המעוז הבינתחומי של ציפי לבני

בספר "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל, שיצא לאור בשנת 1896, הרצל הציע דגל בעל מסר אוניברסלי - רקע לבן המסמל טוהר, ועליו שבעה כוכבי זהב שיסמלו את שבע שעות העבודה היומיות במדינה היעודה.

הסמל של המרכז הבינתחומי, הוא שבעת הכוכבים שהרצל הציע

"אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה." – מדינת היהודים

פרופסור אוריאל רייכמן, דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הודיע בשנת 1994, כי הוא הולך להקים, את המרכז אוניברסיטאי הראשון בישראל, שיהיה פרטי ועצמאי, ללא מימון ממשלתי, עם רמה אקדמית גבוהה.

האקדמיה בארץ, מבוקרת ע"י המועצה להשכלה גבוהה ונשלטת על ידיה.
המרכז הבינתחומי בהרצליה, אינו מפוקחת ע"י המועצה להשכלה גבוהה.

פרופסור אוריאל רייכמן ראה בהקמת המרכז הבינתחומי בהרצליה, דרך להשפיע  על החברה הישראלית ולשנותה בהתאם לחזונו של הרצל, כפי שהוא רואה אותה והוא אכן עושה כך...

אוריאל רייכמן

אוריאל רייכמן הקים את המרכז הבינתחומי, לפי המודל העסקי של Trivergance, שהיא חברה בבעלותו של לואל קראף, אחד השותפים של אוריאל רייכמן, להקמת המרכז הבינתחומי בהרצלייה.

המודל שלו מתבסס להביא שלושה כוחות הון יחד:

הון אנושי.

הון אינטלקטואלי.

הון פיננסי.

לואל קראף ואשתו

על פי המודל העסקי של המרכז הבינתחומי, הם ממנפים את הטובים ביותר בצורות של הון שמגייס המרכז מתורמים בנפרד, או בשילוב רשת חברתית של המרכז הבינתחומי, כדי "להחדיר מיזמים של הסטודנטים לשוק הפרטי. 

מימון האוניברסיטה, הוא מקרנות פרטיות, כמו קרן רוטשילד, קרן סם ויזל, מתורמים כמו קרין ולואל קרף, אייל עופר, לאוניד נבזלין, רקאנטי, רונלד לאודר ואחרים...

החשיבות של המרכז הבינתחומי, היא מעצם העובדה, שהיא מהווה את בסיס כוחה של שרת המשפטים, ציפי לבני.
אוריאל רייכמן, משתמש בבוגרי המכללה, כרשת חברתית אחת גדולה שמגויסת לטובת השרה לבני בראש ובראשונה ולמפלגתה, מפלגת "התנועה".

הרשת החברתית של המרכז הבינתחומי, היא רשת גדולה, שמורכבת מכמה רשתות שבנה המרכז הבינתחומי סביבו:
מבוגרי המסלול לממשל ודיפלומטיה, חברי "אחוות ארגוב", שהם חברי המשלחת הישראלית לאו"ם ומרשת חברתית של אנשי עסקים שיכולים לכאורה להעביר כספים ולממן את פעילותה של ציפי לבני דרך הזרמת כספים למרכז הבינתחומי .

רשת פעילים של "שגרירי רוטשילד", בוגרי "יוזמת זל".
המרכז הבינתחומי, מקדם את תוכנית "זל ליזמות" ואת תוכנית "שגרירי רוטשילד, במסגרת מסלול לימודי "קיימות", שהיא ניסיון להחדרת האג'נדה הסוציאליסטית בדלת האחורית.
שכן לימודי "קיימות" מכוונות כנגד המדינות המתפתחות בעולם המערבי, שהם המזהמות יותר ומן הסתם, בעלי כלכלות קפיטליסטיות: 

תכנית "זל ליזמות", התפתחה לכדי חממה ליזמות ומספקת לתלמידים הזדמנות ליישם יוזמות מתקדמות ומחקרים למיזמים עסקיים בעולם אמיתי.
עד כה, יותר מ 30 החברות כבר הוקמו, כתוצאה מהתכנית ליזמות.
ל"תוכנית זל", תהליך יישום של שישה חודשים, עם סלקציה מחמירה שמצמצמת את מספר המועמדים הסופיים.

סם זל

מלבד דרישות למספר מינימאלי שלתלמידים בכיתה, התלמידים מחויבים להיות בעלי פעילות יזמית קודמת או עסקית ששרדו, בעלי ניסיון ולעתים קרובות ניסיון מנהיגותי , כמו גם הפגינו מוסר עבודה גבוהה.
לאחר סינון ראשוני על ידי וועדה, רק על 100 מועמדים רציניים יעברו אותו לסיבוב הראיון הבא, שבו הם יבלו עם חברי סגל ושני בוגרים.
משם, 36 מועמדים סופיים יבחרו להשתתף בתכנית לימודי קיץ, שמתוכם רק 20 מהם יבחרו לתוכנית זל ליזמות המלאה.

בין המגייסים, לתוכנית, ישנם בוגרי התוכנית, ששותפים לגיוס הסטודנטים, בתהליך היישום, ניהול אורח הרצאות, ומשמש כחונכים.

יתר על כן, תלמידים לומדים את הערך הגבוה של העבודה מקרב בוגרי התכנית.
20 בוגרי המסלול נפגשים פעם בחודשיים עם אחד משלהם ושתי יוזמות, שהם רוצים להשיק או שהם כבר עובדים עליו, יוצגו כנושא לדיון.

נאמן למשימה של המרכז הבינתחומי לטיפוח חברתי, הוא שילב בין "יוזמת זל", שהוא יוזמה לשוק הפרטי לבין "יוזמת שגרירי רוטשילד", שהיא יוזמה חברתית, לשוק הציבורי, שממומנת ע"י קרן רוטשילד ומתופעלת ע"י הקרן החדשה.
יוזמת "שגרירי רוטשילד", מקנה למשתתפיה, מימון לימודים ומחייה בסכום של כ-30 אלף ₪ בשנה בתמורה להשתתפות במיזמים חברתיים..
שני היוזמות: "יוזמת זל" ויוזמת "שגרירי רוטשילד", משתתפים בפרויקטים חברתיים: מקטיף פירות לביקור ניצולי שואה קשישים לנהל- סדנאות.

רשת חברתית נוספת, היא של בית הספר לפסיכולוגיה, שמלמד קורסים בפסיכולוגיה חברתית בהתמחויות של קבלת החלטות, יחסים בין-אישיים וקונפליקט ופיוס בין קבוצות.

המשימה של רשת פסיכולוגיה החברתית היא לקדם את השלום, צדק חברתי, וחיים ברי קיימא באמצעות חינוך ציבורי, מחקר וקידום של פסיכולוגיה.
הלימודים מתבססים על רשת פסיכולוגיה חברתית (SPN) שהוא ארגון חינוכי עם מעל 9,500 חברים ברחבי העולם.

הרשת נוסדה על ידי סקוט פלוס בשנת 1996, הרשת צמחה בשלוש השנים הראשונות שלה כדי לכלול יותר מ 3,500 קישורים לחיפוש ושלושה אתרי שותפים שביניהם: האגודה לפסיכולוגיה הניסויית חברתית, החברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית...

סקוט פלוס

רשת פסיכולוגיה חברתית (SPN) נתמכת על ידי יותר מ 9,500 בני אדם ומספר מדעי, חינוכיים ופילנתרופיים ארגונים.
ביניהם, הקרן הלאומית למדע (NSF) היא הסוכנות פדראלית עצמאית שנוצרה על ידי קונגרס בשנת 1950 .
כפי שזה נראה, הרשת הזאת, מגיע עד לממשל האמריקני...

ישנם המון קרנות זרות שחודרות לארץ ומנסות להשפיע דרך המרכז הבינתחומי בהרצליה, שאינו מפוקח וכך בשם "האקדמיה", הוא מנסה להחדיר אג'נדות חדשות למדינת ישראל, כגון הגדרה מחדש של מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי והפיכתו ל"מדינת כול אזרחיה", בעזרת קרן ליהדות שהקים "מרכז נבלזין", או ע"י החדרת האג'נדה של הקרן החדשה דרך בית הספר לממשל ודמוקרטיה וחינוך לתרבות בת קימה, בעזרת בית הספר ל"קיימות".

המרכז הבינתחומי, מייצר בוגרים, על פי האג'נדה שמותאמת לאג'נדה של הקרן החדשה כמו בית הספר למשפט, שמאפשר לשרת המשפטים לקבל נציגות משפטית ולהשפיע על דור הפרקליטים העתידי של מדינת ישראל ובהמשך על הרכב השופטים בבתי המשפט..

המרכז הבינתחומי הקים כמה מכוני מחקר שיכולים לסייע למפלגתה של ציפי לבני .
המכון למחקר אסטרטגיה ופסיכולוגיה פוליטית, שבראשו עומד פרופ 'אלכס מינץ, דיקן בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה , שמונה לראש מכון למדיניות ואסטרטגית ויו"ר כנסי הרצליה.

המכון מעניק את חסותו לכנס הרצליה שמתכנס מדי שנה ודן בכול הנושאים שהמרכז הבינתחומי עוסק בהם.
מכלכלה ועד מדיניות חוץ, אסטרטגיה ועוד...
להאזנה לכנס הרצליה ה-13: לינק

בועז גנור בכנס הרצליה

המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור (ICT),  מתואר כארגון ללא כוונת רווח הממוקם במרכז הבינתחומי (IDC).
בראש המכון עומד בועז גנור, שהוא סגן הדיקן של בית הספר לאודר לממשל ודיפלומטיה במרכז הבינתחומי.
הוא גם המייסד והמנכ"ל של המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור.

מרכז "נבזלין" ליהדות, שממומן מכספי לאוניד נבזלין.
נבזלין הקים קרן בשותפות עם קרן היסוד - מגבית המאוחדת לישראל, אשר תומך בפרויקטים בלימודי יהדות וחינוך, יחסי ישראל והתפוצות ועם יהודי

מטרתו של "מרכז נבזלין" היא להגדיר את  ה"עמיות", על פי הצהרתו: "לטפח את זהות משותפת בין התלמידים ולחזק את תחושת השייכות לעם היהודי שלהם והכרתם של גלובליים "אנחנו", תוך שמירה על הערכים שלהם כפרטים ."

לאוניד נבזלין

המרכז, מקדם מושג חדש שנקרא "עמיות" .
לדעת אנשי המרכז, העם היהודי זקוק נואש כדי להגדיר מחדש את משמעותו ותפקידיו, במיוחד לאור השינויים הדרמטיים שחווה במאתיים השנים האחרונות, ואת הקמתה שלישות יהודית ריבונית.

כיום ישנם 1400 סטודנטים מ86 מדינות שונות הלומדים במרכז הבינתחומי.
25% מכלל הסטודנטים הם מחו"ל ומחצית מכלל הסטודנטים, הם יהודים.
הסטודנטים היהודים, שמגיעים מחו"ל, נוטים יותר לקבל תפקידי מנהיגות, בקהילות היהודיות בחו"ל ולהישאר בקשר עם ישראל.
כדי לקדם מטרה זו, הקימו במרכז הבינתחומי את בית הספר הבינלאומי ע"ש רקאנטי.
הראשון בארץ שהוקם עם תוכנית לימודים, מלאה באנגלית לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים.

ג'ונתן דייויס

המרכז ליחסים בינלאומיים, שבראשו עומד ג'ונתן דיוויס, השתלטו על ההסברה הרשמית של ממשלת ישראל, ברשתות החברתיות בחו"ל .
כלי זה של מערך הסברה, מקנה כוח לשרת המשפטים, ציפי לבני בשיתוף פעולה, עוקף משרד חוץ, עם מערך הסברה זה.

דייויס משמש כקצין מילואים בתדרוך העיתונאים הזרים משרד דובר צה"ל.
הוא אחראי על ליווי אחמי"ם מחו"ל ומרצה על המצב במזרח התיכון.
במהלך מלחמת לבנון השנייה, רב סרן יונתן דייויס תדרך מאות עיתונאים זרים והופיע ברשתות רבות מטעם דובר צה"ל.

במהלך מבצע עופרת יצוק, בעזה מדצמבר 2008 ועד ינואר 2009, דיוויס עבד עם StandWithUs
עיתון הטיימס טען במרס 2009, כי StandWithUs הוקם על ידי משרד החוץ הישראלי.

הסטודנטים במסלול הלימודי של המחלקה ליחסי חוץ, עורכים סיור באיחוד האירופאי ובארה"ב.
במסגרת הסיור באירופה, הסטודנטים נפגשים עם נציגי הקהילה היהודית בבלגיה, בהמשך הם עורכים סיור מהיר בבריסל , בפרלמנט האירופאי, במועצה האירופאית ובביתו של שגריר ארה"ב בבלגיה.
לאחר מכן המשלחת של הסטודנטים, טסה לניו-יורק, שם הם נפגשים עם השותפים של תאגיד הבנקים גולדמן זקס ובינהם, עם ברט סטיבנס, עורך טור וסגן העורך של הוול-סטריט ג'ורנל, משם הם ממשיכים לפגישה באו"ם עם נציגי המשלחת הישראלית לאו"ם שכולם ככולם, בוגרי המסלול ליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי בהרצלייה.

מפתיע, אבל כול הבוגרים של מסלול זה, מצורפים לרשת חברתית שמכונה בשם "אחוות ארגוב", למען הספק, רק חברי אחוות ארגוב, מתמנים לנציגי מדינת ישראל, למשלחת באו"ם. 

                                                    ציפי לבני בפגישה עם הקוורטט בבניין האו"ם

עכשיו ברור למה ציפי לבני אוהבת במיוחד לערוך את ישיבות המשא ומתן מול הרשות הפלסטינאית בבנין האו"ם...

נשאלת השאלה האם זה נכון להעניק שליטה למוסד אקדמי שאינו מפוקח ע"י שום גורם ממשלתי לשלוט על ההסברה של מדינת ישראל בחו"ל ולהוות נציגתנו הרשמית של מדינת ישראל בחו"ל, כשברור מאליו, שהעומד בראש המרכז הבינתחומי בהרצליה, אוריאל רייכמן, מייצג את האינטרסים של הקרנות שתורמות לו את כספיהם ולא בהכרח את האינטרסים של מדינת ישראל...

מחאת רוטשילד- קיץ 2021

קרן רוטשילד קיסריה, הוקמה בשנת 1962, בעקבות הסכם שנחתם בין שר האוצר , לוי אשכול, לבין הברון אדמונד דה רוטשילד, שבבעלותו היו הרבה קרקעות בישראל, שרכש טרם הקמת המדינה ובהם גם אדמות קיסריה.

יו"ר קרן רוטשילד קיסריה (ויו"ר החברה לפיתוח קיסריה) הוא בנימין דה רוטשילד, נינו של הנדיב הנודע.הברון, היושב בשוויץ ומחזיק בבעלות על בנקים בצרפת ובשוויץ, מינה לנציגו בארץ ולתפקיד סגן יו"ר קרן רוטשילד קיסריה (וסגן יו"ר החברה לפיתוח קיסריה) את האלוף במיל. שלומה ינאי, שנכנס לתפקידו באוגוסט 2013.שלמה ינאי החליף את עו"ד דוד אפרתי שהחליף את אברהם ביגר, שכהן בתפקיד זה בין השנים 2008-2013, והחליף את אברהם ביגר, שכיהן בתפקיד בין השנים 2002-2008 .

משפחת רוטשילד, שבראשה עומדים הלורד והברונית היושבים בלונדון, תרמו כ-1.25 מיליון ליש"ט (בערכם לפני 55 שנה), דרך קרן רוטשילד להקמת בניין הכנסת בשנות ה-50.
זה היה הון-שלטון בסגנון של דוד-בן גוריון שהכריז על תרומת הרוטשילדים בישיבה חגיגית של מליאת בית המחוקקים הישראלי ב-1957.

האדריכל ניב פרדו ערך מחקר לצורך לקבלת מאסטר באדריכלות בפקולטה לבניין ערים.
במחקר שעשה בטכניון ב-,2005 ניתח את מפעל הבנייה הגדול השני שמומן בכספי הרוטשילדים - בניית בית המשפט העליון בירושלים, בשנות ה-80.
את מסקנות המחקר כתב על פני 140 עמודים, שמתבססות על מכתבים, שרטוטים וחוזים שהופקדו בארכיונים וכן על ראיונות אישיים שערך עם רם כרמי, האדריכל שנבחר לתכנן ועם אחותו, עדה כרמי.

התכתובות, החוזים והתוכניות שנגעו לבחירת התכנון ולמימון ההקמה של בית המשפט מכספי קרן רוטשילד, הובילו את פרדו למסקנה בהירה:

הדבר שהטריד את אנשי קרן רוטשילד היה "כיצד לשחק את המשחק באופן כזה שיממש את האינטרסים שלהם...אך גם ייראה הגון", כלומר, "כיצד לשלוט בפרויקט על כל שלביו, להיות בעלי הסמכות הבלעדית על התכנון והביצוע ועם זאת לרצות את כל הגורמים... ולהבטיח מראית-עין של התנהלות ציבורית תקינה".

בשנות ה-80 שבהן הוכרזה התחרות על תכנון בית המשפט העליון, יו"ר קרן רוטשילד, ארתור פריד, לא היה נלהב מרעיון תחרות פומבית ופתוחה, כפי שדרשו האדריכלים בישראל.
פריד סבר שהיא "תגרום נזק", כפי שכתב בגילוי לב לעמיתתו בקרן פילנתרופית אחרת.
פרדו מביא במחקרו את המסמכים המעידים שגם פריד, המייצג בישראל את הקרן, וגם משפחת רוטשילד במקום מושבה באירופה, הבינו שצריך לתת ביטוי ל"רוח השוויון" בתחרות.
מדוע צריך?כדי "לספק את הישראלים".
ההתכתבות בין הגורמים המנסחים את כללי התחרות מטעם קרן רוטשילד, כפי שעקב אחריה פרדו במחקרו, אמנם מבטאת את ההבנה כי יש לקיים תחרות פתוחה למרות שהיא מעיקה, רק משום שהתחמקות משלב בחירה שיהיה פתוח לכל יעורר "זעם ציבורי" ו"רעש תקשורתי" מיותר.

לכן, על מנת שהתחרות תצא לדרך, מביא פריד לידיעת הרוטשילדים שינויים בתקנון שישמרו על השפעתם:

 "לא יהיה אזכור להתאחדות האדריכלים, כי לא יהיה שום קשר לקווים המנחים או לנהלים שלהם שפורסמו", הוא מונה ומפרט, "ידרשו מאתנו להיוועץ בהתאחדות רק בנוגע לבחירת יו"ר ולגוף המייעץ ולא בנוגע לשני החברים שיש לבחור", ואם היה ספק במטרת השינוי: "כדי לחזק את העמדה שלנו ביחס לתהליך הבחירה הגדלנו את מספר חברי קרן רוטשילד, בצוות השופטים השני", מסכם פריד את הישגיו בישראל עבור הרוטשילדים בלונדוןדן איתן מזכיר כי "בנוסף לשינוי התנאים לבחירה בתוכנית, באדריכל ובצוות השופטים, ביקשה הקרן להוסיף סעיף שלפיו בתום השיפוט המקצועי מותר לקרן רוטשילד לבטל את זכיית האדריכל הזוכה".

דן איתן יו"ר אגודת האדריכלים, הצליח להסיר סעיף זה, אחרי פגישה עם השופט מאיר שמגר, שבתקופת כהונתו כיו"ר בית המשפט העליון נבנה משכנו של המוסד הלאומי החשוב הזה.

השופט שמגר הסכים לשינויים וניסח הליך חדש שאותו הגדיר כהולם ל"אירוע יוצא הדופן", שהוא בניית בית למוסד השיפוטי העליון.
כשדן איתן, כיו"ר אגודת האדריכלים, קרא לישראלים להימנע מהשתתפות, משום שהתנאים החדשים פוגעים פגיעה חמורה בציבור ומבטאים זלזול במקצוע, השיב מנהל הקרן כי "אי היצמדות לתקנונים הקיימים אין בה כדי להעיד על חוסר הגינות או שוויון".

בשנים האחרונות תרמה קרן רוטשילד קיסריה למעלה מ-100 מיליון שקלים, בין היתר לגופים שונים ובהם המרכז הבינתחומי בהרצלייה, בצלאל, האוניברסיטה הפתוחה, תיאטראות, מוזיאונים, והרכבים מוזיקליים בכל רחבי הארץ. כן נהנים מן התרומות הישובים השכנים, כמו אור עקיבא וג'סר א-זרקא.
הקרן נמצאת בבעלות משותפת של המדינה ושל משפחת רוטשילד ולכן בסיכום עם המדינה, מעבירה חלק מההכנסות של הקרן מהחברה לפיתוח קיסריה, שנמצאת בבעלותה, כתרומה למטרת קידום ההשכלה הגבוהה.
במסגרת ההסכם, המדינה העבירה לקרן את זכויות החכירה והבעלות על אדמות קיסריה ואת הבעלות על החברה לפיתוח קיסריה.

גולף קיסריה

על אף שקיסריה נכללת בתחומי המועצה האזורית חוף הכרמל, החברה לפיתוח קיסריה היא המנהל האמיתי של היישוב ומתפקדת כרשות מוניציפאלית לכל דבר.
החברה דואגת לשמר את מחירי הדיור הגבוהים בקיסריה, ע"י כך שהיא שומרת על כמות פיתוח מצומצם של הקרקעות בקיסריה וע"י כך היא דואגת שתמיד היצע הדירות לא יעלה על רמת הביקוש לרכישה במקום.

במהלך השנים, נוצרו כמה חילוקי דעות בין קרן רוטשילד-קיסריה, לבין המדינה:
א. אי-בהירות וטשטוש והטבות מס שנרכשו ונצברו עם השנים.יש גם דרישות בעניין המשטר התאגידי של הקרן ובעיקר השקיפות של עסקיה, רווחיה ותרומותיה.
תחת הלחץ של שר האוצר, יובל שטייניץ, הקרן נאלצה להסכים להתחייבות, לצירוף לדירקטוריון, חברות הבת שבבעלות קרן רוטשילד, פקידי אוצר, שישמש כדירקטור חיצוני שייבחר ע"י שר האוצר.

ב. בעקבות פטור מתשלום מסים למדינה, שהעניק שר האוצר, שמעון פרס, לקרן קיסריה, בשנת 1984, תפחו מאוד ההכנסות של הקרן וערכם של נכסי הקרן עלו ליותר מ-150% מערכם הקודם.
למרות עודפי הנזילות של הקרן שהסתכמו בסוף 2010 בכ-476 מיליון₪, תרמה הקרן למטרות קידום ההשכלה הגבוהה כ-21 מיליון ₪ בלבד.

את העובדות האלו חשף מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטרקוס, בדו"ח השנתי של מבקר המדינה שפורסם בשנים 2010 ו-2011

"על אף הגידול הניכר במשאביה, מועצת הקרן לא שקלה לשנות את שיעור התרומות מרווחיה שהיא נותנת והוא נותר כפי שנקבע לה בשנת 1989"

ג. נושא נוסף שנמצא במחלוקת, בין המדינה לקרן, קשורה לדרישה להאצה משמעותית בקצב התכנון והבניה בקרקעות החופשיות המרובות שבבעלות קרן קיסריה, שמסתכם ביותר מ30 אלף דונם קרקע לבנייה.

אור עקיבא, מונה כ-20 אלף תושבים על שטח של 4,000 דונם, בקיסריה מתגוררים 4,500 תושבים על שטח של 30,000 דונם, שנמצאים בבעלות הקרן לפיתוח קיסריה, שמחצית החברה נמצאת בבעלות המדינה.
בשנת 2001, בלחץ של ראש עירית אור עקיבא, יעקב אדרי, שר הפנים, חיים רמון, העביר החלטה במשדר הפנים, שבמסגרתה חתם על צווים ומפות שצורפו אליה, שמעניק לעירית אור עקיבא בעלות על חלק משטחי הזיכיון של החברה לפיתוח קיסריה, ומעביר קרקעות לשטח שיפוטן של המועצות: אור עקיבא, בנימינה ופרדס חנה.
כמו כן, בהמשך צורפו גם אזור התעשייה של קיסריה ש-110 מפעלים שבתחומו לא שילמו ארנונה ונהנו בשל כך מתחרות לא הוגנת עם אזורי תעשייה שכנים, לשטח השיפוט של עירית אור עקיבא.

סגן יו"ר קרן קיסריה, אברהם בגיר הגיב על המהלך של חיים רמון: "החלטת משרד הפנים אינה חוקית ומוסרית ואינה עומדת בכול מבחן משפטי אחר"

במסגרת הסכם של קרן רוטשילד עם משרד הפנים תחת כהונתו של שיטרית, בשנת 2008, החברה לפיתוח קיסריה, התחיבה להעביר לרשויות מסביבה , מדי שנה 3.5 מיליון ₪ כשמתוך זה, סכום של 2 מיליון ₪, יועבר לקופת עיריית אור עקיבא, סכום זה שיפר את מצבה של קופת העירייה ואפשר לעריה לקדם פרויקטים רבים בעיר.

אברהם בגיר, סגן יו"ר קרן קיסריה, מרצה בפני חברי הכנסת שהגיעו לסיור (2010)

על החברה לפיתוח קיסריה, איימו בשנת 2010, שני גופים על האפשרות של החברה להקים שכונה 12 החדשה:
תכניות להקמת נקודת קליטה לגז ממאגר "תמר" בחוף דור שנמצא בקרבת שכונת 12 של קיסריה.
מאידך גיסה הירוקים ובראשם החברה להגנת הטבע, שנאבקו בחברה לפיתוח קיסריה כנגד התוכנית לפיתוח של שכונת 12 בקיסריה, על שטחי חול נרחבים עתרי משאבי טבע.

בסופו של דבר, בחודש דצמבר של שנת 2012, קרן רוטשילד, ספגה הפסד צורב בנחלתה, הלכה למעשה ...
רשות העתיקות התנגדה למהלך,של בניית שכונה 12 בקיסריה.
ההתנגדות התקבלה, אך הרוטשילדים ערערו.

השופט דוד מינץ שדן בערעור קיבל את עמדת רשות העתיקות שטענה כי הבנייה תגרום נזק בלתי הפיך לשרידים קדומים שיש להם ערך היסטורי ותרבותי.הרוטשילדים טענו כי מניעת הבנייה פוגעת בזכות הקניין, ואילו מנכ"ל רשות העתיקות טען כי הבנייה פוגעת בערך החשוב של שמירת נכסי התרבות של הארץ.
השופט התייצב לצד הציבור כמי ש"מאזן בין זכויות הקניין לבין... אינטרסים ציבוריים נוספים", כפי שנכתב בפסק הדין.
צירוף מקרים או לא: בית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גובל בשטח שבמחלוקת.
ככל שיהיה כוחה של קרן רוטשילד בפיתוח ובניית הארץ, מסתבר שלכל דבר יש גבול.משפחת רוטשילד, למדה שלא מספיק שתהיה בעל הממון ותממן פרויקטים כדי להיות גורם בעל השפעה בארץ, חשוב גם שפקידי הממשלה, יהיו חבריך ורצוי שאף נאמניך.

לפי מחקר שערכה שתיל עצמה שהיא הזרוע הביצועית של הקרן החדשה לישראל בארץ, אנשי עסקים שחוברים לקרן החדשה ומממנים אותה, לא היו עושים זאת אם הקרן החדשה, לא הייתה מקדמת את האינטרסים שלהם.

לאור זאת ניתן להסביר לדוגמה, את חבירת חברת סלקום לרשימת התורמים לקרן החדשה לישראל, בדו"ח השנתי של הקרן משנת 2005 (עמוד 26)- השנה בה הוקם "הפורום לסולולריות שפויה" שמציג עצמו כארגון הגג של מתנגדי הקרינה הסוללארית.

ליאור ורונה , דוברי פורום החברות הסלולאריות, הסביר: "במובנים רבים פעילות האכיפה האזרחית שמנסות לעודד החברות הסלולאריות עולה בקנה אחד עם פעילותם של ארגונים ירוקים וציבוריים רבים ובתוכם הפורום לסלולאריות שפויה"

העסקים הגדולים משקיעים כסף רב כדי להגדיל את הריווחים שלהם: במשרדי יח"צ, לוביסטים, עו"ד, מכוני מחקר, מממנים מפלגות, מעסיקים בכירים בהווה בעבר בממשל והאקדמיה, בתקשורת , במערכת המשפט, במערכת הביטחון ועוד...

מול האינטרסים הפרטיים של החברות, קמים ארגונים שמטרתם לייצג את האינטרסים של הציבור שלהם: ארגונים למען צדק חברתי, זכויות אדם, איכות הסביבה , בריאות הציבור וכו', שדורשים מהשלטון למנוע מהמעסיקים, לזהם, לנצל עובדים, להונות צרכנים, ולמכור מוצרים מזיקים.

אנשי עסקים אלו פועלים כדי להשפיע גם בתחומים אלו וישנם גופים כמו הקרן החדשה ושתיל שמציעים לעסקים שירותי השפעה על התארגנויות אלו, כדי לסרס או למתן את פעילותם, כך שלא תפריע לאנשי העסקים, לקדם את האינטרסים שלהם.
ארגון שתיל כאמור הוא החזק שבהם...

הדרכים בהן הקרן החדשה, משפיעה על פעילות העמותות לתועלת אנשי העסקים המשקיעים בקרן החדשה, מגוונים והם: מימון הפעילות השוטפת והפרויקטים של הארגון, ריכוז קואליציות של ארגונים, הצעות שירותי "מומחים בשינוי חברתי", הצעת סדנאות התמחות בשינוי חברתי והעצמת המיתוס ששינוי חברתי דורש מומחיות, שליטה על מסרים באינטרנט, הפרטת מערכת החינוך- העברת השליטה במערכת החינוך לידי הקרן והמשקיעים שלה, עידוד שיתופי הפעולה בין ארגונים לבין העסקים שבהם הם אמורים להיאבק..

דוגמה אחת ניתן לקרוא מתוך סיפורו של שי דוידוביץ, פעיל בקבוצת "משנים":

"הייתי במשך מספר חודשים בפגישות "פורום הארגונים למאבק באבטלה", קואליציה של עשרות ארגונים חברתיים מוכרים בישראל, שמקבלים מימון מהקרן החדשה לישראל.אני לא הייתי מטעם אף ארגון אבל נתנו לי להיות נוכח בכל זאת.משכורתה של יו"ר הקואליציה שולמה על ידי שתי"ל.עבודתה הייתה לארגן פגישה של נציגי הארגונים פעם בחודש.בפגישה היא הייתה מקריאה עדכונים, כל מיני ידיעות על דברים שקורים בתחומים החברתיים ופרויקטים של הארגונים שבקואליציה, ואז דנו בכל פעם במספר הצעות לפעילויות.הצעות כגון הרצאות, כנסים, פגישות עם אנשי ממסד, כתיבת ניירות עמדה וכו', זכו בתמיכה, אבל הצעות לפעילויות אמיתיות, שמטרתן להגביר את המודעות הציבורית, למצוא פעילים נוספים, גימיקים לכניסה לתקשורת, ומחאה רצינית, זכו לזלזול והתעלמות."

קרן רוטשילד, היא קרן שמחזיקה בנכסי נדל"ן ותעשייה, דרך החברה לפיתוח קיסריה, שמאז שנות ה-80, ערכם של נכסים אלו גדל ב150% .
הקרן מחזיקה במבנים, חברות, מפעילה את הגנים הלאומיים בקיסריה ובכ35 אלף דונם קרקע לבנייה.


הקרן, הבינה שהון וסכום כסף נזיל שהסתכמו בסוף 2010 בכ-476 מיליון ₪, לא יספיק על מנת לשמר את כוחה ולמנוע מארגונים חברתיים לחבל בתכניותיה העסקיות שנועדו בעיקר להשביח את נכסיה.

עוד התברר לה, שמימון בניית היכל בית המשפט, לא ימנע משופטי בית המשפט העליון, לפסוק נגדה בהכרעות דין, היינו במילים אחרות, לא מספיק להיות בעל המאה כדי להיות בעל הדעה, אלא צריכים להיות בעלי הפקידים שפוסקים בדין ואת זאת יודעים היטב לבצע זאת בארגון שתי"ל..

שיתוף הפעולה בין קרן קיסריה ושתי"ל היה דרך הממשק שהיה משותף לשני הקרנות- מערכת החינוך !
הנהלת קרן רוטשילד-קיסריה, הייתה מעוניינת לפתור את חילוקי הדעות שלה עם המדינה, בנוגע להשקעות של הקרן בתחום ההשכלה הגבוהה...

והפיתרון האטרקטיבי ביותר שהוצע, ע"י שתיל, הוא השקעה של הקרן בפרויקטים חינוכיים שהיא תיצור, או במילים אחרות הקמת "ארגון שגרירי רוטשילד".
כך הקרן תוכל לעמוד בהבטחתה למדינה ולתרום כספים למען ההשכלה הגבוהה, לפרויקטים שהיא תמנף לתועלתה.

שתי"ל העמותה הביצועית של הקרן החדשה, תתפעל את "ארגון שגרירי רוטשילד" על פי הניסיון שלה לאתר את הפעילים ולהשתלט על הרשויות המקומיות ועל משרדי הממשלה, בדיוק כפי שעשו עם בית המשפט העליון והפרקליטות בעבר.
בשנת 2010, קרן רוטשילד- קיסריה, הקימה את ארגון שגרירי רוטשילד.
במטרה, כפי שהיא הגדירה זאת באתר הקרן: "לבנות בישראל רשת מנהיגות רב- תחומית, מעורבת, משפיעה ובעלת אחריות חברתית. הארגון יעניק את ההזדמנות הטובה ביותר לבוגריו לממש את הפוטנציאל הגלום בהם, להצליח ולהפוך לשגרירים של שינוי חברתי מעמדות השפעה בחברה הישראלית. "

קרן רוטשילד, מכנה את שגרירי רוטשילד בשם " המודוס אופרנדי של הארגון"
מודוס אופרנדי.. במקור שימש המושג ברומא העתיקה לאפיון דרכי הפעולה של כנופיות הפשע. מאוחר יותר החלו להשתמש בו לתיאור דרכי ההתנהלות של משטרים ותאגידים גדולים...

כשקרן רוטשילד מעניקה את המלגות לתואר לסטודנטים, היא ממלאת אחר ההסכם, עליה חתמה עם המדינה, להשקעת ריווחי החברה לפיתוח קיסריה בקידום ההשכלה הגבוהה.
בתמורה מקבלת קרן רוטשילד, דרך "ארגון שגרירי רוטשילד", רשת חברתית, בפריסה ארצית שכולה מגויסת כמו צבא של שכירי חרב, לקידום מטרותיה הכלכליות של קרן רוטשילד.

במילים אחרות קרן רוטשילד החליטה, בעזרת ההשקעה של הקרן בקידום ההשכלה הגבוהה למנף השקעה זו למטרות נוספות שישמשו את הקרן.
קרן רוטשילד, מעניקה מלגות לימודים ומחייה לסטודנטים שלומדים לתארים, באחד מ11 האוניברסיטאות או המכללות בארץ, להם יש הסכמים על שיתוף פעולה עם ארגון שגרירי רוטשילד ובתמורה הסטודנטים מתחייבים לתרום ולסייע לקידום האינטרסים של קרן רוטשילד בארץ...

השגרירים הם סטודנטים בגילאי 19-27 שנמצאים בתווך בין דור ההורים, לדור הילדים.
הם מאותרים בעיקר באזורי השוליים חברתיים והגיאוגרפי,
מלגת הלימודים בהיקף של 20,000 ₪ לשנת לימודים, שכולל סיוע אקדמי וליווי מהתואר הראשון עם אפשרות המשך ליווי גם לתארים מתקדמים, לסטודנטים, הלומדים באחד מהמוסדות האקדמאיות הבאות: האוניברסיטה העברית, בירושלים, במרכז האקדמית, תל אביב-יפו, במכללת תל-חי, באוניברסיטת באר-שבע, או בעדיפות ראשונה, להולכים ללמוד במרכז הבינתחומי בהרצליה, להם מוענקת אף סכום מלגה גבוהה יותר...

בתמורה מתחייבים הסטודנטים ל"עשייה חברתית משמעותית, מחויבות ואחריות לקהילה.
השתתפות במפגשי הקבוצה על בסיס שבועי, השתתפות בכנסים שנתיים."
מטרת תהליך המיון הם לאתר את הסטודנטים הפוטנציאלים שיוכלו להוות את ההנהגה החברתית בפריפריה ובארגונים ממשלתיים.

" הקריטריונים לקבלת המלגה כוללים קריטריונים של מנהיגות לצד מעורבות חברתית, כשבמקביל נלקחים בחשבון תנאי סף של מצב סוציו-אקונומי והרכב הקבוצה."

תנאי הקבלה, נוסף על תהליך מיון ראשוני, כוללים גם זימון למרכזי הערכה, בהם תבחן ע"י פסיכולוגים ומומחים מטעם קרן רוטשילד ולבסוף גם יום גיבוש ממיין, בהם יאובחן, מידת כושר היכולת שלך להתאים למהפכה החברתית הבאה, או במילים אחרות, היכולת שלך להנהיג או להשפיע על העשייה החברתית...

הסטודנטים שעברו את המיון הקפדני, מתחייבים, בתמורה למלגה של קרן רוטשילד, להתחייב לתנאים נוקשים שאי עמידה בהם תהווה הפרת התחייבות, פסילת קבלת המלגה ואף השבת הכספים שכבר שולמו עבור מסלול הלימודים..
לאנשי קרן רוטשילד, חשובה מסלול הלימודים של הסטודנט שעל-פיהם נבחר להיות מועמד לקבלת המלגה ולכן הם מחייבים את הסטודנטים לדווח להם על כול שינוי במסלול הלימודי לתואר המיועד (לא יאוחר מ7 ימים)...

כמובן שכדי לשלוט בסטודנטים בצורה מלאה ומועילה, חשוב שלא יהיו מחויבים לגופים נוספים שיממנו אותם וכול מידע על הסטודנט יהיה חשוף לבקרה של הנהלת הקרן, לכן הם חותמים על טופס התחייבות שמוותר על חיסיון המידע ומאפשר מסירת כול מידע אודות הסטודנט, להנהלת הקרן.

" בהרשמתך, הנך מצהיר/ה ומתחייב/ת כי כל הפרטים והמידע אותו מילאת, בתיקך שבאתר ההרשמה, מהוה אישור וראיה לנכונות הפרטים שמילאת ולהסכמתך לכל הוראה / הנחיה /תקנה בנושא חברות בארגון שגרירי רוטשילד."

המטרה האסטרטגית של ארגון "שגרירי רוטשילד", היא השתלטות על מוקדי הכוח וההנהגה המקומית בפריפריה, היינו במועצות המקומיות ובמוקדי הכוח והשליטה על האוכלוסייה המקומית.


ארגון שתי"ל מטעם הקרן החדשה, מעוניינים בהפרטת מערכת החינוך- העברת השליטה ממערכת החינוך לידי הקרן החדשה והמשקיעים שלה- קרן רוטשילד. לצורך כך הם יזמו את רעיון "יום המורה"..

ארגון שגרירי רוטשילד, החליטו להעמיד את חשיבות המורה במרכז הדיון הציבורי וזה כולל הפיכתו לחלק מרכזי מאנשי הרוח בחברה שיבטאו את רחשי הלב של החברה.
לכן ארגון "שגרירי רוטשילד", ייסדו "יום המורה" שהוקם "בקואליציה רחבה של ארגונים וגופים חינוכיים מובילים במדינת ישראל, לצד אנשי רוח ונבחרי ציבור, אשר ביחד ביקשו לשים את המורות והמורים במרכז השיח הציבורי ולהודות להם על מסירותם\ן הרבה ועבודתם\ן מלאת המשמעות".

דרך אתר ייחודי, שהוקם לכבוד יום המורה, מנסים ארגון שגריר רוטשילד, להשפיע דרך גיוס של המורים שבר כרגע עוסקים בהוראה.

הם הקימו את "יחידת אורנים" של ארגון שגרירי רוטשילד שכיון מונה כ-30 שגרירים, סטודנטים לחינוך והוראה בתחומים השונים, כשכול פעילות היחידה מוכוונת חינוך.

עם סיום התואר יעסקו השגרירים בהוראה, בין אם כמורים בבתי הספר, מחנכים במערכת החינוך הבלתי פורמלית או בתפקידים משמעותיים נוספים.

אחד המיזמים הראשונים של "יחידת אורנים", היא פרויקט השדרה" שהוא מיזם אשר הוקם במטרה לסלילת שביל, "בטיחותי ומואר, אשר יחבר בין המכללה האקדמית ספיר והעיר שדרות."

שגרירי רוטשילד הם סטודנטים ישראלים, הלומדים במגוון מקצועות ותחומי לימוד באקדמיה, הם מגיעים בעיקר מהפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל שהארגון רואה בהם מרכיב חשוב לתהליך שיהפוך את הארגון לרשת חברתית שתשלוט בראשיות המוניציפאליות בפריפריה ויהוו את המנהיגות החברתית והעסקית באזורים אלו.
לצורך כך, הארגון מלווה את השגרירים לאורך כל שנות לימודיהם לתואר הראשון, עם אפשרות להמשך פעילות גם בתואר השני והשלישי, וממשיך ללוות אותם גם כבוגרי אקדמיה.

מודל פיתוח המנהיגות של ארגון שגרירי רוטשילד מהווה את ליבת תהליך ההכשרה של השגרירים.
הוא פותח על בסיס למידה ומיפוי מעמיקים, שכללו איתור צרכים וניתוח האפשרויות של קרן רוטשילד להשפיע בתחום החינוך, ההשכלה הגבוהה ופיתוח המנהיגות.
המודל כולל הכשרה מקיפה בכל ההיבטים הדרושים לשגריר על מנת לממש את הפוטנציאל הגלום בו ולהגיע לעמדות השפעה בחברה הישראלית, וזאת דרך שני צירים מרכזיים:

1. ציר מצוינות אישית – מאפשר להביא לידי מיצוי הפוטנציאל האישי של השגריר ולהכניס אותו לעמדות השפעה בחברה.

2. ציר מצוינות חברתית – מאפשר לצרף את השגריר לחלק מהמחאה החברתית של חבורת רוטשילד וזאת יעשה בעזרת רכישת כלים וניסיון מעשי ביזמות חברתית והשפעה חברתית.

תהליך ההכשרה הוא טובעני ודורש מהסטודנטים שזכו במלגת הלימודים, נוסף על לימודיהם הסדירים:

"ארבע שעות שבועיות של מפגש קבוצתי (בין הנושאים שמועברים במפגשים הקבוצתיים: תהליך פיתוח אישי ומקצועי, הגברת ידע ומודעות חברתית, הכשרה לביצוע מיפוי יישובי והקמת מיזמים חברתיים, גיבוש ובניית קבוצה ועוד).
ארבע שעות שבועיות של פעילות ומעורבות בקהילה (ביצוע של תהליך למידה משותף - תל"ם - במרחב יישובי או ארגוני, ייזום וניהול פרויקטים, גיוס שותפים ומשאבים, רתימת קהלי יעד ועוד).
שעתיים שבועיות של עבודת בית אישית או בחוליות עבודה.
פגישת ליווי והנחיה אישית אחת לחודש עם מנהל או רכז היחידה.
עד שש שעות שבועיות של התמחות מקצועית בשנה ב' או ג' ללימודים האקדמאים, על פי קריטריונים אותם תקבע הקרן.
השתתפות בשלושה סמינרים ארציים לאורך השנה.
השתתפות בכנס אקדמי מחוזי אחת לשנה."

השתתפות בתכנית זו היא תנאי לקבלת המלגה ומזכה את המשתתף, בשני נקודות אקדמאיות.

לצד מסלול הכשרה שצוין, "השגרירים" עוסקים בפעילויות נוספות, הכוללות בין היתר כניסה לתהליך מנטורינג, סדנאות ארציות, השתתפות בכנסים וימי עיון חיצוניים, שילוב בעבודת מטה הארגון וכניסה לתפקיד רכז בארגון.
דוגמאות לפעילויות אלו ניתן לקרוא בבלוג של שגריר רוטשילד: לינק

ארגון שגרירי רוטשילד כבר החל לשתף פעולה עם עשרות ארגונים ברחבי הארץ בתחומים שונים: חינוך ביישובי הפריפריה, הקמת מיזמים חברתיים, ייזום כנסים אקדמיים, פיתוח השגרירים ועוד.

בין הארגונים הנמצאים ברשת השותפויות שלהם ניתן למצוא ייצוג לכל מגזרי המשק - המגזר הציבורי, הפרט והממלכתי (בבעלות הממשלה).בין השותפים למיזם "שגרירי רוטשילד", נמצאים: מוסדות אקדמיה, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, נציבות שירות המדינה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קרן קמ"ח, קרן ידידות טורנטו, בית חולים הדסה עין כרם, קרן הון סיכון JVP, חברת פארטו, חברת כי"ל, מגבית קנדה, המרכז הלאומי להשתלות איברים (אדי), איגוד סיסטיק פיברוזיס ישראל, מד"א, המכינה ביפו, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, ארגון הג'וינט, המרכז הרפואי ביקור חולים, כנס ישראל-שדרות לחברה ועוד.....

הסטודנטים שיסיימו את לימודיהם האקדמיים, יתקדמו לתארים גבוהים וישתלבו בעמדות השפעה בחברה הישראלית, ובד בבד יפעלו לשינוי חברתי בפריפריה, בהתאם לאג'נדה של חבורת רוטשילד.

גם המגזר הערבי שמהווה כ-20% מאוכלוסיית ישראל ועד היום הפגין פסיביות לתהליכים בחברה הישראלית, שולב בפרויקט "שגרירי רוטשילד"
כ20% משגריר רוטשילד, הם מהמגזר הערבי.

ארגון בוגרי שגרירי רוטשילד, אינו מזניח את בוגרי המסלול וממשיך לראות בהם את הבסיס לרשת החברתית שהוא בונה.
הבוגרים מהווים פלטפורמה למיזמים חברתיים/ עסקיים ודואג לסייע לו לאתר הזדמנויות תעסוקתיות וזאת ע"י תמיכה מקצועית ואישית.

ארגון הבוגרים מטפח קשרים חברתיים, מקצועיים ועסקיים בין חבריו לבין חברות במשק וארגונים בחברה האזרחית. זאת, בין היתר על ידי קידום מפגשי נטוורקינג, הנערכים חמש פעמים בשנה.הארגון, מציע לבוגריו מלגות כרכזים ומנהלים בארגון ומעניק להם מלגות תמיכה לתחילת דרכם המקצועית. הארגון מאפשר לבוגריו להמשיך לקחת חלק פעיל בפעילות החברתית השוטפת שלו.

הארגון מפעיל מאגר מידע ענק הכולל פרטיהם של אלפי אנשים שהיו קשורי בעבר ובהווה לפעילות הארגון (בוגרים, סטודנטים, גורמים מהמגזר העסקי והציבורי וארגונים חברתיים), שבו מוצגים הצעות עבודה, עדכונים שוטפים על פעילויות הארגון, אירועים ציבוריים שהוא מקיים וניתנת לחבריו האפשרות לתקשר ישירות זה עם זה.


לבסוף, הארגון עורך את פרויקט ה – Meet Up, במסגרתו נפגשים הבוגרים עם אנשי מקצוע מובילים בתחומים כגון, תעשייה, טכנולוגיה, משפטים, על מנת לקבל מהם טיפים בנושא קריירה וללמוד מניסיונם.
בוגרים ראשונים מספרים:

ב7 לחודש נובמבר, התכנס כמדי שנה, בשנים האחרונות, כנס קיסריה ע"ש אלי הורביץ.
קרן רוטשילד בשיתוף עם ארגון הקרן החדשה, ייסדה את כנס אלי הורביץ לכלכלה שנוהל בידי ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וכיום פעיל בעמותת שתי"ל.

כנס אלי הורביץ, על שמו של יו"ר חברת טבע , שהוא המשכו של כנס קיסריה, שנוהג להתכנס מדי שנה מאז 1992.

אם בעבר מטרת הכנס היה להתוות וליצור מצע כלכלי שיהיה בבסיס המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל,
הפעם הוא עסק בנושאים אחרים שקשורים לשיתוף הפעולה בין שתי"ל לקרן רוטשילד קיסריה ובהם עוסק המיזם המשותף להם "פרויקט שגרירי רוטשילד".
הכנס עסק בתחום ההפרטה והרגולציה הממשלתית בשוק הפרטי ובמערכת החינוך.

מקבץ מייצג של נושאים שדנו בו, היו: רגולציה על הבריאות, הפרטה במערכת הבריאות, הפיקוח על הסטארטפים בתחום ההיטק, ההתאגדויות השונות, כמו התאגדות התעשיינים, בתי הספר לפיקוח והדרכה, על היחסים בין הרשויות לשלטו המרכזי בתחום הבריאות, פערים בחינוך, פיתוח שירות ציבורי, שינוי בתפיסת שירות המדינה, יחסי עבודה בשירות הציבורי ועוד נושאים בסגנון הזה...

כול המשותף לנושאים אלו: מציאת דרכים חדשות להשתלטות על הרגולציה ופיקוח על השוק הפרטי שבמטרת הקרנות להשתלט עליו, על מנת להבטיח את שמירת כוחה של קרן רוטשילד ומימוש מטרותיה של קרן שתיל, שהשלימה בימים אלו השתלטות על הרשות המחוקקת , הרשות השופטת, האקדמיה ועתה פונה לנסות להשתלט על השוק הפרטי שיסייע לקרן קיסריה לממש את מטרתה לנהל את נכסיה ללא פיקוח מצד הממשלה.

תרשים זה מבהיר בבהירות את נושאי הדיון בכנס קיסריה

אפשר למנות את הישגי ארגון שגרירי רוטשילד בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות והם, הכנסת חברת ארגון שגרירי רוטשילד, סתיו שפיר, בת 28 לכנסת, כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה, זה הצריך השקעה מטעם חברת הכנסת סכום לא מבוטל של 200 אלף ₪ במהלך הפריימריז לרשימת חברי מפלגת העבודה לכנסת.
סכום שככול הנראה אין ברשותה של סתיו שפיר.

גם לציפי לבני סייעו שגרירי רוטשילד במהלך קמפיין הבחירות של מפלגת התנועה.
אחד משגרירי רוטשילד, בשם ברק הדריאן- היה חבר בצוות שסייע למפלגת "התנועה", במהלך הבחירות האחרונות.

ציפי לבני, שרת המשפטים שהיא גם יו"ר מפלגת התנועה, מפלגה שנוסדה ע"י הקרן החדשה, לא נשארה חייבת וחוקקה חוקים ברוח "פרויקט שגרירי רוטשילד", כמו "חוק הנגישות מוגבלים לאתרי אינטרנט".
חוק שכול תכליתה, הוא לייסד רגולציה על אתרי אינטרנט.
עוד שלב בהתאם למדיניות שנגזרת ממטרות הארגון- בדרך לשליטה של הקרן החדשה על התוכן הנכתב באינטרנט.

נתנאל טוויטו, בוגר היחידה במרכז הבינתחומי הרצליה של ארגון שגרירי רוטשילד, נכנס בראש רשימת "בית בנצרת עלית", למועצת עריית נצרת ונבחר להיות סגן ראש עירית נצרת עלית.

ההישגים שארגון שגרירי רוטשילד מודד עצמו הם לפי המטרות שהציבה לעצמה קרן רוטשילד קיסריה- היכולת של בוגרי מסלול שגרירי רוטשילד, להיבחר לכנסת ולרשויות ולהתברג לתוך משרות מפתח לצורך השפעה על החברה.

ארגון שגרירי רוטשילד מונה כיום 400 שגרירים בפריסה ארצית, הלומדים ב-11 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ: המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית להנדסאים אורט בראודה בכרמיאל, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, אוניברסיטת חיפה, המרכז הבינתחומי הרצליה, בי"ס הגבוה להנדסה ולעיצוב שנקר, המכללה האקדמית תל-אביב יפו, האוניברסיטה העברית בירושלים, המכללה האקדמית ספיר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המכללה להנדסה סמי שמעון.

סיכום 3 שנות פעילות של שגרירי רוטשילד

מיזמים נוספים של שתי"ל בשיתוף עם קרן רוטשילד, כפי שמופיעים באתר של קרן רוטשילד שמוקדש לפרויקטים הנבחרים שבוצעו ע"י קרן רוטשילד, ובו מוזכרים פרויקטים שונים בנושא חינוך וקידום האקדמיה בארץ כמו: הקמת בנק גני ישראל לקידום החקלאות, אוניברסיטה לכול, טיפוח של מוסיקאים מחוננים ועוד...

לצד זה, מוזכרים פרסומים בהקשר לקרן רוטשילד, שקשורים לקידום פרויקטים בר קיימא לשמירה על הטבע והסביבה לפי אג'נדה 21, מובא סיכום תמציתי של דו"ח ועדת טרכטנברג ויוזמות חברתיות שקשורות לארגון שגרירי רוטשילד.

מחאת רוטשילד- קיץ 2021, כבר לא תדמה לקודמיה...

חוק המספרים הגדולים, מבטיח שזוהי רק תחילתה של מהפכה חברתית..
אין ספק המחאה החברתית של שנת 2021, נפתחה, אל תופתעו לרגע, זכרו היכן קראתם זאת לראשונה...
הבלוג של שגרירי רוטשילד:  לינק.

.