיין מדובר בקבוצות קטנות של פעילים שמנסים לעורר פרובוקציה, הגם שהיא מוצדקת, היא לא הובילה עדיין לשום מהלך שיחשוף את האתר בפני הציבור כולו.
נכון להיום, מרבית הישראלים, מדירים רגליהם מהמקום.
עובדה זו מונעת מממשלת ישראל להיכנע לקבוצות קטנות, שדוגלות בחשיפת האתר ששמש בעבר כאתר פולחן יהודי וכיום הוא אתר פולחן מוסלמי בבעלות המוסלמים, שטענים, שהאתר מעולם לא היה אתר יהודי.
שמעון ריקלין, ארכיאולוג ויזם, שמשדר גם בימי חמישי בבוקר ברדיו גלי ישראל, ביחד עם עמיתו אראל סג"ל, החליט לפעול בדרך אחרת ממה שהיה נהוג עד היום.
הוא החליט, ללא פרובוקציה, אלא דווקא ע"י הפגנת נוכחות יהודית קבוע בכמויות גדולות של יהודים , לאורך זמן, יוביל לשינוי המיוחל, שבהמשך יסיר את ההגבלה מהיהודים הגיע לאתר ואז לממשלת ישראל לא תהיה ברירה אלה לחשוף את האמת, שהאתר היה בעברו אתר פולחן יהודי.
אם תרצו בפרה פאזה- מחאה שקטה כנגד התכחשותה של ממשלת ישראל לעובדות הארכיאולוגיות וההיסטוריות בשטח, שמצביעות שבעבר המקום, היה אתר פולחן יהודי.
לצורך כך הוא ארגן ביום חמישי השבוע, סיור ראשון לאתר, רווי תכנים, אליו גם אני הצטרפתי.
בסיור השתתפו: ארנון סגל, קלמן ליבסקינד ומשפחתו, בני ליס, נדב שרגאי, ינון מגל ובנו אליה, רועי שרון, אראל סג"ל ובנו, יהודה גליק, עמית סגל, שרה לוי והדר חפץ .
לפני הכניסה לאתר, עברנו תחקיר בטחוני והדרכה.
לא בכול יום, נכנסת קבוצת עיתונאים, לאתר פולחן מוסלמי, שמטרתם לתעד את עובדת היות האתר בעבר שייך ליהודים.
לאורך הסיור, ליוו אותנו שני אנשי ווקף ושוטר ממשטרת ישראל.
הסיור שהיה רווי בתכנים שהועברו ע"י חלק ממשתתפי הסיור, נוהל ע"י שמעון ריקלין.
תחילה הראה לנו העיתונאי בני ליס, חלק מסודותיו של ההר ששומר בקנאות על סודותיו .
הוא הציג בפנינו צילומים שצולמו על ידו מבטן ההר כמו גמלון של מבנה מעוטר.
יהודה גליק המשיך בהסבר על תוכנית המתאר של אתר הפולחן היהודי, כפי שהייתה בתקופת הורדוס.
נדב שרגאי, הרצה בפנינו על בורות המים בהר ועל הסמכויות הנרחבות שניתנו ע"י ממשלת ישראל לממלכת ירדן בכול הקשור לשליטה על האתר.
במהלך סיורנו, הבחנו בנשים המוסלמיות שהוצבו לאורך מסלול סיורנו בקבוצות קבוצות וכשעברנו לפניהם, החלו לשאוג בקולי קולות "אללה הוא אכבר"..
בהמשך, בנקודת אחרת על ההר, העיתונאי, אראל סג"ל הרצה על הורדוס אגריפא, בנו של הורדוס המלך, אחד המלכים שפחות מוכר בציבור, מלך שהיה מקורב לקיסר קליגולה ולחצר האצולה הרומאית.
הוא סיפר כיצד מנע את הצבת פיסלו של הקיסר קליגולה, בבית המקדש ועל תקופת מלוכתו הקצרה, שהייתה משמעותית לגבי עם ישראל בגלל כוחו הפוליטי הרב שצבר באזור שגרם לשליטי האזור להיות סרים למרותו.
העיתונאי עמית סג"ל הרצה על הסיבות שמנעו את שיקום הפולחן היהודי במשך 2,000 שנה מאז חורבן בית המקדש בידי טיטוס.
בית המקדש בימי הורדוס, היה אחד המקדשים הכי גדולים והכי מפואר בעולם העתיק.
לדעתו של עמית סג"ל טיטוס לא רצה לשרוף את המקדש ולאחר שנשרף, לקח לעצמו את הקרדיט למעשה.
היהודים מנו כ-10% מאוכלוסיית האימפריה הרומית באותה תקופה.
בסיור היו הרבה סגל"ים, שהיו אחוז גבוהה מהרכב הקבוצה שהגיע לסיור בהר.
ארנון סג״ל הרצה על שער שושן, השער שדרכו היה הכוהן הגדול יוצא מהר הבית ועל מקומו של שער ניקנור וגדר הסורג, שהפריד בין עבודת הכוהנים בבית המקדש לשאר עם ישראל.
מקום המזבח ועל האפשרות לחדש את עבודת הקורבנות בהעדר נוכחות של בית מקדש וזיהוי מקום הקרבת הקורבנות, של פרה אדומה.
גם אם אתה יהודי חילוני ואפיקורס, אינך יכול להתכחש להרגשה של התרוממות הרוח ורגשות עמוקים של רוחניות, ששורה עליך, במהלך שהותך על ההר, יש משהו קוסמי בהר שגורם לך להמשך אליו מבחינה רוחנית. ולהאמין שממשלת ישראל טועה כשהיא טוענת שהאתר הוא מוסלמי ומעולם לא היה שייך ליהודים.
בהמשך הסיור, יהודה גליק, הרצה על 130 לוחמי הצנחנים, שפרצו דרך שער האריות להר הבית, אירוע מכונן בעם ישראל שאפשר לנו לאחר 2,000 שנה, לשלוט בהר הבית במשך ארבע שעות, עד בואו של דיין, שמסר את מפתחות הר הבית לידי הווקף.
בדרכנו החוצה, ראינו את המסור החשמלי שהובא להר לצורך ניסור האבנים שנאספים מבטן ההר, כדי, להשמיד בהוראת הווקף ובעידודה של ממשלת ישראל, כול שריד ארכאולוגי לקיומו של מקדש יהודי על הר הבית, לצורך בניית המסגד באורוות שלמה, המסגד הכי גדול כיום במזרח התיכון.
ראינו את העצים שהוצאו ממסגד אל עקצה, שלפי מדידת קרבון, פחמן 14, מראים כי חלקם מלפני 3,000 שנה, שריד מבית המקדש הראשון שמוטלים בחוץ כאבן שאין לה הופכין.
בני ליס, יודע לספר כי העצים שאובחנו כשריד לבניין בית המקדש, הוצאו מהר הבית והועברו למחסן בעופרה.
זה נעשה לאחר שהווקף שלח את העצים לגריסה בנגריה, לצורך מילוי למטבחים ואיש עסקים יהודי מנע זאת בעזרת תשלום שוחד.
את הסיור, שנמשך כשעה כשהשוטרים מחישים את צעדנו, חתם בסיום,נשא יהודה מעין תפילה ותחינה לחזרת השליטה היהודית בהר הבית, במהרה בימנו..
הייתה זו קבוצה נבחרת צמאי דעת, שנחשפה למציאות בלתי אפשרית על הר הבית .
אסורה על היהודים, הנפת דגל ישראל בשטח האתר ואסורה אפילו תפילה, להשתחוות או כול תנועה כמו נדנוד הגוף לצורך תפילה, אסור לקרוע קריעה, ואם תעשה זאת, אתה צפוי למעצר מהיר בידי שוטר שמלווה אותך בסיורך על ההר.
זהו הר שמעט ישראלים מגיעים אליו, כיוון שככול הנראה הוא אינו נמצא על המפה, זהו מקום סודי כנראה שהשתיקה יפה לה.
למרות זאת החלטתי לשבור את קשר השתיקה ולחשוף בפניכם את האתר.
גם השר אורי אריאל, הצליח להגניב דגלון לאתר ובכך לייצר כותרת לתקשורת.
עדיין מדובר בקבוצות קטנות של פעילים שמנסים לעורר פרובוקציה, הגם שהיא מוצדקת, היא לא הובילה עדיין לשום מהלך שיחשוף את האתר בפני הציבור כולו.
נכון להיום, מרבית הישראלים, מדירים רגליהם מהמקום.
עובדה זו מונעת מממשלת ישראל להיכנע לקבוצות קטנות, שדוגלות בחשיפת האתר ששמש בעבר כאתר פולחן יהודי וכיום הוא אתר פולחן מוסלמי בבעלות המוסלמים, שטענים, שהאתר מעולם לא היה אתר יהודי.
שמעון ריקלין, ארכיאולוג ויזם, שמשדר גם בימי חמישי בבוקר ברדיו גלי ישראל, ביחד עם עמיתו אראל סג"ל, החליט לפעול בדרך אחרת ממה שהיה נהוג עד היום.
הוא החליט, ללא פרובוקציה, אלא דווקא ע"י הפגנת נוכחות יהודית קבוע בכמויות גדולות של יהודים , לאורך זמן, יוביל לשינוי המיוחל, שבהמשך יסיר את ההגבלה מהיהודים הגיע לאתר ואז לממשלת ישראל לא תהיה ברירה אלה לחשוף את האמת, שהאתר היה בעברו אתר פולחן יהודי.
אם תרצו בפרה פאזה- מחאה שקטה כנגד התכחשותה של ממשלת ישראל לעובדות הארכיאולוגיות וההיסטוריות בשטח, שמצביעות שבעבר המקום, היה אתר פולחן יהודי.
לצורך כך הוא ארגן ביום חמישי השבוע, סיור ראשון לאתר, רווי תכנים, אליו גם אני הצטרפתי.
בסיור השתתפו: ארנון סגל, קלמן ליבסקינד ומשפחתו, בני ליס, נדב שרגאי, ינון מגל ובנו אליה, רועי שרון, אראל סג"ל ובנו, יהודה גליק, עמית סגל, שרה לוי והדר חפץ .
לפני הכניסה לאתר, עברנו תחקיר בטחוני והדרכה.
לא בכול יום, נכנסת קבוצת עיתונאים, לאתר פולחן מוסלמי, שמטרתם לתעד את עובדת היות האתר בעבר שייך ליהודים.
לאורך הסיור, ליוו אותנו שני אנשי ווקף ושוטר ממשטרת ישראל.
שרידי זהב בכותרת הקורינתית, רמז לפאר
הסיור שהיה רווי בתכנים שהועברו ע"י חלק ממשתתפי הסיור, נוהל ע"י שמעון ריקלין.
תחילה הראה לנו העיתונאי בני ליס, חלק מסודותיו של ההר ששומר בקנאות על סודותיו .
הוא הציג בפנינו צילומים שצולמו על ידו מבטן ההר כמו גמלון של מבנה מעוטר.
בני ליס בהרצאה
נדב שרגאי, הרצה בפנינו על בורות המים בהר ועל הסמכויות הנרחבות שניתנו ע"י ממשלת ישראל לממלכת ירדן בכול הקשור לשליטה על האתר.
נדב שרגאי מרצה על בורות המים
בהמשך, בנקודת אחרת על ההר, העיתונאי, אראל סג"ל הרצה על הורדוס אגריפא, בנו של הורדוס המלך, אחד המלכים שפחות מוכר בציבור, מלך שהיה מקורב לקיסר קליגולה ולחצר האצולה הרומאית.
הוא סיפר כיצד מנע את הצבת פיסלו של הקיסר קליגולה, בבית המקדש ועל תקופת מלוכתו הקצרה, שהייתה משמעותית לגבי עם ישראל בגלל כוחו הפוליטי הרב שצבר באזור שגרם לשליטי האזור להיות סרים למרותו.
בית המקדש בימי הורדוס, היה אחד המקדשים הכי גדולים והכי מפואר בעולם העתיק.
לדעתו של עמית סג"ל טיטוס לא רצה לשרוף את המקדש ולאחר שנשרף, לקח לעצמו את הקרדיט למעשה.
היהודים מנו כ-10% מאוכלוסיית האימפריה הרומית באותה תקופה.
ארנון סג״ל הרצה על שער שושן, השער שדרכו היה הכוהן הגדול יוצא מהר הבית ועל מקומו של שער ניקנור וגדר הסורג, שהפריד בין עבודת הכוהנים בבית המקדש לשאר עם ישראל.
מקום המזבח ועל האפשרות לחדש את עבודת הקורבנות בהעדר נוכחות של בית מקדש וזיהוי מקום הקרבת הקורבנות, של פרה אדומה.
גם אם אתה יהודי חילוני ואפיקורס, אינך יכול להתכחש להרגשה של התרוממות הרוח ורגשות עמוקים של רוחניות, ששורה עליך, במהלך שהותך על ההר, יש משהו קוסמי בהר שגורם לך להמשך אליו מבחינה רוחנית. ולהאמין שממשלת ישראל טועה כשהיא טוענת שהאתר הוא מוסלמי ומעולם לא היה שייך ליהודים.
בהמשך הסיור, יהודה גליק, הרצה על 130 לוחמי הצנחנים, שפרצו דרך שער האריות להר הבית, אירוע מכונן בעם ישראל שאפשר לנו לאחר 2,000 שנה, לשלוט בהר הבית במשך ארבע שעות, עד בואו של דיין, שמסר את מפתחות הר הבית לידי הווקף.
מסור בהר הבית שמנסר את האבנים בהר הבית
העצים העתיקים בהר הבית
ראינו את העצים שהוצאו ממסגד אל עקצה, שלפי מדידת קרבון, פחמן 14, מראים כי חלקם מלפני 3,000 שנה, שריד מבית המקדש הראשון שמוטלים בחוץ כאבן שאין לה הופכין.
בני ליס, יודע לספר כי העצים שאובחנו כשריד לבניין בית המקדש, הוצאו מהר הבית והועברו למחסן בעופרה.
זה נעשה לאחר שהווקף שלח את העצים לגריסה בנגריה, לצורך מילוי למטבחים ואיש עסקים יהודי מנע זאת בעזרת תשלום שוחד.
את הסיור, שנמשך כשעה כשהשוטרים מחישים את צעדנו, חתם בסיום,נשא יהודה מעין תפילה ותחינה לחזרת השליטה היהודית בהר הבית, במהרה בימנו..
הייתה זו קבוצה נבחרת צמאי דעת, שנחשפה למציאות בלתי אפשרית על הר הבית .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה