בשנים האחרונות, מאז החלת החוק של ועדת בכר, חלה ירידה דרסטית של כ-35% במספר החברות לניהול תיקי השקעות הפועלות בישראל, מ-205 חברות שפעלו בשנת 2006, ל-136 חברות הפועלות בישראל כיום.
הירידה במספר בתי ההשקעות, הובילה להקטנת התחרות בשוק והתוצאה הייתה עלייה בדמי הניהול של קופות הגמל וקרנות הפנסיה.
מצב זה לא נוצר כך מעצמו, זו תוצאה של רגולציה נוקשה במשרד האוצר.
ריבויה המסיבי של הרגולציה והיעדר הבחנה רגולטורית בין גודלם של בתי ההשקעות, העלתה את התשומות לעוסקים בענף בשיעור חד, כך שגופים החלו להתמזג או למכור את פעילותם לבתי השקעות גדולים יותר.
מי שעמד בראש הרגולציה במשרד האוצר, באותם שנים, רו"ח ידין ענתבי, היה אחראי על יישום דו"ח ועדת בכר, שהוביל להקטנת התחרות בשוק ההון.
לאחר פרישתו, עבר לעבוד אצל אחד מבתי ההשקעות הגדולים במשק, ד"ש- איפקס, ובהמשך מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל בנק הפועלים...
ואולי כאן בעצם טמונה הבעיה.
הרגולציה שאמורה לפקח על שוק ההון והביטוח, מטעם המדינה ולסייע לאזרח שמרבית כספו מוחזק ע"י המוסדיים, למעשה מגינה על החזקים ומונעת תחרות במשק.
המוסדיים יודעים לתגמל ברוחב לב, את הרגולטורים שסייעו להם.
גם פרופסור עודד שריג לא הפסיד , לאחר שסיים לפקח על מהלך רכישת חברת מיגדל, ע"י שלמה אליהו, מונה על ידו לאחר פרישתו, לתפקיד מנכ"ל חברת אליהו.
באחרונה הוציאה המפקחת על הביטוח, הודעה כי בכוונתה לבטל את המתנות ואת הנסיעות שזוכים להם סוכני הביטוח ולמנועה מסוכני הביטוח לקבל את העמלות המשולמות להם ע"י חברות הביטוח, על סמך דמי הניהול שחברת הביטוח גובה מלקוחותיהם שמבוטחים בביטוחים פנסיוניים.
לדעת המפקחת על הביטוח, המטרה היא להוזיל את דמי הניהול.
אני לא מכיר איש מכירות או משווק, בין אם הוא מוכר טלוויזיה, רכב, ביטוח או כול דבר אחר, שלא עובד על סמך תגמול מהמכירות שלו.
החברות נוהגות לתגמל אנשי מכירות ושיווק על פי ההכנסות שהכניסו להם..
כמו בכול חברה שמשווקת מוצר לאזרח, כך גם חברות הביטוח, מה שמדרבן את סוכני הביטוח למכור ולשווק ביטוחים, הם העמלות שמשולמות כאחוז מהמכירות.
חלק מהעמלות מתורגמות לפרסים ואיני רואה בכך כול פסול.
גם עובדים במגזרים אחרים, זוכים לתגמול על עבודתם הקשה, בצורה של מתנות שמוענקות להם ע"י מנהלי החברות.
האם זה יועיל להפחתת דמי הניהול?אולי, אבל הרווח מהקטנת דמי הניהול, לא יוביל להגדלת הרווחים בקופות הגמל והפנסיה של העמיתים.
הסיבה לכך היא, שכבר היום רווחי חברות הביטוח ושל המוסדיים, נמצאים במקום אחר ולא מתחת לפנס הרחוב.
הקטנת דמי הניהול בקופות הגמל והפנסיה, מובילה את המוסדיים לעלות את הרווחים שלהם מעמלות המכירה והרכישה של ניירות הערך, בתוך בתי ההשקעות.
כספי החיסכון של עמיתי קרנות הפנסיה וקופות הגמל, מנוהלים בתוך בתי ההשקעות.
פעילות הברוקראג המותרת לקופת גמל בקשר עם צד קשור לעד 20% מסך פעילות המסחר. בנוסף הבנקים המתפעלים את קופות הגמל הורידו את עמלות הברוקראג שהם גובים מקופות הגמל ל-0 שח.
הירידה במספר בתי ההשקעות, הובילה להקטנת התחרות בשוק והתוצאה הייתה עלייה בדמי הניהול של קופות הגמל וקרנות הפנסיה.
מצב זה לא נוצר כך מעצמו, זו תוצאה של רגולציה נוקשה במשרד האוצר.
ריבויה המסיבי של הרגולציה והיעדר הבחנה רגולטורית בין גודלם של בתי ההשקעות, העלתה את התשומות לעוסקים בענף בשיעור חד, כך שגופים החלו להתמזג או למכור את פעילותם לבתי השקעות גדולים יותר.
מי שעמד בראש הרגולציה במשרד האוצר, באותם שנים, רו"ח ידין ענתבי, היה אחראי על יישום דו"ח ועדת בכר, שהוביל להקטנת התחרות בשוק ההון.
לאחר פרישתו, עבר לעבוד אצל אחד מבתי ההשקעות הגדולים במשק, ד"ש- איפקס, ובהמשך מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל בנק הפועלים...
המפקח לשעבר, רו"ח ידין ענתבי
ואולי כאן בעצם טמונה הבעיה.
הרגולציה שאמורה לפקח על שוק ההון והביטוח, מטעם המדינה ולסייע לאזרח שמרבית כספו מוחזק ע"י המוסדיים, למעשה מגינה על החזקים ומונעת תחרות במשק.
המוסדיים יודעים לתגמל ברוחב לב, את הרגולטורים שסייעו להם.
גם פרופסור עודד שריג לא הפסיד , לאחר שסיים לפקח על מהלך רכישת חברת מיגדל, ע"י שלמה אליהו, מונה על ידו לאחר פרישתו, לתפקיד מנכ"ל חברת אליהו.
המפקח לשעבר, פרופ' עודד שריג
ועתה מגיעה המפקחת על הביטוח הנוכחית, הגברת דורית סינגל, עם אותו רעיון, בעטיפה שונה.באחרונה הוציאה המפקחת על הביטוח, הודעה כי בכוונתה לבטל את המתנות ואת הנסיעות שזוכים להם סוכני הביטוח ולמנועה מסוכני הביטוח לקבל את העמלות המשולמות להם ע"י חברות הביטוח, על סמך דמי הניהול שחברת הביטוח גובה מלקוחותיהם שמבוטחים בביטוחים פנסיוניים.
לדעת המפקחת על הביטוח, המטרה היא להוזיל את דמי הניהול.
המפקחת על הביטוח הנוכחית, הגברת דורית סינגל
החברות נוהגות לתגמל אנשי מכירות ושיווק על פי ההכנסות שהכניסו להם..
כמו בכול חברה שמשווקת מוצר לאזרח, כך גם חברות הביטוח, מה שמדרבן את סוכני הביטוח למכור ולשווק ביטוחים, הם העמלות שמשולמות כאחוז מהמכירות.
חלק מהעמלות מתורגמות לפרסים ואיני רואה בכך כול פסול.
גם עובדים במגזרים אחרים, זוכים לתגמול על עבודתם הקשה, בצורה של מתנות שמוענקות להם ע"י מנהלי החברות.
האם זה יועיל להפחתת דמי הניהול?אולי, אבל הרווח מהקטנת דמי הניהול, לא יוביל להגדלת הרווחים בקופות הגמל והפנסיה של העמיתים.
הסיבה לכך היא, שכבר היום רווחי חברות הביטוח ושל המוסדיים, נמצאים במקום אחר ולא מתחת לפנס הרחוב.
הקטנת דמי הניהול בקופות הגמל והפנסיה, מובילה את המוסדיים לעלות את הרווחים שלהם מעמלות המכירה והרכישה של ניירות הערך, בתוך בתי ההשקעות.
כספי החיסכון של עמיתי קרנות הפנסיה וקופות הגמל, מנוהלים בתוך בתי ההשקעות.
פעילות הברוקראג המותרת לקופת גמל בקשר עם צד קשור לעד 20% מסך פעילות המסחר. בנוסף הבנקים המתפעלים את קופות הגמל הורידו את עמלות הברוקראג שהם גובים מקופות הגמל ל-0 שח.
ובכך יצרו סבסוד צולב בין הכנסות מתפעול קופות הגמל לבין עלויות הברוקראג.
חריג הוא לגבי השקעות בנדל"ן, שם התיר הרגולטור לבתי ההשקעות לגבות עמלה עודפת.
התוצאה המיידים הייתה הסתה של ההשקעות לנדל"ן ותשתיות.
התוצאה תהיה פגיעה באזרח שחוסך לפנסיה שלו, פגיעה בסוכני הביטוח, שירוויחו פחות, בחברות קופות הגמל וקרנות הפנסיה הקטנות.
מי שירוויח מהוראות אלו, הם המוסדיים שההכנסה שלהם תגדל על חשבון סוכני הביטוח.
קשה לי להאמין שהמפקחת על הביטוח, דורית סינגל, אינה מודעת לתוצאות הרפורמה שלה.
השאלה היא מה המניעים שלה....
אבל השאלה היותר דחופה שצריכה להישאל, היא לשם מה אנו זקוקים לרגולציה כזו?
הרי ראינו שהיא אינה מועילה.
מעניין מה עשו המוסדיים, לפני שהחלו הרגולציה הממשלתית לפעול? כיצד הם תפקדו?
מה שברור הוא שלעמיתים היה יותר רווחים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה וזכו ליהנות מהכספים שחסכו, שלא כמו העמיתים של היום, שלא זוכים לראות פרי בעמלם...
