בספר "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל, שיצא לאור בשנת 1896, הרצל הציע דגל בעל מסר אוניברסלי - רקע לבן המסמל טוהר, ועליו שבעה כוכבי זהב שיסמלו את שבע שעות העבודה היומיות במדינה היעודה.
האקדמיה בארץ, מבוקרת ע"י המועצה להשכלה גבוהה ונשלטת על ידיה.
המרכז הבינתחומי בהרצליה, אינו מפוקחת ע"י המועצה להשכלה גבוהה.
הסמל של המרכז הבינתחומי, הוא שבעת הכוכבים שהרצל הציע
"אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה." – מדינת היהודים
פרופסור אוריאל רייכמן, דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הודיע בשנת 1994, כי הוא הולך להקים, את המרכז אוניברסיטאי הראשון בישראל, שיהיה פרטי ועצמאי, ללא מימון ממשלתי, עם רמה אקדמית גבוהה.
המרכז הבינתחומי בהרצליה, אינו מפוקחת ע"י המועצה להשכלה גבוהה.
פרופסור אוריאל רייכמן ראה בהקמת המרכז הבינתחומי בהרצליה, דרך להשפיע על החברה הישראלית ולשנותה בהתאם לחזונו של הרצל, כפי שהוא רואה אותה והוא אכן עושה כך...
אוריאל רייכמן הקים את המרכז הבינתחומי, לפי המודל העסקי של Trivergance, שהיא חברה בבעלותו של לואל קראף, אחד השותפים של אוריאל רייכמן, להקמת המרכז הבינתחומי בהרצלייה.
המודל שלו מתבסס להביא שלושה כוחות הון יחד:
הון אנושי.
הון אינטלקטואלי.
הון פיננסי.
על פי המודל העסקי של המרכז הבינתחומי, הם ממנפים את הטובים ביותר בצורות של הון שמגייס המרכז מתורמים בנפרד, או בשילוב רשת חברתית של המרכז הבינתחומי, כדי "להחדיר מיזמים של הסטודנטים לשוק הפרטי.
מימון האוניברסיטה, הוא מקרנות פרטיות, כמו קרן רוטשילד, קרן סם ויזל, מתורמים כמו קרין ולואל קרף, אייל עופר, לאוניד נבזלין, רקאנטי, רונלד לאודר ואחרים...
החשיבות של המרכז הבינתחומי, היא מעצם העובדה, שהיא מהווה את בסיס כוחה של שרת המשפטים, ציפי לבני.
אוריאל רייכמן, משתמש בבוגרי המכללה, כרשת חברתית אחת גדולה שמגויסת לטובת השרה לבני בראש ובראשונה ולמפלגתה, מפלגת "התנועה".
הרשת החברתית של המרכז הבינתחומי, היא רשת גדולה, שמורכבת מכמה רשתות שבנה המרכז הבינתחומי סביבו:
מבוגרי המסלול לממשל ודיפלומטיה, חברי "אחוות ארגוב", שהם חברי המשלחת הישראלית לאו"ם ומרשת חברתית של אנשי עסקים שיכולים לכאורה להעביר כספים ולממן את פעילותה של ציפי לבני דרך הזרמת כספים למרכז הבינתחומי .
רשת פעילים של "שגרירי רוטשילד", בוגרי "יוזמת זל".
המרכז הבינתחומי, מקדם את תוכנית "זל ליזמות" ואת תוכנית "שגרירי רוטשילד, במסגרת מסלול לימודי "קיימות", שהיא ניסיון להחדרת האג'נדה הסוציאליסטית בדלת האחורית.
שכן לימודי "קיימות" מכוונות כנגד המדינות המתפתחות בעולם המערבי, שהם המזהמות יותר ומן הסתם, בעלי כלכלות קפיטליסטיות:
תכנית "זל ליזמות", התפתחה לכדי חממה ליזמות ומספקת לתלמידים הזדמנות ליישם יוזמות מתקדמות ומחקרים למיזמים עסקיים בעולם אמיתי.
עד כה, יותר מ 30 החברות כבר הוקמו, כתוצאה מהתכנית ליזמות.
ל"תוכנית זל", תהליך יישום של שישה חודשים, עם סלקציה מחמירה שמצמצמת את מספר המועמדים הסופיים.
מלבד דרישות למספר מינימאלי שלתלמידים בכיתה, התלמידים מחויבים להיות בעלי פעילות יזמית קודמת או עסקית ששרדו, בעלי ניסיון ולעתים קרובות ניסיון מנהיגותי , כמו גם הפגינו מוסר עבודה גבוהה.
לאחר סינון ראשוני על ידי וועדה, רק על 100 מועמדים רציניים יעברו אותו לסיבוב הראיון הבא, שבו הם יבלו עם חברי סגל ושני בוגרים.
משם, 36 מועמדים סופיים יבחרו להשתתף בתכנית לימודי קיץ, שמתוכם רק 20 מהם יבחרו לתוכנית זל ליזמות המלאה.
בין המגייסים, לתוכנית, ישנם בוגרי התוכנית, ששותפים לגיוס הסטודנטים, בתהליך היישום, ניהול אורח הרצאות, ומשמש כחונכים.
המכון מעניק את חסותו לכנס הרצליה שמתכנס מדי שנה ודן בכול הנושאים שהמרכז הבינתחומי עוסק בהם.
מכלכלה ועד מדיניות חוץ, אסטרטגיה ועוד...
להאזנה לכנס הרצליה ה-13: לינק
המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור (ICT), מתואר כארגון ללא כוונת רווח הממוקם במרכז הבינתחומי (IDC).
בראש המכון עומד בועז גנור, שהוא סגן הדיקן של בית הספר לאודר לממשל ודיפלומטיה במרכז הבינתחומי.
הוא גם המייסד והמנכ"ל של המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור.
מרכז "נבזלין" ליהדות, שממומן מכספי לאוניד נבזלין.
נבזלין הקים קרן בשותפות עם קרן היסוד - מגבית המאוחדת לישראל, אשר תומך בפרויקטים בלימודי יהדות וחינוך, יחסי ישראל והתפוצות ועם יהודי
מטרתו של "מרכז נבזלין" היא להגדיר את ה"עמיות", על פי הצהרתו: "לטפח את זהות משותפת בין התלמידים ולחזק את תחושת השייכות לעם היהודי שלהם והכרתם של גלובליים "אנחנו", תוך שמירה על הערכים שלהם כפרטים ."
המרכז, מקדם מושג חדש שנקרא "עמיות" .
לדעת אנשי המרכז, העם היהודי זקוק נואש כדי להגדיר מחדש את משמעותו ותפקידיו, במיוחד לאור השינויים הדרמטיים שחווה במאתיים השנים האחרונות, ואת הקמתה שלישות יהודית ריבונית.
כיום ישנם 1400 סטודנטים מ86 מדינות שונות הלומדים במרכז הבינתחומי.
25% מכלל הסטודנטים הם מחו"ל ומחצית מכלל הסטודנטים, הם יהודים.
הסטודנטים היהודים, שמגיעים מחו"ל, נוטים יותר לקבל תפקידי מנהיגות, בקהילות היהודיות בחו"ל ולהישאר בקשר עם ישראל.
כדי לקדם מטרה זו, הקימו במרכז הבינתחומי את בית הספר הבינלאומי ע"ש רקאנטי.
הראשון בארץ שהוקם עם תוכנית לימודים, מלאה באנגלית לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים.
המרכז ליחסים בינלאומיים, שבראשו עומד ג'ונתן דיוויס, השתלטו על ההסברה הרשמית של ממשלת ישראל, ברשתות החברתיות בחו"ל .
כלי זה של מערך הסברה, מקנה כוח לשרת המשפטים, ציפי לבני בשיתוף פעולה, עוקף משרד חוץ, עם מערך הסברה זה.
דייויס משמש כקצין מילואים בתדרוך העיתונאים הזרים משרד דובר צה"ל.
הוא אחראי על ליווי אחמי"ם מחו"ל ומרצה על המצב במזרח התיכון.
במהלך מלחמת לבנון השנייה, רב סרן יונתן דייויס תדרך מאות עיתונאים זרים והופיע ברשתות רבות מטעם דובר צה"ל.
במהלך מבצע עופרת יצוק, בעזה מדצמבר 2008 ועד ינואר 2009, דיוויס עבד עם StandWithUs
עיתון הטיימס טען במרס 2009, כי StandWithUs הוקם על ידי משרד החוץ הישראלי.
הסטודנטים במסלול הלימודי של המחלקה ליחסי חוץ, עורכים סיור באיחוד האירופאי ובארה"ב.
במסגרת הסיור באירופה, הסטודנטים נפגשים עם נציגי הקהילה היהודית בבלגיה, בהמשך הם עורכים סיור מהיר בבריסל , בפרלמנט האירופאי, במועצה האירופאית ובביתו של שגריר ארה"ב בבלגיה.
לאחר מכן המשלחת של הסטודנטים, טסה לניו-יורק, שם הם נפגשים עם השותפים של תאגיד הבנקים גולדמן זקס ובינהם, עם ברט סטיבנס, עורך טור וסגן העורך של הוול-סטריט ג'ורנל, משם הם ממשיכים לפגישה באו"ם עם נציגי המשלחת הישראלית לאו"ם שכולם ככולם, בוגרי המסלול ליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי בהרצלייה.
מפתיע, אבל כול הבוגרים של מסלול זה, מצורפים לרשת חברתית שמכונה בשם "אחוות ארגוב", למען הספק, רק חברי אחוות ארגוב, מתמנים לנציגי מדינת ישראל, למשלחת באו"ם.
ציפי לבני בפגישה עם הקוורטט בבניין האו"ם
עכשיו ברור למה ציפי לבני אוהבת במיוחד לערוך את ישיבות המשא ומתן מול הרשות הפלסטינאית בבנין האו"ם...
אוריאל רייכמן
אוריאל רייכמן הקים את המרכז הבינתחומי, לפי המודל העסקי של Trivergance, שהיא חברה בבעלותו של לואל קראף, אחד השותפים של אוריאל רייכמן, להקמת המרכז הבינתחומי בהרצלייה.
המודל שלו מתבסס להביא שלושה כוחות הון יחד:
הון אנושי.
הון אינטלקטואלי.
הון פיננסי.
לואל קראף ואשתו
על פי המודל העסקי של המרכז הבינתחומי, הם ממנפים את הטובים ביותר בצורות של הון שמגייס המרכז מתורמים בנפרד, או בשילוב רשת חברתית של המרכז הבינתחומי, כדי "להחדיר מיזמים של הסטודנטים לשוק הפרטי.
מימון האוניברסיטה, הוא מקרנות פרטיות, כמו קרן רוטשילד, קרן סם ויזל, מתורמים כמו קרין ולואל קרף, אייל עופר, לאוניד נבזלין, רקאנטי, רונלד לאודר ואחרים...
החשיבות של המרכז הבינתחומי, היא מעצם העובדה, שהיא מהווה את בסיס כוחה של שרת המשפטים, ציפי לבני.
אוריאל רייכמן, משתמש בבוגרי המכללה, כרשת חברתית אחת גדולה שמגויסת לטובת השרה לבני בראש ובראשונה ולמפלגתה, מפלגת "התנועה".
הרשת החברתית של המרכז הבינתחומי, היא רשת גדולה, שמורכבת מכמה רשתות שבנה המרכז הבינתחומי סביבו:
מבוגרי המסלול לממשל ודיפלומטיה, חברי "אחוות ארגוב", שהם חברי המשלחת הישראלית לאו"ם ומרשת חברתית של אנשי עסקים שיכולים לכאורה להעביר כספים ולממן את פעילותה של ציפי לבני דרך הזרמת כספים למרכז הבינתחומי .
רשת פעילים של "שגרירי רוטשילד", בוגרי "יוזמת זל".
המרכז הבינתחומי, מקדם את תוכנית "זל ליזמות" ואת תוכנית "שגרירי רוטשילד, במסגרת מסלול לימודי "קיימות", שהיא ניסיון להחדרת האג'נדה הסוציאליסטית בדלת האחורית.
שכן לימודי "קיימות" מכוונות כנגד המדינות המתפתחות בעולם המערבי, שהם המזהמות יותר ומן הסתם, בעלי כלכלות קפיטליסטיות:
תכנית "זל ליזמות", התפתחה לכדי חממה ליזמות ומספקת לתלמידים הזדמנות ליישם יוזמות מתקדמות ומחקרים למיזמים עסקיים בעולם אמיתי.
עד כה, יותר מ 30 החברות כבר הוקמו, כתוצאה מהתכנית ליזמות.
ל"תוכנית זל", תהליך יישום של שישה חודשים, עם סלקציה מחמירה שמצמצמת את מספר המועמדים הסופיים.
סם זל
מלבד דרישות למספר מינימאלי שלתלמידים בכיתה, התלמידים מחויבים להיות בעלי פעילות יזמית קודמת או עסקית ששרדו, בעלי ניסיון ולעתים קרובות ניסיון מנהיגותי , כמו גם הפגינו מוסר עבודה גבוהה.
לאחר סינון ראשוני על ידי וועדה, רק על 100 מועמדים רציניים יעברו אותו לסיבוב הראיון הבא, שבו הם יבלו עם חברי סגל ושני בוגרים.
משם, 36 מועמדים סופיים יבחרו להשתתף בתכנית לימודי קיץ, שמתוכם רק 20 מהם יבחרו לתוכנית זל ליזמות המלאה.
בין המגייסים, לתוכנית, ישנם בוגרי התוכנית, ששותפים לגיוס הסטודנטים, בתהליך היישום, ניהול אורח הרצאות, ומשמש כחונכים.
יתר על כן, תלמידים לומדים את הערך הגבוה של העבודה מקרב בוגרי התכנית.
20 בוגרי המסלול נפגשים פעם בחודשיים עם אחד משלהם ושתי יוזמות, שהם רוצים להשיק או שהם כבר עובדים עליו, יוצגו כנושא לדיון.
נאמן למשימה של המרכז הבינתחומי לטיפוח חברתי, הוא שילב בין "יוזמת זל", שהוא יוזמה לשוק הפרטי לבין "יוזמת שגרירי רוטשילד", שהיא יוזמה חברתית, לשוק הציבורי, שממומנת ע"י קרן רוטשילד ומתופעלת ע"י הקרן החדשה.
יוזמת "שגרירי רוטשילד", מקנה למשתתפיה, מימון לימודים ומחייה בסכום של כ-30 אלף ₪ בשנה בתמורה להשתתפות במיזמים חברתיים..
שני היוזמות: "יוזמת זל" ויוזמת "שגרירי רוטשילד", משתתפים בפרויקטים חברתיים: מקטיף פירות לביקור ניצולי שואה קשישים לנהל- סדנאות.
רשת חברתית נוספת, היא של בית הספר לפסיכולוגיה, שמלמד קורסים בפסיכולוגיה חברתית בהתמחויות של קבלת החלטות, יחסים בין-אישיים וקונפליקט ופיוס בין קבוצות.
המשימה של רשת פסיכולוגיה החברתית היא לקדם את השלום, צדק חברתי, וחיים ברי קיימא באמצעות חינוך ציבורי, מחקר וקידום של פסיכולוגיה.
הלימודים מתבססים על רשת פסיכולוגיה חברתית (SPN) שהוא ארגון חינוכי עם מעל 9,500 חברים ברחבי העולם.
הרשת נוסדה על ידי סקוט פלוס בשנת 1996, הרשת צמחה בשלוש השנים הראשונות שלה כדי לכלול יותר מ 3,500 קישורים לחיפוש ושלושה אתרי שותפים שביניהם: האגודה לפסיכולוגיה הניסויית חברתית, החברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית...
רשת פסיכולוגיה חברתית (SPN) נתמכת על ידי יותר מ 9,500 בני אדם ומספר מדעי, חינוכיים ופילנתרופיים ארגונים.
ביניהם, הקרן הלאומית למדע (NSF) היא הסוכנות פדראלית עצמאית שנוצרה על ידי קונגרס בשנת 1950 .
כפי שזה נראה, הרשת הזאת, מגיע עד לממשל האמריקני...
ישנם המון קרנות זרות שחודרות לארץ ומנסות להשפיע דרך המרכז הבינתחומי בהרצליה, שאינו מפוקח וכך בשם "האקדמיה", הוא מנסה להחדיר אג'נדות חדשות למדינת ישראל, כגון הגדרה מחדש של מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי והפיכתו ל"מדינת כול אזרחיה", בעזרת קרן ליהדות שהקים "מרכז נבלזין", או ע"י החדרת האג'נדה של הקרן החדשה דרך בית הספר לממשל ודמוקרטיה וחינוך לתרבות בת קימה, בעזרת בית הספר ל"קיימות".
המרכז הבינתחומי, מייצר בוגרים, על פי האג'נדה שמותאמת לאג'נדה של הקרן החדשה כמו בית הספר למשפט, שמאפשר לשרת המשפטים לקבל נציגות משפטית ולהשפיע על דור הפרקליטים העתידי של מדינת ישראל ובהמשך על הרכב השופטים בבתי המשפט..
המרכז הבינתחומי הקים כמה מכוני מחקר שיכולים לסייע למפלגתה של ציפי לבני .
המכון למחקר אסטרטגיה ופסיכולוגיה פוליטית, שבראשו עומד פרופ 'אלכס מינץ, דיקן בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה , שמונה לראש מכון למדיניות ואסטרטגית ויו"ר כנסי הרצליה.
20 בוגרי המסלול נפגשים פעם בחודשיים עם אחד משלהם ושתי יוזמות, שהם רוצים להשיק או שהם כבר עובדים עליו, יוצגו כנושא לדיון.
נאמן למשימה של המרכז הבינתחומי לטיפוח חברתי, הוא שילב בין "יוזמת זל", שהוא יוזמה לשוק הפרטי לבין "יוזמת שגרירי רוטשילד", שהיא יוזמה חברתית, לשוק הציבורי, שממומנת ע"י קרן רוטשילד ומתופעלת ע"י הקרן החדשה.
יוזמת "שגרירי רוטשילד", מקנה למשתתפיה, מימון לימודים ומחייה בסכום של כ-30 אלף ₪ בשנה בתמורה להשתתפות במיזמים חברתיים..
שני היוזמות: "יוזמת זל" ויוזמת "שגרירי רוטשילד", משתתפים בפרויקטים חברתיים: מקטיף פירות לביקור ניצולי שואה קשישים לנהל- סדנאות.
רשת חברתית נוספת, היא של בית הספר לפסיכולוגיה, שמלמד קורסים בפסיכולוגיה חברתית בהתמחויות של קבלת החלטות, יחסים בין-אישיים וקונפליקט ופיוס בין קבוצות.
המשימה של רשת פסיכולוגיה החברתית היא לקדם את השלום, צדק חברתי, וחיים ברי קיימא באמצעות חינוך ציבורי, מחקר וקידום של פסיכולוגיה.
הלימודים מתבססים על רשת פסיכולוגיה חברתית (SPN) שהוא ארגון חינוכי עם מעל 9,500 חברים ברחבי העולם.
הרשת נוסדה על ידי סקוט פלוס בשנת 1996, הרשת צמחה בשלוש השנים הראשונות שלה כדי לכלול יותר מ 3,500 קישורים לחיפוש ושלושה אתרי שותפים שביניהם: האגודה לפסיכולוגיה הניסויית חברתית, החברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית...
סקוט פלוס
רשת פסיכולוגיה חברתית (SPN) נתמכת על ידי יותר מ 9,500 בני אדם ומספר מדעי, חינוכיים ופילנתרופיים ארגונים.
ביניהם, הקרן הלאומית למדע (NSF) היא הסוכנות פדראלית עצמאית שנוצרה על ידי קונגרס בשנת 1950 .
כפי שזה נראה, הרשת הזאת, מגיע עד לממשל האמריקני...
ישנם המון קרנות זרות שחודרות לארץ ומנסות להשפיע דרך המרכז הבינתחומי בהרצליה, שאינו מפוקח וכך בשם "האקדמיה", הוא מנסה להחדיר אג'נדות חדשות למדינת ישראל, כגון הגדרה מחדש של מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי והפיכתו ל"מדינת כול אזרחיה", בעזרת קרן ליהדות שהקים "מרכז נבלזין", או ע"י החדרת האג'נדה של הקרן החדשה דרך בית הספר לממשל ודמוקרטיה וחינוך לתרבות בת קימה, בעזרת בית הספר ל"קיימות".
המרכז הבינתחומי, מייצר בוגרים, על פי האג'נדה שמותאמת לאג'נדה של הקרן החדשה כמו בית הספר למשפט, שמאפשר לשרת המשפטים לקבל נציגות משפטית ולהשפיע על דור הפרקליטים העתידי של מדינת ישראל ובהמשך על הרכב השופטים בבתי המשפט..
המרכז הבינתחומי הקים כמה מכוני מחקר שיכולים לסייע למפלגתה של ציפי לבני .
המכון למחקר אסטרטגיה ופסיכולוגיה פוליטית, שבראשו עומד פרופ 'אלכס מינץ, דיקן בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה , שמונה לראש מכון למדיניות ואסטרטגית ויו"ר כנסי הרצליה.
המכון מעניק את חסותו לכנס הרצליה שמתכנס מדי שנה ודן בכול הנושאים שהמרכז הבינתחומי עוסק בהם.
מכלכלה ועד מדיניות חוץ, אסטרטגיה ועוד...
להאזנה לכנס הרצליה ה-13: לינק
בועז גנור בכנס הרצליה
המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור (ICT), מתואר כארגון ללא כוונת רווח הממוקם במרכז הבינתחומי (IDC).
בראש המכון עומד בועז גנור, שהוא סגן הדיקן של בית הספר לאודר לממשל ודיפלומטיה במרכז הבינתחומי.
הוא גם המייסד והמנכ"ל של המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור.
מרכז "נבזלין" ליהדות, שממומן מכספי לאוניד נבזלין.
נבזלין הקים קרן בשותפות עם קרן היסוד - מגבית המאוחדת לישראל, אשר תומך בפרויקטים בלימודי יהדות וחינוך, יחסי ישראל והתפוצות ועם יהודי
מטרתו של "מרכז נבזלין" היא להגדיר את ה"עמיות", על פי הצהרתו: "לטפח את זהות משותפת בין התלמידים ולחזק את תחושת השייכות לעם היהודי שלהם והכרתם של גלובליים "אנחנו", תוך שמירה על הערכים שלהם כפרטים ."
לאוניד נבזלין
המרכז, מקדם מושג חדש שנקרא "עמיות" .
לדעת אנשי המרכז, העם היהודי זקוק נואש כדי להגדיר מחדש את משמעותו ותפקידיו, במיוחד לאור השינויים הדרמטיים שחווה במאתיים השנים האחרונות, ואת הקמתה שלישות יהודית ריבונית.
כיום ישנם 1400 סטודנטים מ86 מדינות שונות הלומדים במרכז הבינתחומי.
25% מכלל הסטודנטים הם מחו"ל ומחצית מכלל הסטודנטים, הם יהודים.
הסטודנטים היהודים, שמגיעים מחו"ל, נוטים יותר לקבל תפקידי מנהיגות, בקהילות היהודיות בחו"ל ולהישאר בקשר עם ישראל.
כדי לקדם מטרה זו, הקימו במרכז הבינתחומי את בית הספר הבינלאומי ע"ש רקאנטי.
הראשון בארץ שהוקם עם תוכנית לימודים, מלאה באנגלית לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים.
ג'ונתן דייויס
המרכז ליחסים בינלאומיים, שבראשו עומד ג'ונתן דיוויס, השתלטו על ההסברה הרשמית של ממשלת ישראל, ברשתות החברתיות בחו"ל .
כלי זה של מערך הסברה, מקנה כוח לשרת המשפטים, ציפי לבני בשיתוף פעולה, עוקף משרד חוץ, עם מערך הסברה זה.
דייויס משמש כקצין מילואים בתדרוך העיתונאים הזרים משרד דובר צה"ל.
הוא אחראי על ליווי אחמי"ם מחו"ל ומרצה על המצב במזרח התיכון.
במהלך מלחמת לבנון השנייה, רב סרן יונתן דייויס תדרך מאות עיתונאים זרים והופיע ברשתות רבות מטעם דובר צה"ל.
במהלך מבצע עופרת יצוק, בעזה מדצמבר 2008 ועד ינואר 2009, דיוויס עבד עם StandWithUs
עיתון הטיימס טען במרס 2009, כי StandWithUs הוקם על ידי משרד החוץ הישראלי.
הסטודנטים במסלול הלימודי של המחלקה ליחסי חוץ, עורכים סיור באיחוד האירופאי ובארה"ב.
במסגרת הסיור באירופה, הסטודנטים נפגשים עם נציגי הקהילה היהודית בבלגיה, בהמשך הם עורכים סיור מהיר בבריסל , בפרלמנט האירופאי, במועצה האירופאית ובביתו של שגריר ארה"ב בבלגיה.
לאחר מכן המשלחת של הסטודנטים, טסה לניו-יורק, שם הם נפגשים עם השותפים של תאגיד הבנקים גולדמן זקס ובינהם, עם ברט סטיבנס, עורך טור וסגן העורך של הוול-סטריט ג'ורנל, משם הם ממשיכים לפגישה באו"ם עם נציגי המשלחת הישראלית לאו"ם שכולם ככולם, בוגרי המסלול ליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי בהרצלייה.
מפתיע, אבל כול הבוגרים של מסלול זה, מצורפים לרשת חברתית שמכונה בשם "אחוות ארגוב", למען הספק, רק חברי אחוות ארגוב, מתמנים לנציגי מדינת ישראל, למשלחת באו"ם.
נשאלת השאלה האם זה נכון להעניק שליטה למוסד אקדמי שאינו מפוקח ע"י שום גורם ממשלתי לשלוט על ההסברה של מדינת ישראל בחו"ל ולהוות נציגתנו הרשמית של מדינת ישראל בחו"ל, כשברור מאליו, שהעומד בראש המרכז הבינתחומי בהרצליה, אוריאל רייכמן, מייצג את האינטרסים של הקרנות שתורמות לו את כספיהם ולא בהכרח את האינטרסים של מדינת ישראל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה