חפש בבלוג זה

יום שבת, 25 ביוני 2016

מאבק הגז חלק ג' - הלוביסטים

(למעוניינים לקרוא את החלק הקודם - חלק ב', הקליקו כאן)


החברה הגדולה שמחזיקה במרבית מאגרי הגז הגדולים שהתגלו מול חופי תל אביב, היא חברה אמריקנית בשם "נובל אנרג'י".
בשנת 1980 נרשמו ניירות הערך שלה למסחר ב-וול סטריט.
אחד מבעלי המניות שלה הם מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי .

על פי הצהרת ההון של קרי מ־2013, הוא מחזיק במניית נובל אנרג'י - כמו גם במניות רבות אחרות - בהחזקה ישירה ולא באמצעות נאמנות עיוורת. עם כניסתו לתפקיד ב-2013 העביר קרי על פי מסמכים רשמיים חלק מהמניות לנאמנות אולם מניית נובל אנרג’י איננה נמצאת ברשימה זו.
נבחרי הציבור בארה"ב מורשים לנהל את תיק ההשקעות שלהם תחת מגבלות מסוימות שנועדו למנוע סחר במניות על פי מידע פנים.


לוביסט נוסף של חברת נובל, שנוהג לפקוד את ארצנו הקטנטונת, הוא נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון .
חברת נובל שכרה לוביסטים אמריקאים, ביניהם הנשיא לשעבר ביל קלינטון, ששלח מכתבים וניהל שיחות כדי לפרק את ועדת ששינסקי ולעצור את חוק המיסוי.

הקרן לישראל חדשה, היא עמותה הרשומה בארה"ב, שבה חברים משקיעים ותורמים והיא נמצאת בשליטת הממשל האמריקני שאף מממן אותה ומשתשמש בה לצורך האינטרסים שלה.
הקרן לישראל חדשה, החלה לפעול בארץ ב-1980 ומאז היא שולטת בעשרות עמותות דרך הזרוע הביצועית שלה בארץ, שנקראת "קרן שתיל" כמו: "בצלם", "שלום עכשיו", "שוברים שתיקה", "עמותת לתת", עמותות למען האתיופים, עמותות עזרה למסתננים, "הכוח לעובד" ועוד.....
קישור לדו"חות הכספיים של הקרן לישראל חדשה: כאן.

הקרן לישראל חדשה, שולטת כיום במגוון תחומים שמשפיעים עלינו ביום יום, בין השאר על בית המשפט העליון, היא מממנת כמה מפלגות בכנסת שאת חלקם סייעה להקים ובאחרים היא רק תומכת כמו "התנועה", "חד"ש",  "יש עתיד" וכו'...
היא בעלת השפעה בכול מוקדי הרגולציות הממשלתיות בארץ, במוסדות החינוך, משטרת ישראל, הצבא ועוד... 
אחד מהפעולות המפורסמות שלה בארץ, היא מיזם "המחאה החברתית" שהתרחשה במהלך 2011.

מי שמעוניין להרחיב על כך, מוזמן להקליק ללינק כאן.

מזכיר המדינה ג'ון קרי, משתף פעולה עם הקרן לישראל חדשה ואף משפיע על  פעילותה בארץ.
זאת ניתן ללמוד מהפירסום באתר של חבר הקונגרס לשעבר, אלן ווסט.
באתר פורסם שג'ון קרי נפגש עם  שר החוץ האיראני מוחמד זריף לארוחה מיוחדת בפנטהאוז במנהטן, בארגונו של ג'ורג' סורוס, יהודי אמיד מאוד, הנמנה על תומכיה הגדולים ביותר של הקרן החדשה לישראל. 
קרי פגש גם את בנו של זריף, השושבין של נאהיד, שנשוי לבתו של ג'ון קרי.

אחת השותפות במאגרי הגז של נובל אנרג'י, היא חברת דלק, שאף היא תורמת לעמותות של הקרן לישראל חדשה דרך "קרן דלק", כמו עמותת "או ירוק", שהיא ארגון הלובינג הכי גדול של איגוד חברות הדלק והרכב בארץ, ארגוני סביבה כמו ארגון מגמה ירוקה שנחשב לאחד היותר רדיקליים בתנועה הסביבתית וארגוני חינוך שנמצאים בשליטת הקרן לישראל חדשה.


תרומת הממשל האמריקני לקרן- מחלקת המדינה


הקשרים בין חברות הדלק לגל המחאה נגדם, דורשים הבהרה.

"מטרות מועדפות על ידי עסקים: כאמור, עסק ייכנס לשיתוף פעולה עם ארגון לשינוי חברתי במידה ויגיע למסקנה כי יוכל להרוויח ממנו, או לפחות אם יחליט שזה לא יזיק לו. לפי המחקר שנערך מטעם שתי"ל על המעורבות החברתית של העסקים בארץ עולה כי עסק לא ירצה להתחבר עם נושא שיכול להזיק לו באופן מוחשי בפעילותו העסקית." (מתוך הספר "עסקים כשותפים בקהילה" בהוצאת "שתי"ל – שירותי יעוץ ותמיכה לארגונים לשינוי חברתי, מיסודה של הקרן החדשה לישראל, מחלקת פיתוח משאבים". הבאה לדפוס – חנן כהן, רולי רוזן.)

כלומר, לפי המחקר של שתיל עצמה, אנשי העסקים שחוברים לקרן החדשה לישראל ומממנים אותה (חברות הגז לדוגמה,  מקדמים את האינטרסים שלהם על חשבון כלל הציבור) לא היו עושים זאת אם הקרן לא הייתה מקדמת את האינטרסים שלהם.

כך למשל המאבק של התנועות החברתיות נגד ייצוא הגז והקמת וועדת צמח, הובילו את שותפות מאגרי הגז: נובל אנרג'י וחברת דלק להפוך למונופול בהספקת הגז לארץ משום שוועדת צמח חייבה בהתאם לדרישת חברות הגז להותיר בארץ 50% מתגליות הגז מול חופי ישראל.
ניתן לראות זאת אחרת: התנועות חברתיות שהפגינו נגד ייצוא הגז שהתגלה מול חופי ישראל לחו"ל, בסיוע מסקנות וועדת צמח, חייבו את מדינת ישראל לרכוש את הגז רק מחברות נובל אנרג'י ודלק ולא מחברות גז אחרות, שמחזיקות במאגרים מול חופי מצרים או מול חופי קפריסין.

כך או אחרת, בסוף 2014 פנה מזכיר המדינה, ג'ון קרי לראש הממשלה בנימין נתניהו ודרש מממנו יציבות רגולטורית בנושא הגז.
דוברות מחלקת המדינה האמריקאית דיווחה, שנערך סבב פגישות בין נציג מחלקת המדינה עמוס הוכשטיין לבין שר האנרגיה סילבן שלום ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, כדי להבהיר את משמעות עצירת קידוחי הגז בישראל.

יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו ברשת ב': "חסרה יציבות רגולטורית"

בתגובה לפנייתו של מזכיר הממשל האמריקני, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו הקים צוות ייעודי לפתרון סוגיית הבעלות על מאגרי הגז.
הצוות נקרא "פורום קנדל" על שם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל שעמד בראשו, בו השתתפו אנשי המועצה הלאומית לכלכלה, משרד המשפטים (שייוצג ע"י המשנה ליועמ"ש אבי ליכט), משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים.








7 תגובות:

  1. שמוליק, מה התחדש מאז? טוביה דורון

    השבמחק
    תשובות
    1. לא ידוע לי, אבל זה לא אומר שאין משהו חדש...

      מחק
  2. מסכים עם הרבה( (רוב) הכתוב לעיל. יש סייגים בודדים כמו פעילות העמותות החברתיות שלא תמיד מתרכזות במאבק החשוב והמרכזי (קצת כמו מחאת הקוטג'), שהרי אין זה מתווה הגז המלא שאמון על החלטת הממשלה להרחיק את האסדות 10 במקום 120 ק"מ מחופי ישראל, אלא החלטה בטחונית לחלוטין. האג'נדה החברתית העלתה פה את הסוגיה כמחדל שדווח ע"י בחורה המקפצת על החוף בביקיני כדי למשוך תשומת לב. זהו לא שיח ראוי והוא מבזבז לכולנו את הזמן.

    השבמחק
  3. דלק קידוחים עובדת לפי ההנחיות המקובלות במתווה,כן כן אותו מתווה שנהוג לראות כשנוי במחלוקת ולטעמי היום דווקא די ברור שהמתווה התברר כנכון. דלק הודיעה על פיצול של זכויות על מאגר לוויתן ומאגר אפרודיטה. מהבחינה הזו אי אפשר להגיד שהשותפויות עושות ככל העולה על רוחן, הן כולן כפופות לרגולציה חזקה ולהסדרים שסוכמו במתווה.

    השבמחק
  4. יוסי אבו טוען שנהיה מסוגלים לראות הזרמת גז כבר ב-2019. מה עם התשתיות? האם פרקטית אנחנו מוכנים לכך? אני מקווה שלא נתמהמה וברגע שהדבר יהיה מוכן לצאת לפועל, כולנו נוכל להנות מהגז. כל ההסחות מסביב בדמות מחאות וארגונים הן פשוט לא יותר מפופוליזם זול שכצפוי ולפי ההגדרה, שובה את הציבור בשוגג

    השבמחק
  5. יש לא מעט בעיות עם ארגונים כדוגמת שומרי הבית שמסתירים חלקי אינפורמציה רלוונטים מהציבור בכדי לקדם אג'נדה ודעות פופוליסטיות כאלו ואחרות. הרחקת האסדות מהחוף מהוות פגם משמעותי ביכולות ההפקה של האסדה, פוטנציאל ההזרמה בעתיד הקרוב, ובשימוש יתר של דלקים מזהמים ופחם בשנים הקרובות על פני תוכניות הגז. זיהום אוויר משמעותי.

    השבמחק
  6. דלק קידוחים מאמצת מדיניות סביבתית אסטרטגית לשמירה על הסביבה ולעמידה בהוראות החוק בכלל והדינים הסביבתיים בפרט. פירוש הדבר הוא הקפדה על פעולות בהתאם לנהלים פנימיים לניהול הסיכונים הסביבתיים של פעילותה, כוללת הכשרת כוח אדם מתאים, וכוללת תוכנית עבודה להפחתת הפגיעה בסביבה. נושא הגז הוא *לא* שחור ולבן

    השבמחק