רקע:
מדינת ישראל בזבזה מאות מיליוני דולרים שאין לה בחיפושים עקרים אחר נפט.
על מנת למשוך יזמים פרטיים לתחום החיפוש הוגדרו תנאים מסוימים שגרמו ליזמים כמו חברת נובל, עתירת ניסיון מקידוחים שבצעה בעולם, לבוא ולבצע חיפושים במעמקי הים מול חופי מדינת ישראל.
ההצלחות הפנומנאלית של תגלית מאגר תמר, במהלך שנת 2009 ויותר מאוחר, בחודש יוני 2010, מאגר ליוויתן שהינו תגלית הגז הגדולה ביותר במים עמוקים בעשור האחרון, משנה את פניה של מדינת ישראל והופך אותה למעצמה אנרגטית.
נתונים:
יצחק תשובה אינו הבעלים של הגז, ושום חברה מטעמו אינה מפעילת הקידוחים.
מבנה הבעלות על תמר ולוויתן הינו דרך שותפות מוגבלת, כאשר בעלת האחוזים הגדולים ביותר והמפעילה של הקידוחים (UPSTREAM) היא נובל אנרג'י,
נובל אנרג'י, הנה חברה אמריקאית מטקסס.
השותפות מקבלת את כל המלצות הפעולה מנובל ועד היום בשום מקרה נובל לא אולצה לפעול אחרת מהמלצותיה המקצועיות.
באחוזים - נובל מחזיקה 35-40%, תשובה בשרשור כ-15% בלבד, והיתר -26%, בידי עשרות אלפי בתי אב בישראל או מוסדיים שהשקיעו בחברות הגז, בשם העמיתים והחוסכים לפנסיה .
שותפות תמר הינה "חזקה", הגז נמצא בבעלותה עד למכירתו והכסף תמורתו הוא שלה.
שותפות לוויתן הינה תגלית, ותהפוך ל"חזקה" אחרי אישור תוכנית הפיתוח ותנאים נוספים לפי חוק הנפט.
העתודות נוכחיות של תמר 280 (BCM), של לוויתן 550 (BCM), אחרים 40 (BCM), יחד 870 (BCM) אם החיפושים יימשכו ללא הפרעה, על פי הערכות ייתכנו תגליות בסדר גודל של 250-400 BCM בסבירות טובה.
ועדת ששינסקי
גז טבעי הוא כביכול אוצר טבע, אבל בניגוד לפוספטים שיש בשפע - זה ממש לא טריוויאלי למצוא אותו ואם לא מעודדים חיפושים ולא מאפשרים פיתוח של שדות גז ונפט - הסיכון האדיר פשוט מוציא מכלל כדאיות.
בלחץ תנועות השמאל, הוקמה בשנת 2012 ועדת ששינסקי, שקראה לשינוי בגביית תשלומי הגז והנפט, באופן רטרואקטיבי בגובה 60% מתמלוגי המס.
חקיקת חוק ששינסקי, לשינוי התגמולים, הייתה פגיעה חמורה בתדמיתה של מדינת ישראל וגרמה לכך שחברות חדשות לא הגיעו לחפש בשטחי מדינת ישראל גז ונפט.
אחד הטענות נגד ועדת ששינסקי , היא כי בנורווגיה, המדינה גובה 90% מתמלוגי הגז.
בנורווגיה לוקחים 90% כיוון שהקידוחים לא הופרטו כמו פה.
בנורווגיה המדינה מחזירה כסף לקידוחים יבשים, פה המדינה לא משקיעה שקל אחד, על קידוח של יזם..
על פי סעיף 46ה, בכפוף לסעיפים 60 ו-61 יהיו בעל זכות נפט וקבלן עבודות נפט זכאים לייצא מישראל כל חומר שהביאו.
יצוא הגז הוא הכרח ולא בחירה של היזמים.
הלוואי שהיה מי שיקנה גז בישראל בעתיד הנראה לעין, אבל אין,
במדינת ישראל ביקושים לגז מעבר ליכולות של היזמים לספק.
בישראל אין הגבלה על יצוא.
כמה גז ייוצא במצב הזה?
התשובה היא פשוטה: אפס.
ועדת צמח:
אין שום הגיון לחברות הגז והנפט, להיכנס להרפתקאות של הנזלה ולהשקעות של עשרות מיליארדים, כשהם יכולים למכור את הגז למדינת ישראל, במחיר של 5.5 $ ליחידת חום.
המחיר בפי הבאר במצב של יצוא לא שונה , כולם מדברים על לקבל 12 דולר מהיפנים אבל להנזיל ולהוביל לשם עולה כמעט את כל ההפרש.
זוהי עוד ראיה שיצוא הגז הוא הכרח ולא בחירה של היזמים. הלוואי שהיה מי שיקנה גז בישראל בעתיד הנראה לעין, אבל אין.
ועדת צמח (ד"ר שאול צמח כהן כמנכ"ל משרד האנרגיה), שהתכנסה לפני כ-18 חודשים, התבקשה להמליץ על מגוון נושאים במשק האנרגיה, בין השאר על היצוא, האם להתיר באילו תנאים, ואיזו כמות יש לשריין לטובת המשק הישראלי לטובת העתיד.
לאחר שנה של דיונים, כולל דיונים פתוחים אליו הוזמנו נציגי ציבור, החליטה להמליץ על שריון של 450 BCM לטובת המשק הישראלי.
זה אומר שאם יתקבלו ההמלצות על ידי הממשלה אזי כ-400 BCM ניתנים ומורשים ליצוא לזכיינים.
מבחינת הזכיינים, ובראשם חברת נובל אנרג'י מטקסס, התכנית כפי שהיא מסתמנת היא לשריין כ-70% ממאגר תמר ועוד כ-50% ממאגר לוויתן לטובת המשק הישראלי, גז שיספיק לכל צרכי המשק עד לשנת 2040 לפחות (בהנחות האופטימיות ביותר של הסבה) ואת היתר לייצא.
במידה ויאושרו המלצות ועדת צמח כפי שהם, ובהנחה שלא תהיה אפילו תגלית גז אחת נוספת, יהיה למשק הישראלי גז, ככל שיחפוץ, בכל תרחיש של ביקושים, עד שנת 2040 בוודאות, ועד שנת 2050 בסבירות סבירה.
אין פה מצב של יצוא או אספקה לישראל, אלא גם וגם.
יצוא, לפי ועדת צמח יותר רק לעודפים שישראל פשוט אינה מסוגלת לצרוך בשום תרחיש עד שנת 2040.
ייצור החשמל בגז:
מבחינת הביקושים לגז, חברת חשמל תסיים את פרויקט ההסבה לגז (תעבור מיצור של 30% ליצור של 70% מהחשמל בישראל לבסיס של גז טבעי) בשנת 2016.
כדי שלוויתן יחובר באותו מועד אישור יצוא צריך להינתן עכשיו, אחרת יהיה כאן מחסור בגז בעוד 3 שנים בדיוק כפי שהיה בקיץ האחרון כשנפסקה ההזרמה ממצרים.
חיבור אתר קידוח ליוויתן למדינת ישראל , עולה לחברות הגז, בין 18 מיליארד ₪ ל20 מיליארד ₪.
זה עלות הפיתוח שלו רק עבור מדינת ישראל.
תמר מספק היום כמעט מיליארד רגל מעוקב ביום.
ישראל צורכת היום כמעט מיליארד רגל מעוקב מתמר ביום.
תמר לא יודע לתת יותר בגלל מגבלת צנרת הולכה, שנובעת מאירועים הסטורים, שכן כשפותח מאגר תמר, עדיין הספקית העיקרית למדינת ישראל, הייתה מיצריים.
בשנת 2016 ישראל תצטרך 1.3 מיליארד רגל מעוקב ביום וזה רק מלוויתן.
אבל אין אידיוט שיפתח ב-20 מיליארד שקל בשביל צריכה יומית של 300 mmcf ביום.
לא ניתן לפתח את לוויתן בתשלומים ובלי יצוא המאגר יוחזר למדינה , שיגרור את המדינה למשפטים ותביעות עבור פיצוי הנפגעים וכמות ההשקעות הזרות במדינה תקטן.
אין משקיע שיבוא למדינה שמלאימה מאגר..
העיקוב בחיבור מאגר תמר לנקודה הצפונית הארץ, בגלל מאבק של הירוקים בחוף דור, היכן שהייתה צריכה להיות נקודת החיבור, עלתה למדינה כבר 1.5 מילארד ₪ בחודש, החל משנת 2016, זה יעלה 2 מיליארד בחודש.
מדוע חשוב למדינת ישראל לייצא את הגז לחו"ל ?
יצוא הגז לחו"ל, צפוי להכניס לקופת המדינה, כ-300 מיליארד ₪ מ תמלוגים ומיסים בשווי מיליארדי שקלים.
בממוצע בכול 20 שנה משק האנרגיה משתנה ומחליף את חומר הצריכה שלו.
פעם זה היה פחם, אחר כך עברו לנפט וכיום עוברים לגז.
יש להניח שלאחר שיבטיחו הזרמה של גז ל25 השנים הבאות, יהיה בה דיי כדי לעמוד בצורכי המדינה,
במקביל להמשך פיתוח ויישום מעבר לתחליפי אנרגיה חדשים, שימצאו בלתי מזהמים, שנמצא היום בחוד החנית של המחקר הבינלאומי.
מהרגע שתחליף אנרגיה ירוקה יהיה זול דיו לייצור המוני, תחל דעיכה הדרגתית אך בטוחה של תעשיית הגז, שתחשב למשאב אנרגיה המזהמת את סביבתה.
מה שלא יימכר כעת, לא יהיה שווה הרבה אח"כ.
או במילים אחרות המחיר שנשיג עבור הגז בהיוון התשלומים הקרובים, יהיה יותר גבוהה מהמחיר שנשיג עבור הגז, בעוד 20 שנה ויותר..
השפעת ייצוא הגז על האזור:
בהנחה שתוך 25 שנים, העולם יהיה במקום אחר מבחינת המעבר לאנרגיה ירוקה (אותו מעבר שהתרחש משימוש בפחם, לנפט וכעת לגז), המדינה תרוויח את מקסימום הרווחים שהיא יכולה להפיק מהשוק הזמני הזה. לאחר מכן לא תהיה לשדות הגז משמעות כה רבה.
מבחינת ההשפעות המדיניות, שיהיו לייצוא הגז: ישראל יכולה לנצל את הזרמת הגז לאירופה, לגזירת הישגים מדיניים רבי משמעות.
עצם החיבור עם קפריסין ובניית מתקני ההנזלה שם תפחית את הסיכון בחופי ישראל, ותבטיח שלאף מדינה לא יהיה כדאי לפוצץ את הזרמת הגז לאירופה (הגנה דיפלומטית לאסדות הגז).
במקביל, הוסכם על הנחת כבל תת-ימי חשמלי שצפוי לחבר בין קפריסין לישראל.
המשמעות הברורה היא גיבוי למשק החשמל הישראלי.
טרם מוצו כל הקידוחים בישראל, ולכן אי אפשר להניח שהכמות המדוברת הינה סופית ושלא תגדל הכמות הנשמרת לצורכי המשק הישראלי.
בימים האחרונים התגלה מאגר כריש שהוא בכמות מסחרית גדולה והיד עוד נטויה.
ארה"ב הופכת במהרה ליצואנית גז .
הנשיא אובמה אישר היום 3 פרוייקטים ליצוא מארה"ב למזרח אסיה .
עובדה זו משפיעה בכמה נקודות על מדינת ישראל:.
ארה"ב הופכת להיות למעצמה של ייצוא גז וזה מבטל את הצריכה שלה לייבא גז.
כמוכן ארצות הברית מכירה באופן רשמי בטכנולוגיית הציפחתי, שפותח ע"י מדענים ישראלים, להפקת גז ונפט מפיצלי סלעים.פצלי סלעים וטכנולוגיה כזו, ניתן ליישם בארץ, באזור בית שמש ועמק האלה.
מתנגדי הייצור מפיצלי סלעים, מבטלים כול אפשרות לשיפור עתידי ברמת הטכנולוגיה. בטענה כי אין הכרה בהם וכי אינם בטוחים.
כתוצאה מכניסת ארה"ב לשוק המסחר בגז, בעולם, היצע הגז עומד לגדול וכתוצאה מכך מחיר הגז צפוי ליפול וזאת בניגוד לתחזיות של מתנגדי הייצוא של הגז, כאילו בעתיד היצע הגז עומד לעלות.
חלון הזמן ליצוא גז מישראל נסגר .
יש לאשר יצוא עכשיו, ללא כל דחייה נוספת.
המדינה תפסיד לקוחות ותאלץ למכור את אותו הגז במחירים נמוכים יותר.
מדינת ישראל בזבזה מאות מיליוני דולרים שאין לה בחיפושים עקרים אחר נפט.
על מנת למשוך יזמים פרטיים לתחום החיפוש הוגדרו תנאים מסוימים שגרמו ליזמים כמו חברת נובל, עתירת ניסיון מקידוחים שבצעה בעולם, לבוא ולבצע חיפושים במעמקי הים מול חופי מדינת ישראל.
ההצלחות הפנומנאלית של תגלית מאגר תמר, במהלך שנת 2009 ויותר מאוחר, בחודש יוני 2010, מאגר ליוויתן שהינו תגלית הגז הגדולה ביותר במים עמוקים בעשור האחרון, משנה את פניה של מדינת ישראל והופך אותה למעצמה אנרגטית.
נתונים:
יצחק תשובה אינו הבעלים של הגז, ושום חברה מטעמו אינה מפעילת הקידוחים.
מבנה הבעלות על תמר ולוויתן הינו דרך שותפות מוגבלת, כאשר בעלת האחוזים הגדולים ביותר והמפעילה של הקידוחים (UPSTREAM) היא נובל אנרג'י,
נובל אנרג'י, הנה חברה אמריקאית מטקסס.
השותפות מקבלת את כל המלצות הפעולה מנובל ועד היום בשום מקרה נובל לא אולצה לפעול אחרת מהמלצותיה המקצועיות.
באחוזים - נובל מחזיקה 35-40%, תשובה בשרשור כ-15% בלבד, והיתר -26%, בידי עשרות אלפי בתי אב בישראל או מוסדיים שהשקיעו בחברות הגז, בשם העמיתים והחוסכים לפנסיה .
שותפות תמר הינה "חזקה", הגז נמצא בבעלותה עד למכירתו והכסף תמורתו הוא שלה.
שותפות לוויתן הינה תגלית, ותהפוך ל"חזקה" אחרי אישור תוכנית הפיתוח ותנאים נוספים לפי חוק הנפט.
העתודות נוכחיות של תמר 280 (BCM), של לוויתן 550 (BCM), אחרים 40 (BCM), יחד 870 (BCM) אם החיפושים יימשכו ללא הפרעה, על פי הערכות ייתכנו תגליות בסדר גודל של 250-400 BCM בסבירות טובה.
ועדת ששינסקי
גז טבעי הוא כביכול אוצר טבע, אבל בניגוד לפוספטים שיש בשפע - זה ממש לא טריוויאלי למצוא אותו ואם לא מעודדים חיפושים ולא מאפשרים פיתוח של שדות גז ונפט - הסיכון האדיר פשוט מוציא מכלל כדאיות.
בלחץ תנועות השמאל, הוקמה בשנת 2012 ועדת ששינסקי, שקראה לשינוי בגביית תשלומי הגז והנפט, באופן רטרואקטיבי בגובה 60% מתמלוגי המס.
חקיקת חוק ששינסקי, לשינוי התגמולים, הייתה פגיעה חמורה בתדמיתה של מדינת ישראל וגרמה לכך שחברות חדשות לא הגיעו לחפש בשטחי מדינת ישראל גז ונפט.
אחד הטענות נגד ועדת ששינסקי , היא כי בנורווגיה, המדינה גובה 90% מתמלוגי הגז.
בנורווגיה לוקחים 90% כיוון שהקידוחים לא הופרטו כמו פה.
בנורווגיה המדינה מחזירה כסף לקידוחים יבשים, פה המדינה לא משקיעה שקל אחד, על קידוח של יזם..
על פי סעיף 46ה, בכפוף לסעיפים 60 ו-61 יהיו בעל זכות נפט וקבלן עבודות נפט זכאים לייצא מישראל כל חומר שהביאו.
יצוא הגז הוא הכרח ולא בחירה של היזמים.
מערכת הספקת הגז מאתרי הקידוח של תמר וליוויתן
הלוואי שהיה מי שיקנה גז בישראל בעתיד הנראה לעין, אבל אין,
במדינת ישראל ביקושים לגז מעבר ליכולות של היזמים לספק.
בישראל אין הגבלה על יצוא.
כמה גז ייוצא במצב הזה?
התשובה היא פשוטה: אפס.
ועדת צמח:
אין שום הגיון לחברות הגז והנפט, להיכנס להרפתקאות של הנזלה ולהשקעות של עשרות מיליארדים, כשהם יכולים למכור את הגז למדינת ישראל, במחיר של 5.5 $ ליחידת חום.
המחיר בפי הבאר במצב של יצוא לא שונה , כולם מדברים על לקבל 12 דולר מהיפנים אבל להנזיל ולהוביל לשם עולה כמעט את כל ההפרש.
זוהי עוד ראיה שיצוא הגז הוא הכרח ולא בחירה של היזמים. הלוואי שהיה מי שיקנה גז בישראל בעתיד הנראה לעין, אבל אין.
ועדת צמח (ד"ר שאול צמח כהן כמנכ"ל משרד האנרגיה), שהתכנסה לפני כ-18 חודשים, התבקשה להמליץ על מגוון נושאים במשק האנרגיה, בין השאר על היצוא, האם להתיר באילו תנאים, ואיזו כמות יש לשריין לטובת המשק הישראלי לטובת העתיד.
לאחר שנה של דיונים, כולל דיונים פתוחים אליו הוזמנו נציגי ציבור, החליטה להמליץ על שריון של 450 BCM לטובת המשק הישראלי.
זה אומר שאם יתקבלו ההמלצות על ידי הממשלה אזי כ-400 BCM ניתנים ומורשים ליצוא לזכיינים.
מבחינת הזכיינים, ובראשם חברת נובל אנרג'י מטקסס, התכנית כפי שהיא מסתמנת היא לשריין כ-70% ממאגר תמר ועוד כ-50% ממאגר לוויתן לטובת המשק הישראלי, גז שיספיק לכל צרכי המשק עד לשנת 2040 לפחות (בהנחות האופטימיות ביותר של הסבה) ואת היתר לייצא.
במידה ויאושרו המלצות ועדת צמח כפי שהם, ובהנחה שלא תהיה אפילו תגלית גז אחת נוספת, יהיה למשק הישראלי גז, ככל שיחפוץ, בכל תרחיש של ביקושים, עד שנת 2040 בוודאות, ועד שנת 2050 בסבירות סבירה.
אין פה מצב של יצוא או אספקה לישראל, אלא גם וגם.
הקמת אתר הקידוח: תמר
יצוא, לפי ועדת צמח יותר רק לעודפים שישראל פשוט אינה מסוגלת לצרוך בשום תרחיש עד שנת 2040.
ייצור החשמל בגז:
מבחינת הביקושים לגז, חברת חשמל תסיים את פרויקט ההסבה לגז (תעבור מיצור של 30% ליצור של 70% מהחשמל בישראל לבסיס של גז טבעי) בשנת 2016.
כדי שלוויתן יחובר באותו מועד אישור יצוא צריך להינתן עכשיו, אחרת יהיה כאן מחסור בגז בעוד 3 שנים בדיוק כפי שהיה בקיץ האחרון כשנפסקה ההזרמה ממצרים.
חיבור אתר קידוח ליוויתן למדינת ישראל , עולה לחברות הגז, בין 18 מיליארד ₪ ל20 מיליארד ₪.
זה עלות הפיתוח שלו רק עבור מדינת ישראל.
תמר מספק היום כמעט מיליארד רגל מעוקב ביום.
ישראל צורכת היום כמעט מיליארד רגל מעוקב מתמר ביום.
תמר לא יודע לתת יותר בגלל מגבלת צנרת הולכה, שנובעת מאירועים הסטורים, שכן כשפותח מאגר תמר, עדיין הספקית העיקרית למדינת ישראל, הייתה מיצריים.
בשנת 2016, חברת החשמל תקלע למחסור בגז, כתוצאה מהעיקוב בייצוא הגז
בשנת 2016 ישראל תצטרך 1.3 מיליארד רגל מעוקב ביום וזה רק מלוויתן.
אבל אין אידיוט שיפתח ב-20 מיליארד שקל בשביל צריכה יומית של 300 mmcf ביום.
לא ניתן לפתח את לוויתן בתשלומים ובלי יצוא המאגר יוחזר למדינה , שיגרור את המדינה למשפטים ותביעות עבור פיצוי הנפגעים וכמות ההשקעות הזרות במדינה תקטן.
אין משקיע שיבוא למדינה שמלאימה מאגר..
העיקוב בחיבור מאגר תמר לנקודה הצפונית הארץ, בגלל מאבק של הירוקים בחוף דור, היכן שהייתה צריכה להיות נקודת החיבור, עלתה למדינה כבר 1.5 מילארד ₪ בחודש, החל משנת 2016, זה יעלה 2 מיליארד בחודש.
מדוע חשוב למדינת ישראל לייצא את הגז לחו"ל ?
יצוא הגז לחו"ל, צפוי להכניס לקופת המדינה, כ-300 מיליארד ₪ מ תמלוגים ומיסים בשווי מיליארדי שקלים.
בממוצע בכול 20 שנה משק האנרגיה משתנה ומחליף את חומר הצריכה שלו.
פעם זה היה פחם, אחר כך עברו לנפט וכיום עוברים לגז.
יש להניח שלאחר שיבטיחו הזרמה של גז ל25 השנים הבאות, יהיה בה דיי כדי לעמוד בצורכי המדינה,
במקביל להמשך פיתוח ויישום מעבר לתחליפי אנרגיה חדשים, שימצאו בלתי מזהמים, שנמצא היום בחוד החנית של המחקר הבינלאומי.
מהרגע שתחליף אנרגיה ירוקה יהיה זול דיו לייצור המוני, תחל דעיכה הדרגתית אך בטוחה של תעשיית הגז, שתחשב למשאב אנרגיה המזהמת את סביבתה.
מה שלא יימכר כעת, לא יהיה שווה הרבה אח"כ.
או במילים אחרות המחיר שנשיג עבור הגז בהיוון התשלומים הקרובים, יהיה יותר גבוהה מהמחיר שנשיג עבור הגז, בעוד 20 שנה ויותר..
השפעת ייצוא הגז על האזור:
בהנחה שתוך 25 שנים, העולם יהיה במקום אחר מבחינת המעבר לאנרגיה ירוקה (אותו מעבר שהתרחש משימוש בפחם, לנפט וכעת לגז), המדינה תרוויח את מקסימום הרווחים שהיא יכולה להפיק מהשוק הזמני הזה. לאחר מכן לא תהיה לשדות הגז משמעות כה רבה.
מבחינת ההשפעות המדיניות, שיהיו לייצוא הגז: ישראל יכולה לנצל את הזרמת הגז לאירופה, לגזירת הישגים מדיניים רבי משמעות.
עצם החיבור עם קפריסין ובניית מתקני ההנזלה שם תפחית את הסיכון בחופי ישראל, ותבטיח שלאף מדינה לא יהיה כדאי לפוצץ את הזרמת הגז לאירופה (הגנה דיפלומטית לאסדות הגז).
במקביל, הוסכם על הנחת כבל תת-ימי חשמלי שצפוי לחבר בין קפריסין לישראל.
המשמעות הברורה היא גיבוי למשק החשמל הישראלי.
טרם מוצו כל הקידוחים בישראל, ולכן אי אפשר להניח שהכמות המדוברת הינה סופית ושלא תגדל הכמות הנשמרת לצורכי המשק הישראלי.
בימים האחרונים התגלה מאגר כריש שהוא בכמות מסחרית גדולה והיד עוד נטויה.
ארה"ב הופכת במהרה ליצואנית גז .
הנשיא אובמה אישר היום 3 פרוייקטים ליצוא מארה"ב למזרח אסיה .
עובדה זו משפיעה בכמה נקודות על מדינת ישראל:.
ארה"ב הופכת להיות למעצמה של ייצוא גז וזה מבטל את הצריכה שלה לייבא גז.
כמוכן ארצות הברית מכירה באופן רשמי בטכנולוגיית הציפחתי, שפותח ע"י מדענים ישראלים, להפקת גז ונפט מפיצלי סלעים.פצלי סלעים וטכנולוגיה כזו, ניתן ליישם בארץ, באזור בית שמש ועמק האלה.
מתנגדי הייצור מפיצלי סלעים, מבטלים כול אפשרות לשיפור עתידי ברמת הטכנולוגיה. בטענה כי אין הכרה בהם וכי אינם בטוחים.
כתוצאה מכניסת ארה"ב לשוק המסחר בגז, בעולם, היצע הגז עומד לגדול וכתוצאה מכך מחיר הגז צפוי ליפול וזאת בניגוד לתחזיות של מתנגדי הייצוא של הגז, כאילו בעתיד היצע הגז עומד לעלות.
חלון הזמן ליצוא גז מישראל נסגר .
יש לאשר יצוא עכשיו, ללא כל דחייה נוספת.
המדינה תפסיד לקוחות ותאלץ למכור את אותו הגז במחירים נמוכים יותר.
.
.
מקורות:
1. THE MARKER- ארה"ב בונה את מעמדה כיצואנית אנרגיה
2. תמונות- אתר חברת נובל אנרג'י
3. חובב עמים- משקיע במניות הגז בישראל
אני חושב שהיום ישראל יכולה לשים את עצמה על המפה מבחינה עולמית בנושא הגז, אנחנו ממש יכולים להפוך למובילי דרך ופורצי גבולות בתחום הזה, בואו נראה לעולם איך עושים את זה כמו שצריך :)
השבמחקאין ספק שישראל הופכת למעצמת גז לא קטנה בכלל, בפני עצמה.
השבמחקחברת דלק קידוחים רק צוברת תאוצה בשנים האחרונות ותורמת רבות לפיתוח רווחת אזרחי ישראל. ללא
יוסי אבו, מנכ"ל החברה, התהליך לא היה מתאפשר. אם נמשיך ככה, השמיים הם הגבול עבור המדינה..
העבודות על אסדת הגז לוויתן
השבמחקרק מוכיחות כי ישראל צריכה ואפילו מוכרחה להפוך למעצמת גז כפי שניתן בפוטנציאל שלה. כולי תקווה שעם החיבור לתשתיות הגז בסוף 2019 נוכל לראות את תחילתה של הנבת הפירות מבחינה זו
כשמגיעות מילים טובות, אז צריך לומר אותן. יצוא הגז הראשון מישראל החל בסופו של הרבעון הרביעי של שנת 2016, עם תחילת אספקת הגז ממאגר תמר למפעלי Arab Potash ו-Jordan Bromine בצדו הירדני של ים המלח.
השבמחקיצוא הגז לירדן התאפשר על ידי דלק קידוחים שבהחלט מגיעות לה מחמאות על המהלכים האלו.
מסכים מאוד עם מה שנאמר, ואתה צודק. אני חושב שיוסי אבו
השבמחקכבר עכשיו מקדם עוד מהלכים לחתימה על עסקאות ייצוא גז, כמו שנחתמו אל מול המצרים והירדנים. חשוב להמשיך ולפעול למען ייצוא גז, בתמחור הנוכחי, למען חיזוק הכלכלה הישראלית וביסוס מעמדינו כמעצמת גז
אתה צודק, ההיצע גדל, כל כניסה של שחקן חדש לשוק מוזיל את עלויות הגז. כרגע שכנותינו צמאות למקורות אנרגטיים ברי קיימא, ויש לנצל את העניין מהר. עבודות שנערכות בימים עלו על אסדת גז לוויתן יתרמו בקצירת הפירות בעתיד הלא רחוק בכלל
השבמחקמאגר תמר מאגר חשוב מאוד למרות שאיננו עומד בדרישות המשק הישראלי לבדו. בקרוב נוכל להדביק קצב עם שאר העולם תו"כ העבודה על מאגר לוויתן. גם בישראל, יוסי אבו צופה כי עד סוף 2019 יתחיל לזרום הגז הטבעי בתפוצה ארצית, בתקווה שנוכל לנצלו לשימושים יומיומיים שונים.
השבמחקחייבים, אבל חייבים להמשיך בפעולות קדחתניות על מנת לקדם את ייצוא הגז! אנחנו כרגע בנקודה קריטית מאין כמוה מבחינת העבודה על אסדות הגז, כל יודע דבר מבין שעצירת העבודה על האסדות היא בגדר חוסר הבנה בסיסית בשוק הגז ובתהליך כרייתו, על אחת כמה וכמה כשזה נוגע לפרויקט עם אינטר לאומי גבוה כל כך כמו לוויתן.
השבמחקלמה הסיקור התקשורתי כל כך מוטה, כל כך לפי 'דעת הציבור', ולא מוכן להודות בכך שהמציאות היא מורכבת ואיננה שחור לבן. יש יתרונות (וממש לא מעטים) בניצול דומסטי של הגז הטבעי. ללכת באופן טוטאלי על שימוש וחיבור לתשתיות או ייצוא בלבד זהו מהלך כלכלי לא משתלם, וכמובן מבחינה אנרגטית, הוא שגוי מהיסוד.
השבמחקלוויתן היא האסדה החשובה בהיסטוריה האנרגטית של ישראל, והינה בעלת פוטנציאל ייצוא עצום בכל כך הרבה מובנים, שוויתור על ייצוא ממנה והגדלת שוק הגז בישראל ואיכותו זה בגדר חוסר הבנה בסיסי, וטעות איומה בהבנה כלכלית ואנרגטית כמה דורות קדימה.
השבמחקבתקופה שקדמה לתגליות הגז הגדולות תמר ולווייתן,התבססה הרגולציה במשק הגז על הוראות חוק הנפט משנת 1952 והתקנות מכוחו. רק לאחר שנתגלו מאגרי תמר ולוויתן נעשו מספר שינויים מהותיים במדיניות הממשלה ביחס לענף הנפט והגז ובפרט בנוגע לתחום המחקר הפיתוח וההפקה של גז טבעי. בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה לפיה השותפויות העיקריות בראשן דלק קידוחים נוטות לפצל זכויות אחזקה על המאגרים, כלומר מגמה אנטי-ריכוזית כפי שהובטח במתווה.
השבמחקפרויקט לוויתן יהפוך את משק הגז הישראלי ואת תחום האנרגיה בישראל. לא רק שהוא הולך להיות אבן דרך מבחינת תעשיית הגז, אלא גם עבור היכולת לקדם אנרגיות מתחדשות.
השבמחקטרום עידן הגז, המדינה נהגה לרכוש כמויות מטורפות של פחם ודלקים בכדי לייצר חשמל. לא מדובר רק בעלות כספית גבוהה, אלא גם במחיר גבוה הקשור בזיהום אוויר כבד שנגרם משריפה של פחם ודלקים מזהמים. ואכן נמצא פתרון מצוין, התחלנו להקים מערך קידוח ובימים אלו נערכות עבודות על אסדת הגז החשובה שעתידה להתחיל להזרים גז החל מתחילת השנה האזרחית החדשה.
השבמחקושום מילה על קונדנסט? ראוי לפרסם בהקשר הזה מהו קונדנסט, מדוע השיח הציבורי אוהב להתמקד בו ולייחס לו חשיבות שאין לו, ומה קורה בפועל מבחינת אחוזי הקונדנט המתקבלים כתוצר מהקידוחים.
השבמחקאני בהחלט חושב שיש דברים בגו - ההיצע גדל, כל כניסה של שחקן חדש לשוק מוזילה את עלויות הגז. כרגע שכנותינו צמאות למקורות אנרגטיים ברי קיימא, ויש לנצל את העניין מהר. עבודות שנערכות בימים אלו על אסדת הגז לוויתן יתרמו בקצירת הפירות כבר בסוף 2019 בתקווה
השבמחקמצבה האנרגטי של מדינת ישראל טרום עידן הגז היה לא פחות מעגום ודל. המדינה רכשה כמויות מטורפות של פחם ודלקים בכדי לייצר חשמל. פתרון רע כלכלית וסביבתית. ואכן נמצאו מאגרי הגז, התחלנו להקים מערך קידוח ובימים אלו נערכות עבודות על אסדת גז שעתידה לשנות את פני האזור, ולא רק את מצבה האנרגטי-כלכלי של ישראל.
השבמחקהאם במסגרת הקידוחים הללו עלינו לצפות לתוצר נוסף שהינו קונדנסט? באילו כמויות? אני נתקל בהמון דיווחים סותרים, אך למיטב הבנתי כמות הקונדנסט שאמורה להיות מופקת הינה שולית..?
השבמחקבשלב הזה האסדה'נמצאת במרחק נגיעה מנישוב וחיבור, עיכוב העבודה עליה פירושו חוב אדיר. בל נשכח שישראל מחויבת בחוזה של מיליארדי דולרים, וכמובן חוזה רגיש מאד מדינית, ליצוא הגז מלווייתן לירדן כבר בימים אלו. בנוסף, משרד האנרגיה עתיד להפסיק את ההפעלה של תחנות הכוח הפחמיות המזהמות — בעיקר זאת של חדרה, הפוגעת באיכות האוויר בדור ובזיכרון יעקב — מיד לאחר שהגז מלווייתן יתחיל לזרום.
השבמחק