מדד ESG - MSCI, הוא מדד חברתי שנסחר בבורסה.
מדד זה מראה על החברות הנסחרות בו על האחריות הסביבתית הגלובלית MSCI ומורכב מחברות גדולות בקנה ובינוניות על פני 21 שווקים מתעוררים ברחבי העולם (EM).
המדד מבסס את ההשקעות, בחלקו על סוגיות של צדק חברתי, ובכלל זה דאגה לסביבה, הטיפול ובטיחות של העובדים ומעורבות החברה בהפרת זכויות אדם.
אחת מהחברות שנסחרו במדד זה, הייתה חברת קטרפילר.
בחודש יוני בשנת 2012, פורסם ע"י פקידים במדד MSCI, כי חברת קטרפילר נמחקה מהמסחר במדד כתוצאה מלחץ של תנועת BDS .
בגלל לחץ של BDS, קרן הפנסיה למורים ואקדמאים- TIAA-CREF שמנהלת כ-72 מיליון דולר בקופות הפנסיה שלהם, החליטה למשוך את ההשקעות שלהם בחברת קטרפילר .
משיכת כספי ההשקעה של קרנות הפנסיה מהשקעה במניות חברת קטרפילר, הובילה לירידת המניות שלה ולהפסדים לבעלי המניות, שגרם לה להתנצל לפני כלי התקשורת כי אין ביכולת החברה, למנוע את מכירת הטרקטורים לישראל, שמבוצעת דרך הממשל האמריקני.
הסיפור כיצד מאבק פוליטי כלכלי, יכול להשפיע על מדיניות ההשקעות, לא נעלם מעיניה של אחת מהשחקניות המרכזיות בתחום זה והיא הקרן לישראל חדשה, שהייתה שותפה למאבק בחברת קטרפילר.
מדד זה מראה על החברות הנסחרות בו על האחריות הסביבתית הגלובלית MSCI ומורכב מחברות גדולות בקנה ובינוניות על פני 21 שווקים מתעוררים ברחבי העולם (EM).
המדד מבסס את ההשקעות, בחלקו על סוגיות של צדק חברתי, ובכלל זה דאגה לסביבה, הטיפול ובטיחות של העובדים ומעורבות החברה בהפרת זכויות אדם.
אחת מהחברות שנסחרו במדד זה, הייתה חברת קטרפילר.
בחודש יוני בשנת 2012, פורסם ע"י פקידים במדד MSCI, כי חברת קטרפילר נמחקה מהמסחר במדד כתוצאה מלחץ של תנועת BDS .
בגלל לחץ של BDS, קרן הפנסיה למורים ואקדמאים- TIAA-CREF שמנהלת כ-72 מיליון דולר בקופות הפנסיה שלהם, החליטה למשוך את ההשקעות שלהם בחברת קטרפילר .
משיכת כספי ההשקעה של קרנות הפנסיה מהשקעה במניות חברת קטרפילר, הובילה לירידת המניות שלה ולהפסדים לבעלי המניות, שגרם לה להתנצל לפני כלי התקשורת כי אין ביכולת החברה, למנוע את מכירת הטרקטורים לישראל, שמבוצעת דרך הממשל האמריקני.
הסיפור כיצד מאבק פוליטי כלכלי, יכול להשפיע על מדיניות ההשקעות, לא נעלם מעיניה של אחת מהשחקניות המרכזיות בתחום זה והיא הקרן לישראל חדשה, שהייתה שותפה למאבק בחברת קטרפילר.
נחזור עתה כמה שנים אחורה:
בשנת 1998, טליה אהרוני, דירקטורית וחברת המועצה הציבורית העולמית של ה- GRI – Global Reporting Initiative הארגון של האו"ם, שמתווה את כללי הדיווח החברתיים-סביבתיים-ממשלתיים, מקימה את עמותת "מעלה" שהנה עמותה המקדמת את נושא האחריות החברתית של עסקים בישראל- עסקים מנהיגים אחריות .לפי עמותת מעלה, לעסקים יש אחריות לפעול באופן שיטיב עם הסביבה והחברה בטווח הארוך: פיתוח בר קיימא.
לפי "מעלה", האחריות החברתית של עסק נחלקת למספר היבטים, חלקם חופפים או משיקים זה לזה: אתיקה בעסקים; שיווק ופרסום; סביבת עבודה וזכויות אדם; דיווח ובקרה; מעורבות בקהילה ואיכות הסביבה.
מאז 2003, נערך בכל שנה "דירוג מעלה", המדרג את החברות הגדולות במשק בהיבטים של אחריות חברתית.
ב-2005 הושק מדד מעלה, הכולל את עשרים החברות במקומות הראשונים של דירוג מעלה.
מדד מעלה נסחר בבורסה - הן כתעודת סל של קסם (אקסלנס), והן כחלק מקרן נאמנות של פריזמה (פסגות), ומהווה אפיק למעוניינים להשקיע על פי קריטריונים אתיים. לינק למדד מעלה > לינק
בתחילת 2006 החלו פרופ' דוד דרי , חבר סגל במכון מנדל למנהיגות וצביקה ארן מומחה למדיניות ציבורית, במכללה החברתית מיסודה של הקרן לישראל חדשה, למסד את הרעיון של הקמת עמותת "מידות".
לינק לאתר מידות >> לינק
אבנר סטפק מבעלי וראשי בית ההשקעות מיטב הביע עניין בקידום המיזם ובמימונו.
החל ביולי 2006 נקלט צביקה ארן כעובד במיטב לצורך בלעדי של פיתוח המתודולוגיה ואיתור משקיעים נוספים לתמיכה ברעיון.
למעשה רק ממועד זה ואילך החלו להקים את המיזם, העמותה נרשמה כחברה לתועלת הציבור, (חל"צ)
טליה אהרוני, שהקימה את עמותת "מעלה", היא חברת חברת הועד המנהל של "מידות" ויו"ר משותפת ל"אותות האפקטיביות של מידות" .
מטרת "מידות", לפתח ולהעמיד לרשות הציבור ולרשות תורמים כלי בדיקה והערכה של גופים הפועלים שלא למטרת רווח ו/או גופים וולונטרים ו/או גופים הפועלים לתועלת הציבור בישראל.
להוסיף מידע, לסווגו, לנתחו ולפרסמו כחלק מתהליכי בדיקה והערכה של ארגונים ושל פעילים ופעילויות במגזר השלישי.
לסייע בידי גופים ממלכתיים ו/או ציבוריים ו/או בידי תורמים פרטיים בהצגת מידע ודוחות על ארגונים מסוימים ו/או על ארגונים הפועלים בתחום מסוים ו/או על תופעות ו/או תחומי פעילות במגזר השלישי.
לפתח, להציג ולתחזק כלים שיסייעו לאיסוף תרומות ומשאבים עבור ארגונים ובין השאר באמצעות כלים ממוחשבים, רשת האינטרנט ובכל דרך אחרת כפי שתחליט החברה.
לפתח, להציג ולתחזק כלים שיסייעו לאיסוף תרומות ומשאבים עבור ארגונים ובין השאר באמצעות כלים ממוחשבים, רשת האינטרנט ובכל דרך אחרת כפי שתחליט החברה.
מידות עוסקת בשיקוף ובדירוג ארגונים ללא כוונת רווח הפועלים בישראל באמצעות הערכות מקיפות המתפרסמות ברבים.
הדירוגים השונים מתייחסים לתחומים מגוונים ומסייעים למשקיעים חברתיים ותורמים בנתינה מושכלת, וכן תומכים בבידול הארגונים בשוק תחרותי של גיוס משאבים ודימוי ציבורי שלילי.
הדירוגים מבוססים על מודלים של אנליזה שפותחו בהשראת כלים מהעולם ובליווי גורמים מקצועיים מהמגזר החברתי והעסקי.
כל הניתוחים, שמבוצעים אך ורק בהסכמת הארגונים, מוצגים באתר מידות לציבור ללא תשלום כחלק מתפקידה של מידות בקידום התמקצעות המגזר השלישי והתורמים בארץ.
לינק לדו"ח הקמת העמותה >> לינק.
שוד הפנסיה הגדול
עתה לאחר שהבאתי מידע, שבזה הרגע לא מובן כול כך הקשר, נקפוץ חזרה לשנת 2013...
בחודש ספטמבר 2013, ממנה שר האוצר, יאיר לפיד את דורית סלינגר, לתפקיד המפקחת על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
בתפקידה הקודם, כהנה דורית סלינגר בין השנים 2008-2011 כמנכ"לית חברת הדרוג "S&P מעלות", שהיא חברה שמדרגת חברות סחירות בבורסה.באפריל 2010 החליטה רשות ני"ע בראשות זוהר גושן להשתתף במימון בקשה לתביעה ייצוגית נגד "S&P מעלות", בטענה שהחברה התרשלה בכך שלא הורידה את דירוג האג"ח של חברת "מטבעות עולם", אף על פי שהיו מגובות בידי בנק ליהמן ברדרס שקרס ב-2008.
על סלינגר ומעלות נמתחה ביקורת על חוסר התאמה בין דירוג החברות למצבן בפועל בזמן המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, כך לדוגמה, גם חברת IDB, קיבלה דרוג מוטעה של AAA וכשהתבררה מצבה הפיננסי הקשה, המשקיעים הפסידו כספים בגלל רבים.
בעקבות זאת פוטרה דורית סלינגר מחברת מעלות.
באילו כישורים היא העפילה על המועמדים האחרים מתוך אגף הפיקוח באוצר?
ואם כך, אולי הייתה תמורה לכאורה, שהיא הייתה צריכה להעניק למי שמינה אותה לתפקיד זה?
דורית סלינגר, פועלת בימים אלו בוועדת הכספים של הכנסת, כדי שתאשר את הרפורמה בביטוח הפנסיוני, כחלק מחוק ההסדרים.
כשנכנסים לפרטים מגלים חוק לא מקצועי, רווי סימני שאלה שמסתיים כתמיד בשורת המחץ "המפקחת תקבע כללים והוראות בהמשך...."
כשנכנסים לפרטים מגלים חוק לא מקצועי, רווי סימני שאלה שמסתיים כתמיד בשורת המחץ "המפקחת תקבע כללים והוראות בהמשך...."
עיקרי הרפורמה בענף הביטוח:
פיצול עבודת הסוכן בין תפעול למעסיק לשיווק לעובד - כיום עבודת סוכן הביטוח מורכבת מתפעול העברת הכספים לחברת מהמעסיק לחברת הביטוח ומתן שירות לעובדים בחברה, שהם המבוטחים.
פיצול עבודת הסוכן בין תפעול למעסיק לשיווק לעובד - כיום עבודת סוכן הביטוח מורכבת מתפעול העברת הכספים לחברת מהמעסיק לחברת הביטוח ומתן שירות לעובדים בחברה, שהם המבוטחים.
סלינגר מבקשת לפצל את שתי הפעולות הללו.
המשמעות היא תוספת תשלום לגופים חיצוניים על חשבון המעסיק או המבוטח.
על הכנסת המסלקה הפנסיונית הוחלט כבר בעבר, בלי קשר לחוק התקציב, אבל נציין זאת כיוון שהמסלקה משתלבת ברפורמה זו - החל מחודש נובמבר, כול מי שמעוניין בביטוח פנסיוני, יצטרך לשלם כ-40 ש' למסלקה, על מנת שיוציאו עבורו דו"ח מקיף עבור המועמד לביטוח.
חברות הביטוח מנועות מלהוציא דוחות מקבילים.
ברור שבמקום העבודה, נטל התשלום יופל על המעסיק.
זאת, כדי למנוע, לכאורה, כפל תשלומים בגין אותה פעולה.
וביתר פרוט: בכוונת המפקחת להקטין את העמלה של סוכן הביטוח לכדי 0.25% מהצבירה, במקום העמלה שהייתה נהוגה על היום, שהייתה אחוז מתוך דמי הניהול שנלקחו מהתשלום החודשי (=הפרמיה), של המבוטח לחברת הביטוח.
לצורך הדגמה: אם סוכן ביטוח הגיע לעובד בחברה, שמרוויח שכר ברוטו של 10 אלף ש', על מנת לצרפו לקרן פנסיה, שאליה המעסיק שלו יפקיד מדי חודש סכום פרמיה בסך 1840ש', סוכן הביטוח לא ירוויח כלום מחברת הביטוח, לעומת מה שהיה מקבל בעבר, סכום של 56ש', מדי חודש.
לעומת זאת בשנה השנייה, הסוכן יתחיל להרוויח כ-8 ש' מדי חודש ובשנה השלישית, 16 ש' וכך הסכומים ימשיכו לעלות...
זה יכל להיות נחמד, במידה והפיקוח על הביטוח במשרד האוצר, לא היה מבצע רפורמה כול שנה ומקטין בהתאמה את העמלות של סוכני הביטוח, אבל על פי ההיסטוריה של היחסים בין האוצר לסוכני הביטוח, לא ניתן לבנות על תזרים מזומנים לטווח הארוך...
לכן סוכן הביטוח יצטרך לגבות עמלה מכול מבוטח חדש שיצורף, אלא אם כן הוא מוכן לעבוד בהתנדבות, או לחלופין ידרוש ממנו להעביר לתפעולו, קרנות פנסיה ישנות שברשות העובד...
מה שיקרה בפועל, שסוכני הביטוח ינטשו את השוק של החברות והעסקים ויעדיפו להתמקד בביטוחי פרט, שכוללים: ביטוחי בריאות, כול ביטוחי הריסקים למיניהם (אובדן כושר עבודה, ביטוח נכות, מוות וכו'), מפני ששם העמלות גבוהות יותר.
הרי כול אחד יעדיף תמיד לבחור את האלטרנטיבה הכי טובה עבורו וכך גם סוכני הביטוח.
הוכחה למגמה זו ניתן למצוא בלוחות המודעות האינטרנטיים, שהתעורר לתחייה ועסוקים בימים אלו בקדחתנות בגיוס סוכני ביטוח לסוכנויות הגדולות במשק, לצורך מכירת ביטוחי פרט.
לינק לדוגמה לחברת גיוס>> לינק.
דורית סינגלר, בדיוק כיוונה את השוק לכך ולכן במסגרת הרפורמה, מאפשרת למעסיקים לפנות ישירות לחברות הביטוח ופוטרת את חברות הביטוח, מכללים ומחובות שחלים על סוכן הביטוח.
כאשר לקוח פונה לסוכן או לגוף מוסדי (=חברת ביטוח, קרן פנסיה), מחובתם לספק לו ייעוץ פנסיוני כדי להתאים לו את המוצר הטוב ביותר.
כעת מבקשת המפקחת לבטל את החובה הזו מהגופים המוסדיים.
אחת התוצאות של הרפורמה, תהיה שמרבית המעסיקים הקטנים, שמעסיקים כ-70% מהמועסקים במשק, יוותר על שירותיהם של סוכני הביטוח ויטילו את תפעול העברת כספי הפנסיות של העובדים, על פקיד הנהלת החשבונות במשרדו וישלחו את העובדים לחתום על קרנות פנסיה, דרך אתרי האינטרנט של חברות הביטוח.
העובדים יישארו ללא כול גוף מייעץ.
חלק מהבעיה תפטר ע"י הבנקים שיכנסו לייעוץ לעובדים במקומות שבהם יוכלו להרוויח, כלומר לייעץ לעובדים שצברו חסכונות בקרנות הפנסיה בסכום שעולה על 250 אלף ש' (שם הייעוץ ריווחי), אבל גם הם לא יוכלו להעניק שרות ללקוח.
כלומר השוק הפיננסי רק מסתבך, והממשלה משאירה את הציבור להתמודד עם חברות הביטוח והבנקים לבד, בלי אפשרות להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום.
היות שהרפורמה הועתקה במלואה מאנגליה, גם הפתרונות לבעיה זו, שהופיע גם באנגליה, תבוא משם:
בבריטניה פתרו את הבעיה, וחייבו את הגופים המוסדיים לממן הקמת שירות ייעוץ פיננסי בלתי תלוי וחינמי מטעם הממשלה.
שירות אובייקטיבי כביכול, שיהיה כמובן מוטה פוליטית, לפי האג'נדה של שר האוצר.
לצורך כך, המפקחת על הביטוח לא תזדקק לחקיקה נוספת, אלא להתקנת תקנות בלבד.
אבל המפקחת על הביטוח, דורית סינגלר, לא תזדקק לגיוס המוני של יועצים פנסיונים, יש לה כבר גוף שמשמש כגוף מייעץ למפקחת על הביטוח.
קוראים לו: "פורום החוסכים לפנסיה בישראל", שהיא עמותה של יועצים פנסיונים, שהוקמה ע"י הקרן החדשה לישראל.
"הפורום רואה בסוכני הביטוח את האויב העיקרי שלו ורואה צורך להגן על ציבור החוסכים, מפניו ומפני החלטות של ממשלת ישראל והכנסת, או העדר החלטות, שעלולות לפגוע בחסכון.מטרתם להקים "פנסיה חברתית סביבתית".מה מסתתר מאחורי השם הזה?
כך הם מצהירים באתר שלהם:
לינק לאתר שלהם >> לינק
"מידי פעם אנו מקבלים פניות בסגנון "מדוע הפנסיה שלנו אצל הטייקונים, אנחנו רוצים קרן פנסיה שתושקע לפי האינטרסים שלנו, ולא של דנקנר ותשובה." לאחר שבחנו גישות שונות להשקעה, הגענו למסקנה שהפתרון הוא בהתארגנות קבוצה שתקים מסלול בקרן פנסיה, בשיתוף עם גוף מוסדי קיים, שיתבסס על שלושה עקרונות:
"מידי פעם אנו מקבלים פניות בסגנון "מדוע הפנסיה שלנו אצל הטייקונים, אנחנו רוצים קרן פנסיה שתושקע לפי האינטרסים שלנו, ולא של דנקנר ותשובה." לאחר שבחנו גישות שונות להשקעה, הגענו למסקנה שהפתרון הוא בהתארגנות קבוצה שתקים מסלול בקרן פנסיה, בשיתוף עם גוף מוסדי קיים, שיתבסס על שלושה עקרונות:
1. מדיניות "השקעות אחראיות" - מדיניות השקעה שתתייחס לא רק לפרמטרים פיננסיים, אלא גם לפרמטרים של ממשל תאגידי, אחריות חברתית ואחריות סביבתית בגופים המושקעים.
2. הנחה קבוצתית בדמי ניהול, שלא תותנה במקום העבודה או בסוכן שאליו שייך החוסך.
3. השתתפות ופיקוח של החוסכים על קביעת מדיניות ההשקעות, באמצעות חברות נציגי החוסכים בוועדת ההשקעות של המסלול החדש.
בכך שונה המסלול הזה מהסדרים קבוצתיים קיימים בענף, שבדרך כלל מטפלים רק בנושא דמי הניהול, אך משאירים את ניהול ההשקעות הכספים כפי שהוא, ללא השפעה וללא מעורבות ופיקוח של החוסכים.
מאז יוני 2013, פועל פורום החוסכים לפנסיה במשותף עם ארגונים שונים להקמת המסלול החדש.
"עוד פרטים על קרן הפנסיה החברתית, כאן.
עתה נותר רק לשכנע את המשקעים החדשים, ששליטה ביהודה ושומרון, אינה חלק מה"צדק החברתי", האולטימטיבי ולכן חברות שמעוניינות בכספי הפנסיה של המוסדיים שמנוהלים על פי מדיניות ועדי העובדים, צריכים לחשוב טוב אם הם מסייעים למתנחלים או מחרימים אותם....
או לחלופין שהשקע של כספי הפנסיה בחברות הגז, היא לא צעד חברתי...
כמה זה יהיה לדעתכם קשה ל"פורום החוסכים לפנסיה בישראל", שבתקצוב מתאים של משרד האוצר יגיע לכ40% מנתח השוק, למתן ייעוץ פנסיוני ואולי יותר מכך, לשכנע את הגופים המוסדיים, להשקיע את הכספים הפנסיונים של המבוטחים, לפי דרוג "מדד מעלה"?!
אבל אל דאגה, המוסדיים כבר הקדימו את המאוחר ובעקבות הרפורמה שקרבה והולכת דואגים כבר היום, לשדרג את מסלולי ההשקעות של קרנות הפנסיה לפי מדד מעלה ואיך יודעים זאת?
על פי פרסומים של חברות הביטוח.
חברות הביטוח הם אחת המרוויחות העיקריות מהמהלך הזה.
כמעט חשבתי שגליתי את הכול, עד שפנה אלי אמש, שי כהן, שהזדהה כמזכ"ל ארגון העובדים "הכוח לעובד".
@sfixman כמזכיר של ארגון עובדים, שמטפל בין השאר בנושא הפנסיוני אצל עשרות מעסיקים. הדבר נכון במיוחד לגבי סוכנויות גדולות ומנהלי הסדרים
— shaycohen (@shaycohen) October 1, 2015
כוח לעובדים - ארגון עובדים, שהוקם ב-30 במאי 2007, ע"י עמותת שתי"ל שהיא הזרוע הביצועית של הקרן לישראל חדשה.
ארגון עובדים זה, שם לו למטרה לקדם את קיומה של עבודה מאורגנת במשק הישראלי.לצאת למאבק חסר פשרות בהגנה על זכויותיהם של העובדים והשיפור בשכר ותנאי עבודה שלהם.
לקדם מציאות של של צדק חברתי וכלכלי, מדינת רווחה והדמוקרטיה תעשייתית.
שי, מזכ"ל הארגון הסביר לי שכשפורום החוסכים לפנסיה, כתב "באמצעות חברות נציגי החוסכים " (סעיף מס' 3), הוא התכוון אליהם...
@sfixman נראה לי שעברת לכל מני נושאים אחרים. זוכר את הטענה מסוכנים שממונים על ידי מעסיקים לא מנהלים אופטימלית לטובת העובד?
— shaycohen (@shaycohen) October 1, 2015
בשלב זה אתם בטח שואלים את עצמכם, היכן כול השאר?
למה לשכת סוכני הביטוח, או לחלופין חברות הביטוח- שותקים?
הסיבה היא שחברות הביטוח וגם הבנקים ירוויחו מהרפורמה הזו.
גם חברי לשכת סוכני הביטוח שברובם המושג "הקרן לישראל חדשה" זרה להם, ירוויחו מהרפורמה, לפחות הסוכנויות הגדולות שירוויחו מכך שהסוכנויות הקטנות, שמהוות תחרות להם, ייעלמו מהשוק וכפי שקיים בשוק הבנקאות והביטוח, הם יהפכו לקבוצות ענק של מונופולים שישלטו בשוק.
למה לשכת סוכני הביטוח, או לחלופין חברות הביטוח- שותקים?
הסיבה היא שחברות הביטוח וגם הבנקים ירוויחו מהרפורמה הזו.
גם חברי לשכת סוכני הביטוח שברובם המושג "הקרן לישראל חדשה" זרה להם, ירוויחו מהרפורמה, לפחות הסוכנויות הגדולות שירוויחו מכך שהסוכנויות הקטנות, שמהוות תחרות להם, ייעלמו מהשוק וכפי שקיים בשוק הבנקאות והביטוח, הם יהפכו לקבוצות ענק של מונופולים שישלטו בשוק.
כך בלי לשים לב, הולכת ונרקמת לנגד עיננו הפיכה כלכלית בקנה מידה שלא חזינו בעבר.
הפיכה זו תגמד את ההפיכה השלטונית שהתבצע בבית המשפט העליון, בעשור הקודם, שכן מי ששולט בכספי הפנסיות, למעש ישלוט בהר הכסף של המדינה שמניע את כלכלת המדינה.
בעזרת הכסף, הקרן החדשה תשלוט ותוכל להכתיב למדינה את מהלכיה, כי בעל הדעה הוא בעל המאה!
לכן, ראו זאת כהתראה אחרונה, את הרפורמה הזו צריך לעצור עכשיו וראוי שעה אחת קודם!!!
