חפש בבלוג זה

יום ראשון, 23 בפברואר 2014

חרדים לחינוך הממלכתי

ב1997, משרד החינוך , תחת השר, זבולון המר ז"ל וקרן רש"י השיקו יוזמה משותפת רב שנתית - בשם "מדערום" מהמילים עברית למדע (מדע) ודרום (דרום) - לקידום חינוך מדעי והטכנולוגי באזור הדרום . המטרה העיקרית של הפרויקט היא להעלות את מספר התלמידים המקבלים תעודה בגרות איכותית וממשיכים ללימודים גבוהים.

קרן רש"י היא קרן אמריקאית שמשקיעה בארץ במערכת החינוך הישראלי באזור הדרום והצפון של הארץ.
אחד מהתורמים הגדולים של הקרן היא : מחלקת מדינה אמריקנית: MEPI - שגרירות ארה"ב בתל אביב.


הדוחות הכספיים של קרן רש"י

בשנת 2000 פונים הקרן לישראל חדשה לאריק בן חמו, יו"ר חברת COM 3 במטרה שיעמוד בראש רשת חינוך שתקדם חינוך לאזרחות ודמוקרטיה.

לאריק בן חמו יש ניסיון עם פרויקטים דומים בארה"ב: בשנת 1997, הוא מונה ע"י הנשיא קלינטון לוועדת הטכנולוגיה והמחשוב המייעצת לנשיא על תוכניות, כדי להגביר את החינוך בתחום הטכנולוגיה והתיקשורת.

אריק בן חמו נענה לאתגר שמציבים בפניו וביחד עם חברו ניר ברקת, בעלי חברת BRM capital, שמעורב בפרויקטים של הקרן החדשה בירושלים (מחשוב בתי הספר ברשת מחשבים), יורדים לעמק הסיליקון ומגייסים מבחירי הישראלים בענף ההייטק, סכום ראשוני של מיליון דולר .

אריק בן חמו.

הם מקימים ועדת היגוי לקרן ההשקעות שכוללת רשת חברתית של 100 חברים, שמושקעים בקרן ובינהם: שלמה דוברת armel ventures בני לוין מNICE , אריק בן חמו מcom3 , ינקי, מרגלית מALADIN , איציק דנציגר מ"קומברס", וניר ברקת מBRM capital (כיום ראש עיריית ירושלים), דב לאוטמן לשעבר נשיא איגוד המסחר ובעלי חברת דלתא ועוד....

אנשי עסקים אלו מושקעים בחברות ההייטק הגדולות בישראל, שהנן בדרך כלל גם ספקיות מוצרים לתעשייה הסלולארית, ובקרנות השקעות שהנן חברות לשירותי חינוך פרטיים...

הם מכנים את קרן ההשקעות שהקימו בשנת 2001, "רשת הון סיכון לישראל"  (Israel Venture Network's) IVN.
קרן זו מתופעלת ע"י הקרן לישראל חדשה.


רשימת הארגונים השותפים לרשת IVN ,  ביניהם ניתן למצוא את קרן רש"י 
שהקימה את מדערום, קרן רוטשילד ועוד..

כיצד פועלת הקרן, או מה המניעים של השותפים לקרן IVN?
דוגמה לכך, ניתן ללמוד מצ'רלס ברופמן שהיה שותף לפרויקט IVN..




תרומה של צ'רלס ברופמן לקרן לישראל חדשה


צ'רלס ברופמן, תרם כ400 אלף $ לקרן החדשה מדי שנה (מסומן במסגרת, בדו"חות הכספיים של הקרן).
כמו כן, ברופמן מקים בארץ את קרן קרב, שהיא קרן לצורך העשרת הידע לתלמידי בתי הספר הממלכתיים.
הקרן החדשה, מעניקה לקרן קרב, זיכיונות על מכרזים להענקת שעות לימוד והעשרה לתלמידי בתי הספר.
את כיתות הלימוד, מקבלת קרן קרב, במחיר נמוך, בשעות אחה"צ, בבתי הספר.

את כוח האדם הזול, לצורך הדרכה, מספקת הקרן החדשה ומי שמממן את שיעורי העשרה, הם הורי התלמידים, המועצות המקומיות ומשרד החינוך.
כך נוצר מצב, שצרלס ברופמן שתרם לקרן החדשה, זוכה לרווחים מקרן קרב והקרן לישראל חדשה, זוכה להנחיל את האג'נדה שלה לתלמידי בית הספר.
מה שמכונה WIN WIN.

ב21 לספטמבר 2003, הוקמה ע"י שרת החינוך, לימור לבנת, ועדה ציבורית שמטרתה לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי כולל, מבנית וארגונית.

הועדה ידועה בשם "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל", או בשמה היותר מוכר "ועדת דוברת" ע"ש יו"ר הועדה- שלמה דוברתאיש עסקים ישראלי, שותף כללי וממייסדי קרן הון הסיכון כרמל ונצ'רס וגם היה חבר בכיר בהנהלת "המרכז לטכנולוגיה חינוכית" (מט"ח), חברה לתועלת הציבור‏ הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל.

מט"ח מתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
מט"ח נוסדה ב-1971 בעקבות החלטת הממשלה שקידם שר הדואר, שמעון פרס, מס. 78 מיום 25 באוקטובר 1970,‏ כשותפות בין מדינת ישראל ו"יד הנדיב".

וועדת דוברת, הגישה לממשלת ישראל את המלצותיה ב-5 בינואר 2005.
ב2005, מצטרף לוועדה זו, מנהל ברשת תיכונים דתית, בפתח תקווה, בשם הרב שי פירון שמכהן כיום כשר החינוך בממשלת ישראל וחבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד.

גורמים בחינוך התורני הציוני מתחו עליו ביקורת בעקבות פעילותו בוועדה, באומרם שמסקנות הוועדה פגעו בחינוך הדתי.


תרשים זרימה של הקשרים בתוך ועדת דוברת

צוות וועדת דוברת הכילה את חברי פרויקט (IVN (Israel Venture Network, של הקרן החדשה בתוספת מומחים בנושאי חינוך מהאקדמיה, כמו דן גבתון, פרופסור נילי כהן אליהם צורפו עסקנים פוליטיים, שנועדו להעניק נופך של ייצוג למראית עין למגזרים שונים באוכלוסייה, כדי להעניק לוועדה צביון ממלכתי , כמו הרב מרדכי קרליץ והרב אברהם גיסר מעופרה.
אנשים אלו מגלים עד מהרה, כי הם מהווים בסך הכול חותמת גומי להחלטות הועדה, שנקבעו כבר מראש ע"י אנשי פורום IVN ולכן הם פורשים בהמשך ומי שנותר מאנשי וועדת דוברת, הם בעיקר חברי פורום IVN.


ועדת דוברת הושפעה מפרויקט "בית הספר הדמוקרטי", תנועת החינוך הדמוקרטי בישראל, תנועה שקיימת מאז שנות השמונים, היא תנועה שנכשלה בכול העולם פרט למדינת ישראל, בגלל קשריה הפוליטיים בארץ, שהעניקה לה כוח הישרדות.
אחד המרכזים לפיתוח החינוך הדמוקרטי ולהכשרת העוסקים בחינוך דמוקרטי הוא "המכון לחינוך דמוקרטי", שפועל בתמיכת הקרן החדשה.

ועדת דוברת הכשירה את בתי הספר לחינוך דמוקרטי והחדירה את עקרונות על פיהם פועלים בתי הספר הדמוקרטיים לתוך החינוך בבתי הספר הממלכתיים , מה שהוביל בהמשך להכרה של משרד החינוך, בבתי הספר הדמוקרטיים ותקצובם ע"י המשרד.



אחת ההחלטות הראשונות של ועדת דוברת הייתה, שכול מנהלי בתי הספר יעברו הכשרה בחברת "דוברת"...
קרן IVN ויד הנדיב, (דוברת מעורב בשניהם), יקבלו 30 מיליון ש' בשנה, מהמדינה כדי לנהל את "מכון ישראלי למנהיגות בית ספרית", ששם יוכשרו כול מנהלי בתי הספר.
כמו כן, כול תוכנית להשתלמות מנהלים באוניברסיטה תצטרך לקבל את אישור הקרנות.

נקבע בתוכנית דוברת, הענקת סמכויות משמעותיות למנהל בית הספר, לצורך קביעת מעמדו של המורה, שכוללים בין השאר, עליית בשכר המורה או פיטוריו.

הערכת המורה מבוססת גם על בסיס מבחני המיצ"ב שהועברו, בהתאם למסקנות ועדת דוברת, לניהול ראמ"ה- רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך.
בהמשך הרשות הקימה במהלך 2010, מאגר מידע, שייאסף ע"י ראמ"ה, שבו נשמרים נתוני הערכה שלהם לגבי מורים והתלמידים, בהתאם לחוק שהעביר שר החינוך, גדעון סער.
על פי התוכנית, ייאסף מידע רגיש ורב על תלמידים ועל משפחתם: הישגים בלימודים, מצב כלכלי של המשפחה, הרגלי הפנאי של התלמיד ובני ביתו, צריכת אלכוהול וסמים, חשיפה לאלימות, ואפילו מידע רפואי ופסיכולוגי, שלדעת מומחיות משרד החינוך משפיע על הישגים בלימודים.



המידע האישי והרגיש יישמר במאגר מידע למשך זמן רב – הצעת החוק אינה מגבילה את תקופת האגירה וקרוב לוודאי שהיא תימשך גם לאחר שהתלמידה או התלמיד יסיימו את חוק לימודיהם.
גם המורים לא יימלטו - הם יחויבו לספק מידע רב על עצמם, כולל מידע על עמדותיהם ודעותיהם על המערכת שבה הם עובדים.

החלטה נוספת של וועדת דוברת הייתה המלצה 2.8: "לבתי הספר תהיה עצמאות בבחירת ספקי השירותים הן בתחומים הפדגוגיים והן בתחומים המנהלים והמשקיים, בכפוף לכללי מנהל תקין."
לדוגמה: מנהל בית-ספר יקבע אלו גורמים יפעלו במסגרת יום הלימודים במתן תוכניות העשרה, סדנאות, חוגים, וכו'...
בתי הספר יוכלו ליצור מקורות הכנסה נוספים וזאת כדי שלעמותות שבבעלות חברי פורום IVN, תהיה אפשרות להגדיל את ההכנסות שלהם.


בכול זאת חברי IVN, ששמשו כיועצים לוועדת דוברת, היו צריכים להבטיח שבתי הספר יבחרו בעמותות שהקימו כמקור לתוכניות העשרה ולא יבחרו בגופים שאינם מפוקחים על ידם, לכן ועדת דוברת הציעה להקים את "המנהל לחינוך אזורי" (מח"א), שיחליף את המנהל לחינוך העירוני.
אם תרצו, הפקעה מידי משרד החינוך, את היכולת לשלוט בתכנים שהתלמידים ירכשו והעברת השליטה לארגון IVN.
המח"א הוא תאגיד שבראשם לא עומדים נציגי ציבור אלא אנשי עסקים, שימונו במכרז ל10 שנים לפחות.

המח"א פועל כתאגיד כלכלי סגור ותהיה לו שליטה מלאה על התקשרות חוזית עם שירותי חינוך פרטיים, לצורך העסקתם בהתאם לדרישות המנהלים, מורים וכו'.

המח"א הוא הגוף שמאשר כניסת חברות מסחריות ועמותות למוסדות חינוך.
לקרנות ולחברות המציעות שירותי חינוך פרטיים, קל יותר להיכנס למוסדות החינוך שבשליטת תאגיד מח"א, במקום בשליטת מנהל החינוך העירוני או משרד החינוך ויותר מכך: הקרנות החברות בפרויקט IVN, השיגו את השליטה במחא"ים ועומדים כיום בראשם.


מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה מאשר את מה שכתבתי על ניר ברקת



כול החלטות הוועדה נוהלו מתוך אינטרסים אישיים, פיננסיים.
כמו הרחבת שעות הלימוד ליום לימודים ארוך, שמין הסתם כדי שייושם, צריך גם מי שיעניק את שעות ההוראה ולשם כך יש את העמותות של חברי IVN, שישמחו להיות הפתרון לבעיה שנוצרה...
לפי הרפורמה של ועדת דוברת, משרד האוצר ממשיך לקצץ יותר ויותר בשירותי החינוך הציבוריים, דבר שיאלץ את ההורים לרכוש שירותי חינוך פרטיים מחברות IVN של הקרן החדשה לישראל, "קרן קרב", קרן סקאטא-רש"י, קרן הנדיב (קרן רוטשילד) ואחרות...

ועדת דוברת, הציעה להתמודד עם הקיצוצים באמצעות החלפת המורים בעובדי כוח אדם זולים יותר, שהוכשרו ע"י הקרנות שלהם, ובמחשבים ותכנות מחשב (דבר שמועיל לעסקי ההייטק שבבעלותם).

את המאבק-לכאורה נגד אישור המלצות ועדת דוברת לקחה על עצמה שתי"ל (=הזרוע הביצועית של הקרן לישראל חדשה), בין השאר באמצעות "פורום הארגונים למאבק באבטלה" שהקימה וריכזה (להזכיר, שבין המלצות הועדה בלטה ההמלצה לפטר אלפי מורים ולהחליף אותם בעובדי כוח אדם מטעם הקרנות).
התופעה בה הקרן לישראל חדשה, מנסה לאחוז את המקל בשני קצותיו, חזרה שוב פעם, במאבק של המתנגדים לרפורמת דוברת, מול משרד החינוך.

התוכנית "אופק חדש", שייסדה שרת החינוך יולי תמיר, בשנת 2008, מבוססת על מסקנות "דו"ח דוברת".
בראש המטה של תוכנית "אופק חדש", הוצבה מיכל כהן, מי שקודמה כעת לתפקיד, מנכ"לית משרד החינוך, תחת כהונתו הנוכחית של השר פירון.

תוכנית זו היא פרי הסכמה בין הסתדרות המורים ומשרד החינוך. 
ארגון המורים, בראשותו של מר רן ארז, מתנגד נחרצות לרפורמה זו ומשום כך היא אינה מיושמת באופן מלא בחטיבות הביניים ואינה מיושמת כלל בחטיבה העליונה.

בעקבות מחלתו של דב לאוטמן, החליט לאוטמן, חבר עמותת IVN , בשנת 2008, על הקמת קרן לאוטמן לחינוך. בנוסף, דב לאוטמן מקים בשיתוף עם הקרן החדשה את עמותת "הכול לחינוך", שמומנת ע"י קרן לאוטמן ומתופעלת ע"י אנשי הקרן החדשה.
מטרתה הייתה להוות את הלובי בתקשורת, לקידום מטרות פרויקט IVN, כשהעקרונות המנחים אותה הם בין השאר, ליווי ומעורבות פעילה בשלבים השונים של יישום התוכניות בהם היא משקיעה: יצירה של חברה אזרחית, , חברה שמשתתפת בפעילות הפרלמנטרית בארץ.
מטרה נוספת של העמותה, הייתה השפעה על מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה ופעילות מול גופי התקשורת.

במסגרת הפעילות של העמותה, הקים דב לאוטמן, בשנת 2008, בשיתוף הקרן החדשה ופרויקט IVN שלה את עמותת "הכול לחינוך", שמומן ע"י קרן לאוטמן ותופעל ע"י אנשי הקרן החדשה.


חברי העמותה "הכול לחינוך"

דב לאוטמן מונה ליו"ר עמותת "הכול לחינוך", תפקיד אותה נשא עד ליום מותו.
למנכ"ל העמותה, מונה הרב שי פירון, תפקיד אותו נשא עד למינויו למשרת שר החינוך בממשלת ישראל.
לאחר פרישתו מהעמותה, מונתה כמחליפתו, מייסדת עמותת אג'נדה של הקרן החדשה- ורד ליבנה.




בין חברי עמותת "הכול לחינוך" ניתן למצוא את  שלמה דוברת ואת פרופסור דן שכטמן.




מיד לאחר שפרופ' דן שכטמן הצהיר  בראיון שערכה עמו אילה חסון בערוץ הראשון, (יום ו', 17/1/14), כי הוא פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2011, יעמיד עצמו למועמדות על תפקיד נשיא המדינה.
מנהלי אתר "הכול לחינוך", דאגו למחוק אותו מהאתר ולהצניע את תפקידו בעמותה...

 

ניתן למצוא שם גם את שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת "אור ירוק", שהיא עמותה שהוקמה ע"י הקרן לישראל חדשה, כלובי הכי חזק בארץ של חברות הרכב והדלק, שנלחם לחיסול התחבורה הציבורית.
 כמו כן, גם מיקי נבו מקרן רש"י ששותפה לפעילויות רבות במשרד החינוך, חברה גם היא בעמותת "הכול לחינוך".


גם פרופסור נמרוד אלוני, אהוד אור וציפי מל, שלושתם אנשי חינוך שנאבקים להחדרת האג'נדה של הקרן לישראל חדשה, לתוך מערכת החינוך הממלכתית...



ניתן למצוא שם את אבי נאור, שעומד בראש עמותת "אור ירוק" ואת אלי הורביץ (לא מדובר במי שהיה יו"ר טבע האגדי, אלא באדם אחר), שעומד בראש קרן טראמפ, שבבעלות איש העסקים ג'וליס טראמפ, בעלי חיפה כימיקלים...


האינטרס של איש העסקים ג'וליס טראמפ, להשקיע במיזם IVN, נוסף על הרווח שהוא צובר מהמיזם, הוא הפעילות של עמותות הקרן לישראל חדשה, מול חיפה כימיקלים שבבעלותו.
כזכור חיפה כימיקלים, נתבעה ע"י הארגונים הירוקים של הקרן החדשה, על כך שהיא אחראית לזיהום נחל הקישון, ולגרימת מחלות חשוכי מרפא לדייגי הקישון וללוחמי שייטת 13, שצללו בנחל.
ולכן כפי שהאמרה אומרת: "If you can't beat them, join them" , ג'וליס טרמפ החליט לתרום לקרן לישראל חדשה ולתנועה הירוקה כספים..





ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק בלשכתו בירושלים
את פרס קרן טראמפ להוראה איכותית

כפי שנוכחנו לדעת, השלמונים עוזרים, במיוחד כשהתנועה הירוקה, מצליחה להיבחר לכנסת, להיכנס כחברת ממשלה ולקבל לידיה את תיק המשפטים ואיכות הסביבה....

קרן ג'וליס טראמפ, מנוהלת ע"י אלי הורביץ.
קרן זו פועלת לספק כוח עבודה זול, למערכת החינוך הממלכתית ובפרט לעמותות ששותפות לפרויקט IVN.

חברים  נוספים בעמותת הכול לחינוך הם אילן תירוש- יזם ומייסד עמותת "יובלים, שפועלת על פי מודל הרווחים של כול חברי עמותת IVN, איציק שמולי, לשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א וכיום ח"כ מטעם תנועת העבודה, שהקים מיזם חינוכי בעיר לוד (זכורה המחאה הציבורית, בעקבות התרומה שגייס מIDB, שהייתה בבעלות משפחת דנקנר)...



כמו כן ניתן למצוא עוד רבים אחרים, כמו חברי הנהלת הקרן לישראל חדשה וביניהם, אליעזר יערי, מנכ"ל לשעבר של הקרן לישראל חדשה, רחל ליאל, המנכ"לית הנוכחית של הקרן החדשה...
 דנצינגר, נשיא קונברס לשעבר ועוד רבים אחרים..
לכול חבר בעמותה יש אינטרס עסקי ופוליטי בפעילות העמותה.


גם מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, הוכנס כחבר בעמותת הכול לחינוך מסיבה זו.
מספיק לערוך חיפוש בנושאים שקרובים לפעילות של הקרן לישראל חדשה, כגון: דמוקרטיה, היסטוריה, אזרחות, דת ומדינה ולהבחין כי החומרים שהוכנסו ע"י עמותות שפועלות בשיתוף עם הקרן לישראל חדשה, כמו עמותת מט"ח, שהחומרים שהיא מכניסה לרשת האינטרנט, אותם קוראים תלמידי ביתי הספר, מקודמים ברשת האינטרנט.



אחד מהפעולות שזכורות, מתקופתו של שי פירון כמנכ"ל העמותה, היא קידום החוק: הצעת חוק "אחריות המדינה לחינוך ציבורי", שקידמה עמותת "הכל חינוך".

ההצעה הוגשה ב-2011 ולקידום החוק שכרו בעמותה את שירותי חברת גלעד לובינג.

סעיף בולט בהצעת החוק היה "מימון נוסף": "מוסד חינוך יהיה רשאי לקבל מימון נוסף לפעילותו, מלבד דמי הסל המשולמים לפי פרק זה, מתרומות, תשלומי הורים וכספי רשויות מקומיות בסכומים, תנאים ומגבלות שיקבע השר, באישור הוועדה".

הסיבה לקידום החוק, מתוך אינטרסים פיננסים, כדי להעשיר את קופות הקרנות שחברות ברשת IVN.

ולמי שעדיין לא הבין, כוונת העומדים מאחורי החוק, שבתי הספר יגייסו כספים, על מנת לממן עוד חוגי העשרה לתלמידים, ע"י תשלומים נוספים שיוזרמו לחברי עמותת IVN.
בסופו של דבר, הצעת החוק נפלה ולא עברה.

האלוף במילואים אליעזר שקדי שסייע להחדרת חבורת IVN, צורף גם הוא כחבר בעמותת "הכול לחינוך", אם פרישתו מצה"ל.



כדי לחפש את ההצלחות של הפורום "הכול לחינוך", מומלץ לחפש זאת אצל יוצאי ביתא ישראל, שם נחלו הם הצלחה לאחר שבסיוע של משרד הקליטה, הצליחו חבורת IVN, לבודד את עולי אתיופיה מהחינוך הממלכתי של שאר הישראלים ולנהל את מערך החינוך שלהם שממשיך גם לתוך גיוסם לצה"ל ואף הלאה...

עם תחילת גלי העליה של שנות ה-90, כל ילד מעולי אתיופיה (ביתא ישראל), שהסתכל בצורה שנראתה מוזרה למורה, נחשב כילד מיוחד.הפתרון שהוצע באותה תקופה, היה לשלוח אותו לחינוך המיוחד.
פרופ' אמנון רובינשטיין, שהיה שר החינוך ויותר מאוחר, חבר בעמותת IVN ובוועדת דוברת, יצר את החיבור בין הקרנות של המשקיעים בפרויקט IVN, לבין משרד הקליטה.
במקום שהישראלים, יוצאי אתיופיה, ילכו למוסדות לחינוך מיוחד, למה שהקרנות שהקימו חברי IVN, לא ירוויחו מכך?
הרי הממשלה כבר החליטה, שיוצאי בתא ישראל מוגבלים וזקוקים למסגרות מיוחדות בגלל מוגבלות כול שהיא בלימודיהם, אז מכאן ואילך המלאכה קלה.
צריך להציג להם את פרויקט IVN כפתרון לבעיה ואכן כך החל ההפרדה בין יהודי ביתא ישראל לשאר הישראלים במערכת החינוך.


לצורך כך גייסו את פרופסור ראובן פוירשטיין, חתן פרס ישראל למדעי החברה (1992) שמכון המחקר שהקים ב-1965 ונקרא החל מ-1992 בשם "מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה", מכון זה קיבל הכרה בין לאומית לאבחון קוגניטיבי של ליקויי למידה לנוער.
אז מה צריכים עוד חברי עמותת IVN, כדי שכול ילדי ביתא ישראל יובחנו כבעלי ליקויי למידה ויועברו לאחריות הקרנות שחברות בIVN ושיקימו עבורם "פרויקטים חינוכיים" להעשרה שמיוחדים עבורם?
כמובן שכדי שזה יתבצע, צריך להשתלב בניהול המכון הבינלאומי של פוירשטיין.
הם גייסו את חברי עמותת IVN ושלבו אותם כחלק מחבר הנאמנים של המכון.
כך ניתן למצוא בין חבר הנאמנים של מכון פוירשטיין, את הרב שי פירון, פרופסור רות גביזון, פרופסור אמנון רובינשטיין ..

השלב הבא, היה הקמת מסגרות מיוחדות ביוזמת מכון פיירשטיין שיהיו בבעלות חברי עמותת IVN ויקבלו מימון ממשרד הקליטה, שמינה עצמו במהלך השנים לאחראי על קהילת ביתא ישראל.
בצה"ל הוקם במהלך שנת 2010, מדור מיוחד לצורך קליטת הצעירים שנולדו בארץ והם ממוצא אתיופי, אשר מכונה בשם מדור "שילוב יוצאי אתיופיה", שי"א, שנוהל ע"י אנשי מכון פיירשטיין.
כך נולדו שלל של קורסים ומכונים שנועדו להכשיר את הצעירים ממוצא אתיופי לצה"ל ואחר כך לשילובם באזרחות וכן נשלחו גרורות גם לתוך המוסדות האקדמאים.

תמונה ערוכה שהועלתה ע"י 

כיום ישנם עמותות ותוכניות העשרה רבות, שהוקמו ע"י חברי ארגון IVN ונועד ל"סייע" ליהודי אתיופיה כמו תוכנית קדמ"א - תוכנית השכלה והכשרה לעולי אתיופיה צעירים, עמותת פידל (א- ב' באמהרית) עמותה לחינוך ושילוב חברתי של יוצאי אתיופיה בישראל , יואל - יוצאי אתיופיה למצוינות באקדמיה ועד רבים אחרים שמניבים הכנסה גבוהה לחברי ארגון IVN.

עם מינויו של שי פירון למשרת שר החינוך, הוכנסה עמותת הכול לחינוך, לתוך משרד החינוך (המועצה לרוח החינוך).
מיכל כהן שכיהנה בראש רפורמת "אופק חדש", קודמה לתפקיד, מנכ"לית משרד החינוך.

מהלך נוסף של השר הטרי, שי פירון, היה ביטול לאלתר של מבחני המיצ"ב...
מבחני המיצ"ב  שנערכו לראשונה בשנת 2002 על ידי משרד החינוך (אגף הערכה ומדידה), כהרחבה לרמה ארצית של מבחני הערכה דומים שהתבצעו קודם לכן במסגרת פרויקט "מדערום" בבתי ספר במחוז דרום , ע"י קרן רש"י.
המבחנים התבצעו בשלושה מקצועות עיקריים : מדע וטכנולוגיה, שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה ואנגלית, במחזוריות של כול ארבע שנים.

מבחני המיצ"ב יצרו תחרות בין בתי הספר והלחיצו את סגל ההוראה מה שדחף אותם לרכוש עוד ועוד שירותים מהעמותות שחברות בIVN, כדי להצליח במבחני המיצ"ב, שמשום מה תמיד הצביעו על התדרדרות מצבם של תלמידי מוסדות החינוך הממלכתיים, שהגביר עוד את הדרישה לשילוב שעות נוספות, של העשרת תלמידי בתי הספר בשעות העשרה בחינוך, שתורגם לכסף, שזרם לקופות העמותות של אנשי העסקים, החברים בעמותת IVN...

השר שי פירון שם לו למטרה, את הכנסת "לימודי הליבה", שהם ראשי תיבות של לימודי יסוד בחינוך הממלכתי, והייתה אחת מההמלצות העיקריות של ועדת דוברת, למערכת החינוך החרדית, שכוללים את המקצועות: מתמטיקה, אנגלית ואזרחות...


המושג "לימודי ליבה", נקבע בוועדת דוברת.
את המהלך, הוביל יוסף פריצקי ממפלגת שינוי, בעקבות עתירה שהגיש לבג"ץ באפריל 1999, שחייבה את שר החינוך, יצחק לוי, לקבוע "תוכנית יסוד", המפרטת את מספר שעות מקצועות החובה לכול מוסדות החינוך המוכרים והלא רשמיים, שהם ברובם הגדול חרדיים, שמתוקצבים ע"י משרד החינוך.
בעקבות העתירה, פסק בית המשפט העליון בינואר 2000, כי תקצוב המוסדות החרדיים, מותנה ביישומה של תוכנית ייסוד מחייבת..

ועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית, ב-2011, הדגישה במסקנותיה את חשיבות לימודי הליבה וביצוע מבחני המיצ"ב במגזר החרדי.
הוועדה המליצה כי המשרד יוודא שבכל בתי הספר היסודיים "ללא יוצא מן הכלל" ילמדו את מקצועות הליבה הבסיסיים - מתמטיקה, אנגלית, מדעים ומחשבים, ותלמידיהם ייבחנו במיצ"ב.
בתוכנית קיימת התייחסות שונה לסוגים שונים של מוסדות חינוך. ישנם מוסדות החינוך הרשמי, שכוללים את החינוך הממלכתי, חינוך ממלכתי-דתי וחינוך ממלכתי ערבי.

מוסדות אלה מחויבים בקיום של 100% מהתוכנית.
לעומתם המוסדות שאינם רשמיים, מוסדות ששר החינוך הכריז עליהם כמוסדות חינוך מוכר בלבד (חלק מהחינוך הערבי, מעיין החינוך התורני בראשות מפלגת ש"ס, והחינוך העצמאי בראשות אגודת ישראל), מחויבים בכ-75% מהתוכנית.

מוסדות הפטור, שפטורים מפיקוח משרד החינוך, אך חייבים באישורי משרד הבריאות והבטיחות, מחויבים ב- 55% מהתוכנית.
מוסדות אלה נחשבים כמי שעומדים בחוק חינוך חובה, אך אינם תחת פיקוח משרד החינוך.
מלבד התחייבות המוסדות ללמד לפי הגדרות האחוזים, הם מקבלים בהתאם מימון ממשרד החינוך. הגדרות המימון מאפשרות למשרד החינוך לפקח על מוסדותיו, ולהעניק תמיכה למוסדות שעומדים בדרישות המשרד.

וכך בסיוע של שי פירון מחד והקרן החדשה בשטח מאידך, בלחץ הסיוע הכספי, מנסה הקרן החדשה, שנתמכת ע"י נוצרים בפטיסטים ורבנים רפורמים, לחדור לתוך החינוך החרדי, בעזרת לימודי הליבה, כיוון שאת ההכשרה יבצעו פעילי הקרן דרך הקרנות החברות בIVN, כמו קרן טראמפ.

כדי ללחוץ עוד על הציבור החרדי, לשם הכנסת לימודי הליבה לחינוך החרדי, לא הסתפקה הקרן החדשה בגזרות שהנחית שי פירון, אלא הפעילה את העמותות שפועלות במסגרות החרדיות, כגון ארגון "כוח לעובד", שמאגד את עובדי רשת החינוך החרדית "לב החינוך", שהשביתו את הלימודים, בגלל קשיים כלכליים, כתוצאה מקיצוץ בסיוע של משרד החינוך, למגזר החרדי.

"אנו שרויים בחוסר וודאות מוחלט": אומרת נ' מועד העובדים "לא קיבלנו משכורת שלושה חודשים השנה, והנה אנחנו בפתחו של חודש חדש ולא זו בלבד, שאיננו יודעים האם נקבל את המשכורת הבאה, הרי משרד החינוך, אשר אמור לפקח ולתקצב את המוסדות, מדבר עם ההנהלה ועם ההורים אך מדיר אותנו מהשיחות. האם סביר שגם נעבוד בחינם וגם ניתפש כמוקצים על ידי המדינה?"

אפשר להתווכח עם מקצוע מתמטיקה יסייע לקידום החינוך החרדי, יחד עם זאת כיצד שיעודי האזרחות, או לימודי האנגלית, מסייעים לכך והאם הניסיון שנצבר בתוצאות של בוגרי החינוך הממלכתי, מעיד על יתרונם על פני בוגרי החינוך החרדי?




האם לא ניתן להסתפק בשילובם בפרויקטים, של השלמת בגרויות, שחלק מהאוכלוסייה החרדית, כבר משתתפת בהם בהצלחה מרובה?

להד"ם, אין שום מחקר שמבסס הנחה זו, שטוענת כי האוכלוסייה החרדית, זקוקה להחדרת לימודי הליבה, על מנת להשתלב במקצועות האקדמיה....
מלחמה זו של הרב שי פירון בחרדים, מראה יותר מכול, על מניעים זרים במאבק זה, שכול קשר בינם לבין חינוך האוכלוסייה החרדית, מקרי בהחלט.

מטרת המאבק להחדרת לימודי הליבה למסגרות החינוך החרדי, היא עסקית ופוליטית.
המטרה העסקית היא,שהכספים שמועברים ממשרד החינוך, באופן ישיר למערכת החינוך החרדי, יעברו דרך מסנן של עמותות IVN, שיגבו אחוז מהכסף, לצורך הכשרת מורים להוראת מקצועות הליבה ....
המטרה הפוליטית, היא הרחבת ההשפעה של הקרן לישראל חדשה, על האוכלוסייה החרדית, שמתנגדת לפעילות הקרן לישראל חדשה מתוקף היותם קשורים ליהדות הרפורמית.

החלטה נוספת של השר פירון, הייתה להכניס מורים ערבים לכול בתי הספר במימון קרן אברהם, לצורך העברת שיעורים בערבית לתלמידי בתי הספר.
יש לציין שמורים יהודים לערבית נדחו מלהשתתף בפרויקט זה והתקבלו אליו אך ורק ערבים ישראלים, דבר שעורר מורת רוח בקרב חוגים במחנה הלאומי.




האינטרס של כול בעל עסק הוא להרחיב את השווקים בהם הוא יכול למכור את מרכולתו ולכן נעשים ניסיונות להרחיב את תחום ההשפעה של פרויקט הקרנות שפועלות במסגרת ארגון IVN, אל מעבר למסגרות בהם הם תחומים.

השר פירון רצה גם להחדיר את המורים הערבים שהוכשרו ללימוד ערבית גם לישיבות התיכוניות, דבר שעורר תרעומת.
כמובן שהמימון של קרן אברהם, מסייע להחדרת הנרטיב הערבי, לתוך החינוך הממלכתי דתי והממלכתי חילוני.
כך למשל החומר ללימוד ערבית בבתי הספר, נערך ונכתב ע"י עמותת מט"ח במימון קרן אברהם ומוגש כשירות לתלמידי בית הספר.



דף מתוך הספר ללימוד ערבית


בתוכנית הייתה גם כוונה  להכניסם לתוך המסגרות של ישיבות ההסדר.
על רקע זה, החל בתקשורת קמפיין רחב כנגד ישיבות ההסדר, שאינם משרתים מספיק זמן בצה"ל וכביכול כול הנוהל של ישיבות ההסדר, הם מבחינת "ישראבלוף".
מבחינת: רוצים להפסיק את הקמפיין נגדכם, תנו תמורה כול שהיא  בחזרה...


כול זאת במסגרת הניסיונות של משרד החינוך, באמצעות הקרן החדשה, להשתלט גם על ישיבות ההסדר שאינם מחויבים בלימודי ליבה, היות והם ישיבות על תיכוניות.
באחרונה באמצעות פעילותה של חברת הכנסת מרב מיכאלי.
בתאריך הרביעי לחודש פברואר, השנה, ביקרה חברת הכנסת מרב מיכאלי בישיבת המכינה הקדם צבאית, אלישע שבישוב נווה צוף.
זאת  לאחר שהגישה בוועדת החינוך בכנסת, שעמרם מצנע ממפלגת התנועה [הירוקה] , יו"ר הועדה, בקשה למניעת תקצוב ישיבה זו ע"י משרד החינוך והממשלה, היות שהיא יושבת על קרקע פרטית של ערבים.


חברת הכנסת מיכאלי בישיבת המכינה הקדם צבאית, אלישע

במהלך ביקורה אמרה למנכ"ל המכינה, יוני קונפורטי, כי תעביר בקרוב שיחה לתלמידי המכינה והציעה ליזום מפגש עם ערביי האזור.

למעשה, הפעילות של מרב מיכאלי שהיא פעילה של הקרן לישראל חדשה, לא הייתה שונה לכאורה, מכול ארגון פשע שדורש "פרוטקשן מבעל העסק".
בשיטת גביית הפרוטקשן, שליח של משפחת פשע, מגיע לאזור בו ישנם עסקים רבים, בוחן את תנועת הלקוחות והיקף המחזורים והעסקאות ומתביית על מספר עסקים מסוימים.
לאחר שהחליטו העבריינים מאיזה עסק לגבות פרוטקשן, העבריינים ניגשים לבעל העסק, בערב, לקראת הסגירה או לאחריה ומסבירים לו את התנאים הפשוטים למדי: "אתה מעביר לנו בכל יום 10% מהפדיון היומי עד חצות, בתמורה – אנחנו נשאיר אותך ואת בני ביתך ללא פגע ודבר לא יאונה לעסק שלך. במידה ותתחכם – תצטרך להיפרד לשלום מהעסק שלך" (הנוסח כמובן יכול להשתנות, הכוונה – בעינה עומדת).

במקרה הנדון, במידה ולא יקבלו את הצעתה של מרב מיכאלי לשילוב מורים שעברו הכשרה של הקרן לישראל חדשה, במסגרת המכינה הקדם צברית, לכאורה היא תוכל למנוע תקציבים מהישיבה. 


ואירוע, רודף אירוע...
והנה צץ לו מאבק חדש: ח"כ יוני שטבון נאבק בוועדת החינוך בכנסת כנגד שיתוף הפעולה של משרד החינוך עם קרן אברהם.

קרן אברהם, היא קרן אמריקאית בעלת השקפות פרו ערבית, שכול מטרתה היא להנחיל את הנרטיב של אש"ף למדינת ישראל.
הקרן נתמכת גם היא ע"י מחלקת המדינה האמריקאית ושגרירות ארה"ב.
השפעתה אינה מסתיימת במשרד החינוך ובמימון כתיבת תכנים באתר מט"ח שבבעלות משרד החינוך, אלה ממשיכה גם במימון פעילותה של משטרת ישראל.


חלק מהמעורבות של קרן אברהם במשרד החינוך, כוללת מימון אתר מט"ח והחדרת תכנים המכשירים את הנרטיב של ערביי ישראל על אירועי הנכבא שמראים את הקמת מדינת ישראל כאסון לאומי של הערבים.



רמז למה שצפוי לנו לאחר ההשתלטות של פרויקט IVN על החינוך הממלכתי, זכינו לראות בתקרית של התלמידה ספיר סבח מרשת אורט בטיבעון, (שותפה לפרויקט IVN, מראשיתו), שיצאה כנגד המורה שלה אדם ורטה שהרצה בפני התלמידים והביע דעה פוליטית אישית.


וכך ספיר כותבת בין היתר לשר החינוך פירון: " אדם דואג להדגיש את דעותיו הפוליטיות מידי שיעור. הוא מסביר שהוא שמאלני קיצוני, שמבחינתו המדינה שלנו היא כלל לא המדינה של היהודים אלא של הפלסטינים ושאנו (היהודים) לא צריכים להיות כאן. בהמשך לדבריו הוא מדגיש שצה״ל הוא גוף שנוהג באכזריות ואלימות בלתי רגילה בשונה מייתר הצבאות. הוא מסביר שצה"ל אינו מוסרי בעליל ושהוא מתבייש בצבא של מדינתנו. עוד סיפר אדם שבעבר הוא היה בכנס בחו״ל ובמהלך הכנס הוא צעק ״ויוה פלסטין״. כאשר הבעתי את דעתי ואמרתי לו שאיני מסכימה עם דבריו הוא צחק ואמר לי: מבחינתך להרוג את כל הערבים - זה מה שאת רוצה״. "

למורה אדם ורטה, על פי הוראות משרד החינוך, אסור להביע דעה פוליטית אישית, אבל במקום להתמקד במהות, קרי, כיצד הגענו למצב הזה, עסקו כולם במתכוון בדיון, בכלי התקשורת על הזכות של מורה בבית הספר, להביע את דעותיו.

האמת שזה לא משנה מי צודק במסגרת הדיון בנושא, כיוון שבעקבות יישום דו"ח ועדת דוברת, במערכת החינוך הממלכתית, יהיו עוד הרבה מורים בסגנון אדם ורטה ועוד המון תלמידות כמו ספיר סבח שיתנגדו לכפיית דעותיהם של המורים עליהם.

כדי להתמודד עם בעיה זו, כינס השר פירון, ועדה "לבדיקת גבולות השיח במשרד החינוך", שלמעשה נועדה היא להתמודד עם תלמידים כמו ספיר סבח, שיצוצו בפעם הבאה, ולא עם מורים כמו אדם ורטה.
כמובן שגם לוועדה זו, זומנו נציגי עמותת IVN, להשתתף...


שי פירון מינה וועדה לקביעת גבולות השיח, שמונה 15 איש.הועדה מונה שלושה סוגים של אנשים: אנשי ימין, אנשי שמאל ונאמני השר פירון.
אנשי שמאל: בראש הוועדה עומדים ד״ר אריק כרמון שמשמש כנשיא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ביחד עם שלמה דברת, יו"ר ועדת דוברת ופרופסור קרמיצר, אדר כהן, פרופ' עליאן אלקרינאוי -נשיא מכללת אחווה...
אנשי ימין: יועז הנדל, אלירז קראוז, הרב אבי גיסר, יהודה ברנדס ופרופ' אשר כהן...
מבחינת קביעת החלטות הוועדה, מתוך 15 איש, כחמישה אנשים בלבד, מתנגדים למדיניותו של השר שי פירון.
כלומר השר פירון כבר יודע מה יהיו מסקנות הוועדה- ככול הנראה עוד שעות העשרה לתלמידים בנושאים פוליטיים, כשהמתנגדים למדיניותו בוועדה, הם מבחינתו משמשים כעלה תאנה וחותמת גומי למסקנות הוועדה, כדי להעניק נופח ממלכתי לוועדה.


מודעה שפורסמה בעיתונים ב13/5/14

הראשון ששילם את המחיר על פרשת אדם ורטה, היה מנהל התיכון שפוטר בהוראת המועצה המקומית של העיירה טבעון.
רשת החינוך אורט, העבירה את המנהל לניהול בית ספר אחר ברשת שלה וכתגובה לצעדים של המועצה המקומית, רשת החינוך אורט, פיטרה את המורה, אדם ורטה...


המהלך הזה הוסתר, ע"י כלי התקשורת, איש לא ראיין אותו, איש לא יודע מה עלה בגורלו של מנהל בית הספר, מלבד העובדה, שפורסמה בימים האחרונים מודעה בכלי התקשורת ובה הזמנה להציע מועמדים, למשרת מנהל בבית הספר בטבעון.
מן הסתם, כול המועמדים יהיו בוגרי בית הספר למנהלים של חברת "דוברת"...

לא ניתן לסיים את הפוסט בלי אזכור לתוכנית הלימודים שהועבר השנה בבתי הספר הממלכתיים ע"י משרד החינוך "האחר הוא אני", קמפיין שכולו בהשראת קרן לישראל חדשה וכול מטרתה הוא להכשיר את תלמידי ישראל, לקבלת המסתננים שחדרו לישראל מאריתריאה, מסודן ואתיופיה, כחלק מאזרחי המדינה העתידית...





במשרד החינוך מציגים את הקמפיין כמאבק בגזענות, אך מבט בוחן לכרזות שמפרסם משרד החינוך, מסגיר את האמת שמאחורי הקמפיין:


זו כרזה של משרד החינוך, ניתן לראות בבירור, שמופיעים ילדים מסין, מהודו, ומשאר קצוות העולם, אבל אין דמויות שמייצגות את ערביי ישראל, חרדים או מתנחלים, רחמנא לצלן.
מי שיבדוק עוד לעומק, יבחין שקמפיין זה של משרד החינוך, זהה בתכליתו לקמפיין מקביל שיצא באותו זמן, ע"י עמותת א.ס.ף, עמותה מבית מדרשה של הקרן לישראל חדשה, שמסייעת למסתננים.


ומה בהמשך הדרך מתכנן לנו השר פירון?
מועצה לאומית לחינוך? גרסה נוספת של עמותת "הכול לחינוך?


בסופו של דבר, נכון להיום, לימודי הליבה לא הוכנסו למערכת הלימודים של החינוך החרדי והכספים שמיועדים להם לא נשללו מהם, למרות כול הפירסומים בנידון, משום שאין מערכת חנוך חרדית רשמית ולכן על פי החוק לא ניתן לשלול מבתי ספר וישיבות את הכספים המיועדים עבורם, כפי שנקבע בחוק.

יהודי אתיופיה הקימו ארגון שנקרא בשם "החזית לשחרור יהודי אתיופיה", שנועד להיאבק בממסד שהחליט להגדיר אותם, כאוכלוסיית טעוני טיפוח.

ומה לגבי החינוך הממלכתי- חילוני?
הם מאמינים עדיין בשר החינוך זה או אחר, שיציל אותם מכניסת הקרן החדשה לתוך מערכת החינוך, מה שכמובן לא יקרה, שכן מערכת החינוך הממלכתית כבר מזמן לא בשליטת שר החינוך, אלא בידי חברי עמותת IVN, או שיותר מדויק להגדיר זאת, בידי השליטה של ממשל ארה"ב שמממן את הפעילות.